ודע מה שתשיב
הריטואל קבוע, הטענות קבועות אף הן - מדי זמן מגיע חבר חדש או מתחדש ויורה צרור תמיהות צודקות מאוד (לכאורה) בדבר כשרותה של תוכנית 12 הצעדים ויהדותם של הצועדים בדרכה. ביטויים כ'כת', מסיונרים, עבודה זרה, תימהוניים נבובים וחלולים, ועוד, שכיחים מאוד אצל האשמים (בעיני עצמם) בגילוי עריות. מהבאים להתריס כדאי להתעלם, ולשואלים באמת רצוי להשיב.
במאמר הזה אנסה להרים את הכפפה, אשאל את השאלות ואכתוב את התשובות שברשותי, אתפלל לסיוע מאבאל'ה אוהב, שאזכה להעביר מסר אמיתי וברור, ללא הקנטה וציניות.
אח, המחלות של המאה העשרים.. תגיד, איפה 'המחלה' הזו התחבאה עד היום?
הרבה מהדברים היו ידועים בעבר, מי שיחפש במקורות היהודיים הייטב מחלות הקשורות בנפש ימצא, סביר שימצאו גם התקפי חרדה, שינויים במצב הרוח, מאניה דפרסיה, דיכאון, אני מאמין שקראו להם בשמות אחרים אבל הם היו. לדוגמא, חבר מקסים ומתוק במיוחד מצא לי אלכוהוליסט במקורות, שיהיה לתועלת -
מדרש תנחומא סוף פרשת שמיני סימן י"א: (כמו ההוא תלמידא דהוה חסיד, והוה ליה אבא ושתי חמרא טובא. ובכל עידן דהוה נפיל בשוקא, אתו עולמיא ומכין יתיה באבני ובצרורין, וצווחין וקורין בתרוי חזו שיכרא. וכשרואה בנו החסיד, הוא מכלים ושואל את נפשו למות. ובכל יום אומר לו: אבא, אני אשגר ויביאו לך לביתך מכל היין שמוכרין במדינה, ולא תלך לשתות בבית היין, שאתה עושה חרפה ממני וממך. והוא אומר לו: כן פעם אחת ושתים בכל יום, עד שאמר אביו, שיעשה כמו שהוא אומר שלא ילך לשתות בבית היין. וכן עשה החסיד, שהוא עושה לו בכל יום ובכל לילה מאכל ומשתה, ומישנו במטתו ואחר הולך לו. פעם אחת היה יורד מטר, ויצא החסיד לשוק והיה הולך לבית הכנסת לתפילה, וראה שיכור אחד שהוא שוכב בשוק ואמת המים יורד עליו, והבחורים והנערים מכין אותו באבנים ובצרורין ומשליכין חומר בפניו ובתוך פיו. כשראה זה החסיד, אמר בלבו: אלך לאבא ואביאנו לכאן ואראה לו זה השיכור והחרפה שעושין ממנו הבחורים והנערים, אולי ימנע פיו מלשתות בבית היין ולהשתכר. וכן עשה, הביאו לשם והראהו לו. מה עשה אביו הזקן? הלך אצל השכור ושאל לו, באיזה בית שתה אותו יין שהיה משתכר בו. אמר לו בנו החסיד: אבא, בשביל זה קראתיך, אלא שתראה החרפה שעושים לזה, כי כן עושים לך בעת שאתה שותה, אולי שתמנע פיך מלשתות בבית היין. אמר לו: בני, בחיי אין לי תענוג וגן עדן אלא זה. כששמע החסיד, הלך לו במפח נפש. - - -
תמיהה ברורה יותר יש להציג בפני השואל – מדוע אינך מחפש בתורה דלקת ראות... או מחלות הלב והסרטן למיניהן, מדוע לא חשוב כל כך למצוא את הפניצילין בתורה? אגב, כשחושבים על זה לעומק, יתכן מאוד שהיו תופעות כאלו בעבר, רק שכיום כשכל הסיפור של חקר המוח והתפקודים שלו באמת התפתחו בשנים האחרונות, ניתן יותר להתמקד באובססיה הגופנית והנפשית שהפכה לבעיה של ניתוק מרוחניות.
