12 הצעדים

מה באמת יש ב-12 הצעדים האלו שאין לנו כיהודים שומרי תורה ומצוות? הרי כל צעד כשאני מסתכל עליו, ברור שהוא נלקח ישירות מהתורה הקדושה.

הנה השוואה קצרה :

הגענו לאמונה שכוח גדול מאתנו יכול להחזיר את שפיות דעתנו. מי לא מאמין שהקב"ה יכול לרפא כל חולה ובוודאי אותי?

החלטנו למסור את רצוננו ואת חיינו להשגחת אלוקים. זה כבר ממש מגוחך. אני הרי יהודי מאמין. ברור שאני מוסר לו את חיי.

עשינו חשבון נפש מוסרי, נוקב וחסר פחד. מי כמוני עושה חשבון נפש בקריאת שמע שעל המיטה ובימים הנוראים ?

וכן הלאה וכן הלאה.

אז אם אני כבר מכיר את הכל ועושה את הכל, למה אני צריך את הספר הזה של הגויים שילמד אותי איך לחיות עם הקב"ה? ולמה אני צריך לשבת ביחד עם חברים מכורים כמוני ולא יכול פשוט ללכת לשיעור בבית הכנסת הקרוב וללמוד איך להתקרב לה' יתברך?

אז כן, באופן תיאורטי אם אני אקח את ספרי המוסר והחסידות באותה רצינות שאני מתייחס לעבודה שלי על הצעדים - זה יעבוד, אבל למרבה הצער זה לא המצב. אני לומד משהו בספר קודש ובמקרה הטובה מנסה אפילו ליישם את זה, אבל בשום פנים ואופן אני לא חי בידיעה ותחושה ברורה: אם אני זז מילימטר ממה שכתוב כאן - זה הסוף שלי.

כשאני לומד בשיעור תורה על חומרה של לשון הרע (לשם דוגמא), לא נראה לי שאני יתחיל לבכות רק בגלל שאתמול דיברתי עם מישהו לשון הרע עסיסי. אני מקבל את זה יותר בגדר של המלצה. אבל כשאני הולך לקבוצה וקורא צעד מסויים, אני שומע את כל החברים חולקים את החוויות שלהם בהתמודדות על זה, וכולם אומרים את אותו דבר: אני חייב לחיות ככה, אם אני רוצה סיכוי להמשיך לחיות.

לא זכור לי שראיתי אדם פורץ בבכי באמצע שיעור בבית כנסת בגלל שהוא קרא משהו שסותר את מה שהוא עשה לפני כן, אבל ראיתי ושמעתי אנשים בוכים בקבוצות כי הם לא הצליחו להמשיך לחיות לפי התכנית. אני לא מדבר דווקא על אנשים שנפלו, אלא על אנשים שנתקלו בקשיים ליישם את הצעדים בחיים הרגילים שלהם. זה אותם דברים שכתוב בתורה, אבל אני הוא זה שלא לוקח ברצינות את התורה. אז אין לי ברירה אלא להתחיל את המסע שלי אל התורה מאפס. קודם כל להתחיל לחיות עם הקב"ה באמת, ואז להתקדם הלאה.

כן, כל התשובות נמצאות בתורה. כן, התורה היא התשובה לכל המחלות. אבל אני זה שלא בסדר, ואני חייב להתחיל לעבוד ברצינות. הדרך היחידה שבה אני יכול לעבוד ברצינות היא בקבוצה. רק עם אנשים חולים כמוני אני מסוגל להתמודד עם הפגמים באישיות שלי, לשים את הכל על השולחן ולבקש עזרה מאלוקים ומהחברים.

אתמול הייתי בקבוצה והיה שם חבר שנפל אחרי תעשה חודשים של נקיות. בשבילי, לראות אותו בוכה ולשמוע אותו מרוסק, היה שווה הנסיעה הארוכה וההשתתפות בקבוצה. זה לא ספר מוסר - זה המוסר בעצמו. לא צריך לספר לי על כמה חמור לעבור עבירה. אני רואה מולי דוגמא חיה, אדם שבור שמבקש עזרה. ועבורי זה שיעור מאלף לכך שהנקיות שלי היא לא דבר מובן מאליו, ממש לא. קיבלתי שיעור ששווה עבורי מליונים - והוא היה בחינם. זה הזכיר לי שוב שאם אפסיק את העבודה על הצעדים - אני אמות.

לצערי, עוד לא מצאתי שיעור מוסר או חסידות שיעשה את העבודה הזאת עבורי.

פרסם אותנו

• מכיר מישהו שאולי צריך עזרה? אתם יכולים לעזור להם בצורה אנונימית, לחצו כאן.
• רוצה שאנחנו נשלח מייל אנונימי לרשימת התפוצה שלכם? לחצו כאן.
• רוצה להדפיס ולתלות/לחלק פלייר של שמור עיניך? לחצו כאן.

ארכיון המייל היומי

פספסתם אחד המיילים? מעכשיו אפשר לעבור על כל המיילים היומיים שנשלחו! לחץ כאן

להורדת מדריך התוכנית לחץ כאן

אם רצונך שנסיר אותך מהרשימה