לנצל את ימי הנידה לשבירת ההתמכרות

לאחרונה קראתי בספר הלבן (ספר של תכנית הצעדים) סיפור של אחד המכורים הראשונים שהשתמש בשיטה של הצעדים עבור מלחמה בהתמכרות למין. אז עוד לא היה SA ולכן הוא היה בקבוצות של AA ופשוט יישם את העקרונות בחיים שלו, כשהוא קלט שזה בעצם אותה בעיה שהיא "ההתמכרות", ולא משנה איזה סוג התמכרות. הוא מספר שאחרי שנים ארוכות שהוא היה מכור, הוא שיקם את החיים שלו והוא גילה שהמין זה באמת דבר שנתון לבחירה והוא לא חובה כפי שאנחנו מרגישים כאשר אנחנו מכורים.

ואז היתה לו תובנה נוספת: הוא גילה שדוקא תקופות של הימנעות טוטאלית מיחסי מין עם אשתו (בהסכמה) היו התקופות הכי בונות מבחינת זוגיות, והם היו תקופות נפלאות.

אצלי זה כמובן התקשר מיד לימים בהם אשתי נידה. לפני שהבנתי שאני מכור, התקופה הזאת היתה קלה יותר אבל הרסנית יותר (אצל כל אחד זה שונה אז אכתוב איך זה היה אצלי). זה היה קל יותר כי במובן מסויים היתה לי אותה "תאוות איסור" אבל היא היתה בהיתר. אשתי היתה אסורה אז יכולתי להתאוות אליה כמעט כמו לכל אישה ברחוב. היה לי פתאום "מים גנובים ימתקו" בתוך ביתי. (זה היה גם קל יותר מאוד סיבות שלא נוגעות לנושא שלנו ברגע זה). וכך בניתי בראש שלי את ערימת התאווה, כאשר כל יום שעובר אני מוסיף עוד שמן למדורה לקראת סיום התקופה. כפשוט מדובר בהיתר והכל בסדר, ואצל אדם שאינו מכור - זה אפילו דבר חיובי. הבעיה היא שאני מכור, ומה שקרה אחר כך היה הרסני. אחרי ימים ספורים, כאשר מיציתי את התאווה והתשוקה עם אשתי, המשכתי כמובן הלאה לשדות זרים.

לעומת זאת כעת אני מנסה להשתמש בימי הנידה בצורה אחרת לגמרי. השבועיים האלו הם עבורי הזדמנות להוציא מהחיים שלי באופן מוחלט כל שימוש בתאווה. נכון שגם בימים המותרים אני מנסה לעשות אהבה ולא לעשות תאווה, אבל זה יותר קשה. כי איך מכור לאכילה יודע מתי הוא אוכל בגלל שהוא רעב ומתי הוא אוכל בגלל ההתמכרות? ואיך מכור לתאווה יודע מתי הוא נמצא עם אשתו מאהבה ומתי מתאווה. אבל כעת יש לי שבועיים שבהם אין תאווה בכלל. אני מנצל את הזמן הזה להיות עם אשתי ולהתאחד איתה בנפש במקום בגוף.

ואני לא מנסה להזין את התשוקה לקראת סיום התקופה, אלא מנסה לנצל כל יום לגופו ולהזדמנויות הנפלאות שה' נתן לי באותו יום לחזק את הקשר עם אשתי וליהנות ממי שהיא באמת. פתאום אני מגלה דברים חדשים באישיות שלה שלא ראיתי לפני כן כי מחסום התאווה סנוור אותי. מסך העשן של התשוקה לא נתן לי לראות דרכו את האמת על מי שאני חי איתו כבר שנים, וזה לא היה שונה אם זה היה בימים של נידה או בימים מותרים, כי בסופו של דבר תמיד הייתי מוזן על ידי התאווה.

ואולי זו עוד מתנה שה' נתן לנו שנוכל לשבור את ההתמכרות שלנו. אחרי שבועיים שבהם לא מזינים את התאווה בכלל, קל יותר להפסיק את דרך החיים המבוססת על תאווה והתמכרות. רואים שאין באמת צורך בתאווה ושיש חיים אחרי המוות. כל שבועיים כאלו הופכים למנוף נוסף בהתקדמות לקראת חיים נטולי התמכרות.

סוד הכניעה

ניתן לקרוא את סיפורוי האישי בלחיצה כאן

פחד משינוי

בעבודת 12 הצעדים, אנו לומדים לקבל את רצונו של כוח עליון. קבלה מובילה להחלמה. אנחנו משתחררים מהפחד מהבלתי נודע. אנו זוכים בחירות.

החיים הם סידרה של שינויים גם גדולים וגם קטנים. אף שיתכן שאנו יודעים ומקבלים את העובדה הזו בצורה שכלתנית, הסיכויים הם שהתגובה הרגשית הראשונית שלנו כלפי כל שינוי היא פחד. מסיבה כלשהי, אנו סבורים שכל שינוי יפגע, יכאב ויגרום לנו להיות אומללים. אם נביט לאחור על השינויים שהתרחשו בחיינו, נגלה שרובם היו לטובה. אולי פחדנו מאוד מן המחשבה על חיים ללא "השימוש", והנה, זה הדבר הכי טוב שקרה לנו. אולי איבדנו עבודה שחשבנו שנמות בלעדיה, אבל אחר-כך מצאנו עבודה חדשה שנתנה לנו יותר אתגר, סיפוק, והגשמה אישית. ככל שנמשיך בהחלמה שלנו, סביר להניח שנתנסה בעוד שינויים. אנו נצא ממצבים ישנים ונהיה מוכנים למצבים חדשים. עם כל השינויים השונים שמתרחשים, זה אך טבעי לנסות להיאחז במשהו, בכל דבר מוכר ולהחזיק בו. נחמה ועידוד אפשר למצוא בכוח גדול מאתנו. ככל שאנו מניחים לכוח העליון שלנו שיכוון את השינויים בחיינו, כך נוכל לבטוח שהשינויים הם לטובה. אמונה תחליף את הפחד ובלבנו נדע שהכל יהיה בסדר.

רק להיום: כשאני פוחד משינוי בחיי אשאב עידוד מהידיעה שאלוקים רוצה טוב בשבילי.

ארכיון המייל היומי

פספסתם אחד המיילים? אפשר לקרוא את כל המיילים היומיים שנשלחו! לחץ כאן

להורדת מדריך התוכנית לחץ כאן

אם רצונך שנסיר אותך מהרשימה