|
מעוניין להצטרף לתוכנית 12 צעדים? כתוב אלינו: help@gye.org.il |
ההתמודדות עם נשים לא צנועות
למה יש אנשים שהולכים ברחוב ומצליחים להסיט מבט ולא להתאוות ואני לא מסוגל? למה אנשים אחרים שלא מסיטים מבט ונהנים לשטוף את העיניים עדיין לא מתרסקים לחתיכות כמו שקורה לי כשאני מסתכל? ובמילים של האלכוהוליסטים: למה אני לא יכול לשתות כמו ג'נטלמן?
וזה כמובן מביא אותי לשאלות נוספות כמו: מה אני אמור לעשות? האם כעת אנסה לשכנע את כל הנשים בעולם להתלבש צנוע? האם אסגור את עצמי בחדר חשוך עד סוף הקיץ? או שאולי, רק אולי, הבעיה היא בכלל לא בנשים האלו, בין שמתלבשות באופן צנוע ובין שלא, והבעיה היא רק בי? לא יכול להיות. אני הרי מושלם והכל בסדר איתי. העולם הוא זה שלא בסדר.
אוקיי, יותר מידי שנים חשבתי ככה והסתבר שזה לא היה מתכון כל כך מוצלח לחיים שפויים, אז הגיע הזמן לנסות את השיטה השניה.
בואו נתחיל מהנסיון להלביש את כל נשות העולם בבגדים צנועים. משום מה יש לי תחושה שאם זה היה קורה (וזה כמובן לא היה מתרחש בשום מצב), אני הייתי זה שמחפש מישהי שמוכנה להוריד קצת בגדים כדי שיהיה לי ממה להתאוות ברגעים שאני משתוקק לסם שלי. בדיוק כפי שהתקנתי פילטר על המחשב, אבל אחר כך ניסיתי לפרוץ אותו כי פשוט הייתי חייב קצת פורנו ולא עניין אותי כלום. אז מה יקרה אם כולם יהיו צנועות וחסודות ופתאום אהיה בקריז ואצטרך תאווה להרגיע את עצמי? קרוב לודאי שאחפש בנרות לפחות מישהי אחת שלא שמעה על מבצע מלביש ערומים שלי...
אבל למה ללכת רחוק. הרי הנשים הצנועות והחסודות שגרות בשכונתי מטריפות את דעתי לא פחות מהנשים הלא צנועות שגרות בעיר הסמוכה. האמת היא שלפעמים דוקא נשים צנועות ודתיות יותר מגרות אותי. אז ברור שאני לא מועיל כלום בכך שאני מלביש את הנשים... זה פשוט שטויות ואני עושה צחוק מעצמי כאשר אני משכנע את עצמי שזאת הבעיה. זאת לא הבעיה, והבעיה שלי לא תיפתר כאשר נשים יהיו צנועות.
טוב, אז מה בענין להיסגר בד' אמות של הלכה ולשכוח מהעולם? זה נשמע כמו רעיון טוב. לא אתן לעצמי שום שמץ של אפשרות לגירוי חיצוני והכל יהיה בסדר. טוב, מסתבר שגם זה לא רעיון כל כך טוב. אני נזכר בכך שבעצם את ההתמכרות שלי התחלתי לא בגלל נשים אלא כאוננות אישית - וכבר הייתי מכור. מה שאומר שהתמכרתי לתאווה לא בגלל שום אישה "פרוצה" או צנועה, אלא בגלל עצמי! וואי, זה כואב. זה אומר שאני בעצם זה שמכור ואני הוא זה שמחפש איפה לפרוק את התאווה שלי, ואני בסך הכל משתמש בנשים המסכנות כתירוץ עלוב לנפילות שלי.
אז מהנסיון הקצר שלי הבנתי שהנשים והבחורות הם מעולם לא היו הבעיה שלי. הבעיה מתחילה ונגמרת במוח שלי שמחפש את ההתמכרות כמו מסומם שמחפש סמים. אין למסומם מה להאשים את הסמים אלא רק את עצמו, ואין לי שום ענין או אפשרות להאשים את הנשים במצבי אלא רק את עצמי.
אבל חשוב יותר מזה: כל זמן שאני מחפש את הבעיה אצל מישהו אחר (ולא משנה מי זה. זה יכול להיות אשתי, הבוס, הבחורה ברחוב או כל אדם אחר) - אני נשאר תקוע בדיוק איפה שהייתי קודם לכן. הרי את העולם אין לי אפשרות לשנות, והאדם היחיד שה' נתן לי אפשרות לשנות אותו - זה אני בעצמי. אז כנראה שאחרי כל כך הרבה שנים של האשמה של כל העולם, הגיע הזמן לכוון את הפנס למקום היחיד בו ניתן לתקן משהו: המוח שלי. כאן מתחילה הבעיה וכאן היא נגמרת. לא בחנויות האופנה, לא בחינוך של הנשים "ההן", ולא בהתנהגות של אשתי.
וואלה, זאת סטירת לחי לאגו המנופח שלי.
סוד הכניעה הוא מנחה בפורום שלנו ובקבוצה טלפונית של 12 צעדים. ניתן לקרוא את סיפורו האישי בלחיצה כאן.
ארכיון המייל היומי
פספסתם אחד המיילים? אפשר לקרוא את כל המיילים היומיים שנשלחו! לחץ כאן
אם רצונך שנסיר אותך מהרשימה