לקרוא ליצר הרע הגדול הזה 'מחלה'? חוצפה הבאה להצדיק חוסר אחריות.
המציאות היא שמי שמאמין שזו מחלה באמת ומתנהג בהתאם למחלתו, לומד דווקא כן לקבל אחריות על פעולותיו, אדם מחלים לא מאשים אחרים בכשלונותיו, לא מנסה לעצור את התאווה בחוץ, אלא בנפשו פנימה, נקודת המוצא של הבאים בשערי 'התוכנית' היא שאיננו לא מחפשים הצדקות לשימוש בתאווה, ישנה רק דרישה אחת ממכור - 'שירצה להפסיק', מי שמשתמש בטיעון הזה כדי להשתמש בתאווה, להסיר מעצמו האחריות להחלמה, עדיין לא בחר ברצונו הבריא וממילא אינו חבר תוכנית.
אותו האיש חוכך ידיו בהנאה... נניח שזו מחלה. האם מתרפאים בעבודה זרה?
שטויות. לא עבודה זרה ולא נעליים. כל העקרונות של הצעדים הם יהדות. זה שפרנק בוכמן, או כומר אוונגליסט אחר מנסים לנכס לעצמם את התפילה בכל רגע לבורא עולם, את הכניעה והכנות, הויתור הסליחה הנתינה והאהבה, או את חשבון הנפש והוידוי, לא הופכים אותם לרכושם הפרטי או רכוש העבודה זרה. באו גנבים ושדדו מהיהדות עקרונות עילאיים, האם בכך הם הפכו אותם לשלהם?
ומה עם 'אלוקים כפי שאנו מבינים אותו', הוא לא אחד ויחיד?
הטיעון הזה הוא היחיד שיש בו 'בשר', ממתי שהגעתי להחלמה הוא הציק לי, למרות שהבנתי שההכרזה הזו היא מעין כרטיס כניסה לחדר טראומה שנועדה לאפשר לאתיאסט בודהיסט מוסלמי נוצרי ויהודי לשבת בחדר אחד, למרות ניגודים ועוינות להשתתף בתוכנית אחת, להתאחד סביב הרעיון, לא הצלחתי להבין איך הם יכולים להישאר נקיים.
נקצין את השאלה, אני הרי יודע שהוא אחד ויחיד, ושהאחרים הפונים לכח העליון שלהם טועים. אין שם כלום הרי הוא לא באמת קיים. מצד שני אני גם יודע בוודאות שבלעדי כח עליון מכור לא יכול להישאר נקי... מה משאיר אותם נקיים? יצא המרצע מהשק. אחיזת עיניים, אופיום להמונים. במקרה הטוב זו תוכנית פסיכולוגית.
בחסדי ה' קיבלתי מהספונסר שלי תשובה ברורה – הוא אחד ויחיד. הם 'חושבים' שהפניה היא לכח העליון שלהם, אך אין עוד מלבדו. פנייתם האמיתית נענית על ידיו (הרד"ק: "קרוב ה' לכל קוראיו באמת" - מאיזה עם שיהיה, ובלבד שיקראוהו באמת, שפיו וליבו שוים...) איננו יודעים מדוע הוא מאפשר לאנשים להאמין בכלום ולמה הוא בוחר להמשיך והסתתר ולא מתגלה שוב לעין כל כפי שהיה במעמד הר סיני, ברור שאם הוא לא היה מעוניין לא היו כאן דתות אחרות מלבד התגלותו.
ואצלכם אין עונשים? יש רק אלוקים אוהב? הוא מעניש. ועוד איך. אתם עוד תרגישו...
טוב, גם כאן אצטרך להרחיב מעט, אקווה שיש לך עדיין סבלנות לשטויות שלי... תראה, רצון ה' שלא אהיה שם. שלא אפעל באופן השלילי הזה. הרי לשם כך הוא הזהיר אותי ואת שאר ילדיו, שלח להם את היראה, היא נועדה לגרום לשינוי, היא בעצם אומרת לאדם, אתה לא בכיוון הנכון, שנה אותו. מי שהיראה דוחפת אותו חזק יותר לתוך הכיוון הלא רצוי, נגד רצונו, כדאי שישאל את עצמו האם היא הדבר הנכון לו.
