|
רוצה להצטרף לתוכנית 12 הצעדים? צור קשר: help@gye.org.il __________________________ האם אתה בתוכנית ודובר ספרדית? אנחנו זקוקים לעזרתך... |
למה צריך קבוצות?
חבר כתב בפורום:
אני חושב הרבה זמן על הענין הזה מסתפק אם לכתוב והעיקר אם זה יהיה לתועלת מקוה שכן ואם אתם חושבים שלא אין לי התנגדות אם לא תפרסמו את זה.
איך שלי הקטן זה נראה שלא הספר הלבן או איך שיקראו לזה הוא זה שמרפא אותנו . יש כמה נקודות שהם עיקרם של התכנית וזה יכול להועיל גם לאלה שמתנגדים לתכנית הזאת היות והוא מגיע ממקומות לא לנו ועל אף שכבר הובהר הענין שכדי להתרפאות מותר גם באיסור הנאה, אך בכל זאת אני רואה כל הזמן כאלה שדבר זה מונע מהם או שזה התירוץ שלהם לא להתחיל בתכנית.
על כן נראה לי שאם יתאספו בכל שבוע ובמקום ללמוד מהספר הלבן יוכלו ללמוד ספר מוסר מסלת ישרים וכדו' העיקר להתאסף ושכל אחד יהיה לו ספונסר זה הרי כתוב גם בצעטיל קטן של הר"ר אלימלך זצ"ל ולפרט החטא לפני הספונסר וכל אחד יספר איפה הוא מחזיק עם ימי הנקיות שלו ואיש לרעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק, נראה שיכול להועיל בחלקו הגדול,ואם אני טועה השם הטוב יכפר.
'סוד הכניעה' כותב:
שמעתי בשיחת ועידה עם הרב ד"ר אברהם טווערסקי, שמישהו שאל אותו למה הוא צריך להמשיך ללכת לקבוצות אחרי ארבעים שנה, ולמה לא יחליף את זה בשיעור מוסר.
הוא ענה שהוא אכן משתתף בשיעור מוסר מידי שבוע, אבל יש הבדל גדול בין השיעור מוסר לבין הקבוצה של AA (הוא משתתף בקבוצות פתוחות כבר יותר מארבעים שנה). כאשר בשיעור מוסר קוראים על חומר איסור לשון הרע, כולם מסכימים ואפילו חושבים איך להתחזק, אבל אחר כך יוצאים החוצה וממשיכים בחיים הלאה. לעומת זאת כאשר בקבוצות מדברים על הסכנה של טינה - כל אחד מרגיש שמדברים על החיים שלו, והרבה פעם שומעים איך שכאשר משתפים אז חברים בוכים ממש כי הם לא מצליחים לעבוד על עצמם כמו שצריך. בקבוצות מוסר עדיין די נדיר למצוא מישהו בוכה כי הוא אמר לשון הרע או שקר וכיו"ב.
מזכיר לי מאמר שקראתי לאחרונה ובו "ביקורת" נוראה על דרך הצעדים, ועיקרה שבצעדים מלמדים אנשים למסור את חייהם לרצון אלוקים, וזה דבר מופשט וקשה וכו' וכו'. אלא שהכותב הנכבד שכח את זה שהוא עצמו מחנך את ילדיו מקטנות לומר בכל יום "על חיינו המסורים בידיך". ומה באמת ההבדל בין פיסקה זו מהתפילה לבין צעד שלוש שבו אנו אומרים את אותו דבר בדיוק מילה במילה? ("החלטנו למסור את חיינו").
זה מזכיר לי סיפור על אחד מגדולי ישראל שנסע לרבו המובהק ללמוד ממנו הנהגה וכעבור כמה שנים חזר לביתו. חמיו שאל אותו מה הוא למד אצל רבו והוא אמר שהוא למד לאהוב את ה'. אמר לו חמיו שבשביל זה לא היה צריך לנסוע רחוק לשנים ארוכות ולהוכחה קרא את המשרתת הפשוטה ושאל אותה אם היא אוהבת את ה' והיא השיבה כמובן בחיוב. ענה על כך החתן: היא אומרת - אך אני מתכוון לכך.
לקריאת סיפורו האישי של הכותב לחץ כאן
ארכיון המייל היומי
פספסתם אחד המיילים? אפשר לקרוא את כל המיילים היומיים שנשלחו! לחץ כאן
אם רצונך שנסיר אותך מהרשימה
