ספונסר

חבר בפורום שאל את 'אסירותודה':

שלום רב, אני ועוד שני חברים נמצאים תקופה בתכנית ומדברים בצורה די פתוחה (אם כי לא מספיק) על המחלה ומחזקים אחד את השני. כעת אנו קוראים את הספר הגדול ולומדים את התכנית, ומחפשים ספונסר כדי להתחיל את התהליך ואת הצעדים בצורה מסודרת, האם נראה לך שייך שנמצא ספונסר אחד לכולנו?
שאלה נוספת ברשותך, ראש הישיבה שלנו למד להנחות קבוצה בסדנה והוא מכיר את הבעיה שלנו ורוצה להעביר לנו את הצעדים מה דעתך? תודה רבה!

'אסירותודה' השיב לו:

שלום לך, תודה על האמון בעצם שאלת השאלות. הן טובות, אנסה לתרום מעט מניסיוני, אבל ראשית אברך אותך על הס"ד הגדולה מנת חלקיך, אשריך שמצאת קשר קרוב כזה עם חברים, אתם למעשה קבוצה, אותי לימדו ששני (בטח שלושה) אנשים שסובלים מהבעיה שנפגשים במטרה להתחבר לפיתרון נקראים קבוצה..

ולשאלתך הראשונה - אני לא יודע מה לומר עליך, על עצמי אכתוב שאותי זה היה עלול להרתיע וכנראה שלא היה מספק, יש משהו מאוד מיוחד ביני לספונסר שלי, אין אדם היכול להיכנס ביננו. ועליכם אכתוב שהאינטימיות הנוצרת בין הספונסי לספונסר עלולה ליצור ביניכם קנאה ויחסי תלות שיפריעו לכל הצדדים המעורבים בדבר, לדוגמא -  חבר איקס בא ומספר לך על שיחה מצויינת שהיתה לו עם הספונסר, 'שעה ורבע של התעופפות שהרימה אותי' הוא מדווח לך בעיניים בורקות... ואתה אוכל לעצמך את הלב, שעה ורבע? אני יומיים רודף אחריו... למה לי הוא לא עונה...

או הפוך, בא חבר 'וואי' וחושף בפניך את הקשיים העצומים שיש לו מול הספונסר המשותף שלכם... זו יכולה להיות רכילות מחלישה וגם כשלא, הדברים לא פעם יכולים להסתבך, כי אתה הרי מכיר את שניהם ויודע איך ברגע אתה יכול 'לסדר' את זה... ואם אחד מהחברים יצליח יותר מהאחרים, יהיה מי שישאר נקי ויהיה את אלו שישיכו חלילה ליפול ולהשתמש..  בכלל יכול להיות שם שישו ושמחו, הרי אנחנו נותנים פרשנויות משלנו לארועים, ואני כמובן תמיד הלכתי להשתמש בגלל אחרים...  בקיצר, יחסים הדוקים מדי בין ספונסיים עלולים להפריע... הספונסר שלי לימד אותי שהחכמה בתוכנית היא לא להיכנס לתוך בורות שצריך להשקיע הרבה אנרגיה כדי להיחלץ מהם...

וביחס לשאלתך השניה - תראה, עבורי זו לא היתה אופציה, עם כל הכבוד לראש הישיבה שלי, גם אם הוא מכור לא ארצה אותו כספונסר, אני צריך מישהו שמסתכל לי בלבן של העיניים מקרוב ולא מלמעלה, לא סביר בעיני שכשאשב עם הראש ישיבה שלי אוכל להביט בו כך. הבדלי המעמדות קריטיים, נראה לי שמהר מאוד הייתי מוצא את עצמי מתבונן בו מלמטה, כל מילה שלו הייתי מעביר במסננת אפילו שהייתי נוכח בהבנה שלו את ההתמכרות ואת המכור שבי, ולמרות שהוא דובר את 'השפה' ומכיר את הצעדים הוא לא חווה ממש את מה שאני עברתי, אני זקוק למישהו כמוני.

אפילו שהוא יצליח לגעת בי, אחוש באמפתיה שלו ואאמין שהוא באמת אוהב אותי ורוצה עבורי טוב, נראה לי שארגיש שמה שהוא אומר לי זה מידע שהוא אסף, לימודים שהוא למד, כמו איש מקצוע, ושם מורכב יותר לייצר את ההזדהות, כי הוא לא מדבר מתוך החוויה שלו. ואני זקוק למישהו שיעביר לי את הניסיון שלו, מה הוא עשה והצליח לו, איך הוא חווה תאווה ששינתה לו את המבט וההרגשה ורגע לפני העזאזל שאני מרגיש עכשיו הוא עשה אחורה פנה וניצל, אני צריך מישהו שיספר לי כמה כעס זרם לו בורידים ואז רגע לפני שהוא שורף את המועדון זכה ועשה פעולה הפוכה שהצילה אותו.

