מי צריך ספונסר?
חבר כתב בפורום:
כולם אומרים לי קח ספונסר! בלי ספונסר אין צעדים! בלי ספונסר אין החלמה!
כמה שאלות אליכם ספונסרים וספונסים מנוסים:
- מי? איך אדע את מי לקחת כספונסר? - מה? מה זה המושג החדש הזה שבלעדיו א"א? - למי? לי (טוב זו לא באמת שאלה...). - את מי? כבר שאלתי. - מתי? באיזה שלב צריך ספונסר? - איה? איפה משיגים? - איך? איך זה עובד הסיפור הזה, מה אני עושה אתו, ואיך אני סומך על מישהו שהוא מכור כמוני - רק קצת יותר נקי - בשאלות שהם חיים ומות (אולי אני קצת מגזים אבל לא הרבה)? ולמה?
כשלעצמי ברור לי שאני צריך ספונסר ומהר, אבל יש פחדים וחששות. התשובות יעזרו לעוד חדשים כמוני.
'סוד הכניעה' כותב:
מתוך שבעת השאלות שלך, אשתדל לענות על אחת, אבל גם היא לא ממש מתוך מה שאתה שואל, כי אני לא יודע למה אתה צריך ספונסר (ואם אתה צריך), אני כן יכול לנסות להסביר למה אני צריך ספונסר.
שמעתי על מוסד גמילה שבעמדת הקבלה מקבל כל מכור חדש מדבקה שכתוב עליה: "כעת אתה מסתכל על הבעיה היחידה בחיים שלך", והוא צריך להדביק את זה על המראה בחדרו, כדי שכשהוא יקום בבוקר - הוא יראה את זה מיד...
אז אני לא נמצא במוסד גמילה, והרבה פעמים אני שוכח שהבעיה היחידה בחיים שלי היא מי שאני רואה במראה כשאני קם בבוקר. השאלה היא איך אני מזכיר את זה לעצמי. רעיון אחד הוא להחזיק מראה קטנה בכיס, לשים עליה מדבקה כזאת, ולהסתכל עליה כל פעם כשיש לי בעיות. זה יכול לעבוד לא רע, אבל נראה לי שבדרך כלל מה שאעשה כשאני באמת צריך להסתכל במראה זה להתעלם מכך ולהמשיך לפעול כאילו כל העולם הוא הבעיה והיחיד שבסדר זה אני.
לכן יש לי ספונסר. לא בחרתי אותו כי הוא חכם ויפה אלא כיון שהוא אובייקטיבי לגבי המצב שלי. הוא לא מרוויח כסף אם אני נקי, וגם לא מפסיד כסף אם למרות כל מה שהוא אומר לי אני מחליט לדפוק את הראש בקיר מתוך שכנוע פנימי עמוק שבכך אני מעניש את כל העולם ואשתו. הוא אמנם אכפתי (ובמשך הזמן גם הפכנו לחברים כך שעוד יותר אכפת לו ממני), אבל אין לו מניות בחיים שלי ולא בהחלמה שלי. לכן, כאשר אני מדבר איתו, הוא יכול לומר לי את מה שהוא באמת חושב שעליי לעשות, בין אם זה נחמד לי ובין אם זה מאוד לא כיף לי לשמוע.
הנה דוגמא מהימים האחרונים. הייתי נורא מנוהל מאיזה ענין אישי שהסתבכתי בו. לא ממש רציתי להתקשר לספונסר אבל עשיתי את זה. בסתר ליבי ידעתי שהוא שוב יוציא את המראה המעצבנת הזאת ויראה לי שאני זה שצריך להשתנות כאן, אבל למרות זאת התקשרתי כי בתוך תוכי אני רוצה לגדול מתוך הכאב ולא להמשיך לסבול. כשהוא הראה לי שוב את המצב שלי, יכולתי לבחור באחת משתי האופציות: להודות שהוא צודק (האופציה הקשה), או להתרגז על המראה (האופציה הקלה אך הטפשית).
לספונסר שלי יש רק דבר אחד למכור לי כספונסר (כחבר זה משהו אחר), וזה הנסיון שלו בהחלמה. הוא הגיע לתכנית הרבה לפניי ויש לו הרבה יותר נסיון בעבודה של הצעדים, אז הוא יכול לשתף אותי ולהראות לי מה הוא עשה, וכך לחסוך ממני המון כאב מיותר. כמובן שבלי קשר לעבודת ה"מראה" שהוא עושה, הוא מדריך אותי בהתקדמות בצעדים עצמם ועוזר לי המון כאשר אני מגיע למקומות שבהם אני לא יודע כיצד לנהוג.
