בגלל ההחלמה אין לי שוויון בחיים עם אשתי

חבר כתב בפורום:

במערכת הגומלין בין בני זוג יש איזה שיווין בנטל, כלומר, המשימות שיש לבצע בכדי להחזיק את הבית מתחלקים בשווה. מה שקרה לי, שבעקבות תהליך ההחלמה השיוויון הזה נפגם. אסביר, אני מרגיש שאני נותן ותורם מעל ומעבר, אלא שתמיד זכיתי לשוויון מצידה בדברים שאני רציתי, רציתי, יזמתי, היא היתה מסכימה. זה היה הסכם הלא כתוב בהסכמת שנינו.

לדוגמה, אם היינו עייפים, אני התנדבתי לעשות, כי ידענו שהיא תעשה למעני גם כשהיא תהייה עיפה. לפתע, גליתי שיש פער. השיוויון לא שקול. היתה לי בעיה שהיה קשה לי להעריך את מה שהיא עושה, כל מה שהיא עשתה מאוד התגמד, ובסוף מצאתי את הבעיה (לדעתי). קשה לי להמשיך להתנדב, ולתת, ולעשות יותר ממנה, כאשר אין לי "תמריץ". אם אדרוש מעכשיו חלוקה מחדש של המשימות, זה יהיה לרעתה. כאשר היא התאמצה עבורי, היה לי קל להתאמץ עבורה ולעשות את המשימות ששייכות לה, עכשיו זה מאוד קשה לי.

'אסירותודה' ענה לו:

אני קורא את הכאב שלך, אני מבין אותו ומזדהה איתו.  מהנסיון שלי יש סיכוי גדול שהוא נובע מהגישה שסיגלנו לעצמנו בזמן המחלה - מגיע לי. שוב פעם דופקים אותי, וזה מדרון חלקלק ומסוכן ביותר עבורי. שלא תבין לא נכון, כמוך הנני. אשריך שאתה מסוגל לבטא את מה שאתה מרגיש, לא פעם הרגשתי בדיוק כמוך בכל מיני דברים, לא רק בעניין הפיזי.

אצלי הטיעון 'להדדיות' הוא רק עטיפה לדבר האמיתי שמנהל אותי, העובדה שרצוני אינו נעשה. הדיסק הזה מתנגן לי מיום עומדי על דעתי, אני רוצה, ואם 'אתם' לא תתנו לי, אראה לכם מזה. שברו את הכלים. הירידה במוטיבציה לעשייה היא הוכחה, בהחלמה למדתי שנתינה אמיתית היא עם מניע אחד, אני רוצה להיטיב. לא כי 'יוצא לי מיזה משהו', במבחן התוצאה הגישה הזו היא נזק אדיר, כי אם היא לא נותנת לי, יש דברים שמותר לי... ובשורה התחתונה אחרי השימוש אני הרי יודע שהיא האשמה, הכל בגללה...הרי אם רק היתה יותר נחמדה אלי לא הייתי צריך את כל הזבל הזה, אוף, אלוקים, למה תקעת אותי איתה... למה?! אהה, להעניש אותי? חכה חכה...

ובנימה מעט אישית, איני יודע אם אשתך יודעת עליך ומעלליך, האם כשחישבנתם את 'השוויון בנטל' הם שוקללו?מבחינתך? מבחינתה? אצלי, לא. כשבאתי להחלמה נדרשתי לרביזיה מוחלטת בכל צורת ההתנהלות שלי. אמרו לי ברור - תבין, אם ברצונך לחיות עליך 'להחליף דיסק', לשיר שיר חדש, בדיסק הזה אין דרישות, אין צודק או לא הוגן ש... התמריץ היחיד הוא הרצון שלך לשינוי, לחיות אחרת, עלי הם צדקו, כי נמאס לי לחיות באותו האופן. וההבנה שיש הכרח בשינוי כולל עזרה לי מאוד, הבנתי שהצ'יפ במערכת ההפעלה שלי פגום, צריך להחליף אותו, התעוררות רוחנית יוצרת אחד חדש, נתינה ללא ציפיה לתגמול או תנאי מזרזת את התהליך...

אתן לך דוגמא, באחת השיחות הטובות שלנו הספונסר שאל אותי מה אני עושה למען אשתי בבית... לא הייתי צריך לחשוב הרבה, הרשימה המדוייקת הוכנה מראש  (אלא מה...) למקרה שהוא ישאל אותי, ובטראח אחד מהיר שלפתי לו, אני? חוצימזה שאני המפרנס העיקרי בבית (פהפהפה, מדהים אותי להיזכר מחדש כמה סבלנות היתה לו אלי ולשטויות שלי) אני גם מקלח את הילדים, משכיב אותם לישון, עושה ספונג'ה, מכין סנדווצי'ם לבית הספר... והוא כאילו לא אמרתי מילה, שואל יבש, מה אתה עושה למען אשתך...

לא הבנתי מה הוא רוצה מהחיים שלי, דנתי אותו 'לכף זכות', אולי הוא לא שמע... וחזרתי מילה במילה על מה שאמרתי לו ממקודם - אני מקלח את הילדים, משכיב אותם לישון, עושה ספונג'ה, מכין סנדווצי'ם לבית הספר... כשהוא שאל בפעם השלישית ידעתי שהוא שמע הייטב גם את הפעם הראשונה ועשיתי לו פרצוף של מישהו שאומר בחייאת, מה אתה רוצה מהחיים שלי עכשיו... והוא, עם החיוך הענק שלו, אמר לי, שים לב, אני שאלתי אותך מה אתה עושה למען אשתך, אתה ענית לי מה אתה עושה בשבילך...

יצאתי טמבל, האיש הנדיר הזה לימד אותי באותו ערב פרק עצום ביחס אלי, למקום ממנו אני מגיע, השאלה הפשוטה שלו - תגיד, אתה לא חי בבית הזה? הם לא הילדים שלך? הה אתה עושה ספונג'ה בשבילה... מהדהדת באוזני עד היום. בשבילי כמכור בהחלמה ההתעסקות 'בשוויון בנטל' הרסנית, אני אוטומטית מזניח את שלי ונטפל לחלק שלה, שלא לדבר על זה שיקח לי עוד לא מעט זמן ופעולות בכדי להדביק את הפער ממה שעשיתי לה, לימדו אותי 'לנקות' את המדרכה שלי, להרפות משלה.

בתקווה שהועלתי, שיהא בהחלמה.

ארכיון המייל היומי

פספסתם אחד המיילים? אפשר לעבור על כל המיילים היומיים שנשלחו! לחץ כאן

להורדת מדריך התוכנית לחץ כאן