ולגביך, אם אתה כל כך שמח מחברותא של שלושה החברים, תאר לך מה תוכל לקבל ממספר רחב יותר של אנשים כמוך... ולגופם של דברים, אין לי ניסיון אישי ברעיון כזה, כן אגיב כמי שמנסה לחיות לפי עקרונות רוחניים, כדאי שנזכור שאיני מכיר אותך ולכן אתנסח בזהירות, אם אתה מרגיש כל כך קרוב אליו, פתוח בפניו על הכל, יכול לשתף אותו ברעיונות המחליאים ביותר שעוברים לך בראש בלי לחשוש משפיטה או שיסגיר סודך, אם הוא איש שאתה מוכן להפקיד את חייך בידיו כי אתה סומך לחלוטין על שיקול דעתו, ואין לך אופציה אחרת, נראה לי שזו תהיה איוולת לא לנסות, אבל קח בחשבון מראש שיתכן והניסיון לא יצלח, כך תתאכזב פחות, ולא תסגור את הדלת על אפשרות מאוחרת יותר של קשר עם ספונסר מכור, והכי חשוב, דבר בלי סוף עם אביך הנמצא עימך בכל עת, בשורה התחתונה הוא היחיד שלו הכח. מי יתן ונמצא אותו עכשיו.

להעריך את מה שיש

בחיי אדם יש מעת לעת הזדמנויות מהן הוא יכול להפיק תועלת רבה, יציאה משיגרה היא אחת מהמצוינות. כזו שנפלה בחיקי הבוקר היתה מהמשובחות. אסירותודה על הנוכחות. אתפלל שיהיו הדברים לתועלת.

מסיבה טכנית נבצר ממני להגיע למקום עבודתי בדרכי הרגילה, נזקקתי לתחבורה הציבורית, ובמקום מסלול שגרתי בן כעשר דקות, זכיתי למסע של כשלושת רבעי השעה. כתבתי מסע, בגלל מה שהתרחש לי בנפש, אבל ממש לא בגלל העמידה הצפופה בקופסת מתכת מקרטעת יחד עם עשרות בריות בגילאים שונים ובשלל ריחות... שום דבר לא יכול להכין אותך להתחלות הנסיעה המהוססות של נהג לא החלטי, או לעצירות הפתאום שלו תוך נענוע קולקטיבי נמרץ קדימה ואחורה לארבע רוחות השמים כשל לולב, נענועים שההקפות של הושענא רבה קטנות לידן. זו היתה סכנה פיזית נפשית ורוחנית...

לא התכוננתי גם לכל ההתרחשות שאפפה את ביקורו של המבקר היעיל שנטל את הפיקוד על המסע. ובסמכותיות אופיינית לשכמותו החליט באחת להפוך לשוטר שופט ותליין של זאטוטים נפחדים שההינו לעלות לאוטובוס ללא ידע והסמכה טכנולוגיים מינימאליים הנדרשים לדעתו המלומדת לצורך תיפעול מכשיר 'הרב קו', היה ברור שהוא נחוש להראות לכולם עם מי יש להם עסק. אתם יודעים מה, לא התכוננתי גם לשהייה הממושכת בכל תחנה, עד שהדלתות הסכימו להינעל על הקרבנות.

אחד מרגעי השיא של 'המסע' היה בהישמע 'פטססס' ארוך שבישר בקול תרועה רמה שמערכת לחץ האויר – כנראה מה שלמעשה בולם את הדבר הזה מלהתדרדר עוד, פשוט קרס. הנהג במבט אדיש הודיע לכלל 'הנוסעים' שעליהם לעבור למרכבה אחרת... כי הבלמים כבר לא עובדים. אין לי לחץ המהם ובכך הגביר את הלחץ, לפחות אצל קהל שומעיו. רטינות ותלונות על החברה 'שזכתה' לא מכבר מחדש במכרז של תפעול התחבורה הציבורית נשמעו מכל עבר (לא ממני) אך הלכה למעשה הציבור החל להתפזר.

כמעט חמש דקות לקח למכלאה להתרוקן, ורגע לפני שכבודי פוסע מעדנות אל מחוצה לה, נשמעה ההכרזה האדישה אף היא מפי הנהג – הה, כנס, כנס, הלחץ חזר... חזר מה? שאלתי, עזוב, לא תבין.. פתאום יש לי בלמים.  אהה, אני לא מבין, חלקיק שניה לפני שפי נפער ותשפוכת של ציניות מהולה בבוז על הדגנרט והתועלת שהאנושות מפיקה ממנו, קיבלתי אני בלמים. לא בכוחי, פשוט סתמתי. המילה היחידה שיצאה מפי היתה - תודה.

חבר בדיוק התקשר ויכולתי לחלוק איתו את ההרגשה שלי, ואז התיישבתי בכסאי (מושב! מי היה מאמין, עד לפני רגעים ספורים הוא היה יקר המציאות) הודיתי לבורא עולם על חסדו הגדול עמי, מעבר להודיה הגדולה על ההסעה האחרת לה אני זוכה מדי יום. זכרתי ימים אחרים, איך כל נסיעה בתחבורה ציבורית הפכה למרבץ נח למחלתי המתפתחת, בתאווה ובשלל פגמי אופי, את התנהלותי הקלוקלת בגלגולי הקודם, מדמה בעיני רוחי את עצמי כמנהיג המרד הגדול של גטו וורשה לכל הפחות... וזה פיציפקע'ס לעומת מה שחובה להשיב לצוררים שכלאו אותנו בקרון זהה למה הובילונו אז..

שאני אשתוק? אולי בגלגול הבא... האמת, אבאל'ה אוהב אכן גילגל אותי אליו, מחיים.. הנני בריה חדשה משהכרתי.

שלום. אני סקסוהוליסט בהחלמה. ואני אסירתודה על מה שיש לי.

ארכיון המייל היומי

פספסתם אחד המיילים? אפשר לקרוא את כל המיילים היומיים שנשלחו! לחץ כאן

להורדת מדריך התוכנית לחץ כאן

אם רצונך שנסיר אותך מהרשימה