יתכן מאוד שעוד ארגיש את העונש. אבל אם הפחד ממנו הוא מה שגורם לי ללכת עוד יותר לאבדון, וזה גורם לי, אתה מוזמן לשאול את האבדון בעצמו מה היה לי איתו, ולמעשה להגביר את 'האוברדראפט', עלי להתמקד בחלקים האחרים, לא בפחד מהעונש. תבין, אני חייב אותו לצידי, בלעדיו אני לא יכול, איך אוכל להפקיד את חיי בידי מי שהולך לעשות לי כל כך רע?
'רק אלוקים', 'בידך אפקיד רוחי', מילים יפות, ומה עם החלק של בני אדם?
שאלה מצויינת, שאלו פעם את אחד מגדולי הדור, הרי בתפילת הבוקר אנחנו מבקשים מבורא העולם שיעשה עבורנו הכל, יש לנו רשימה מסודרת – משתרגילנו בתורתך ודבקינו במצוותיך, דרך, ואל תביאנו לא לידי חטא עבירה ועוון, ניסיון או בזיון, שיקח מאיתנו את השליטה של היצר הרע, אדם רע או חבר רע, שידביקנו ביצר הטוב ובמעשים טובים...
ולא מספיק, אנו מבקשים עוד, שיכוף עבורנו את היצר להשתעבד לו... הבקשה היומית כוללת גם תחינה שיתן אותנו לחן ולחסד ולרחמים ושיגמול אותנו חסדים טובים. ומה נשאר לעשות לנו? מה החלק שלנו? התשובה שלו מפתיעה בעומקה ובפשטותה - מה שנשאר לנו לעשות הוא להתפלל את התפילה הזו בלב שלם. ניתן להוסיף, שמכורנזקק לעשות פעולות שמפגינות נכונות שהוא באמת יעשה זאת עבורו.
תכל'ס, לא מעט 'מכורים' מפסיקים ללמוד תורה יורדים ברוחניות, לפעמים גם מזלזלים במצוות..
זה נכון. עובדתית. למרות שהקשר בין מכור לאביו שבשמיים מתחזק. בפרק זמן ההחלמה הראשון יש לרבים מהמכורים ירידה ביידישקייט. לפני שניגש לסיבות כדאי להדגיש שבדרך כלל זו היחלשות זמנית, לטווח ארוך מכור מחלים יתחזק הרבה מעבר למה והיכן שהיה.
אין מכור שלא חי חיים כפולים, השימוש הכריח אותו לשקר ולהעמיד פנים, לדוגמא דקות אחרי שימוש לגשת לפני העמוד, להתפלפל בסוגיה סבוכה , או אפילו לתת שיעור או הרצאה, כשהסתירה הפנימית הזו פורצת החוצה, הערך של השיעור, הרצאה הפלפול או תפילה יורד, שלא בצדק. המכור נוטה לזלזל במה שעשה מתוך צביעות. לוקח זמן לאחד בין הזהויות, להבין שבסך הכל מדובר באותו אדם, ולהשיב את הערך לצדדים החיוביים שבעשייה הרוחנית.
כדאי להוסיף שלפעמים ישנה פשוט נסיגה פיזית, 'החומר' שמפיק הגוף בזמן ההתרגשות מארועי תאווה מתפוגג ממחזור הדם ומביא בעקבותיו קשיי ריכוז ומצבי רוח משתנים, ממש כמו מי שסובל מצניחת רמת הסוכר בגופו, לוקח זמן להגיע ליציבות גופנית. ראוי לציין שמפוכחות מכריחה חיבור, מהותו שיפור היחסים עם אלוקים. ואצל רובם ככולם השיפור ביחסים כרוך גם בשמירת מצוות.
ומה עם שאר תרי"ב המצוות?
היחס הנכון למכורים בתחילת דרכם בהחלה הוא זהה של להתנהלות מול אדם שלא הכיר את היהדות ונמצא בפסיעות הראשונות אל היכל המצוות, לא כדאי שגישושיו הראשונים שלו יתקלו בהכנת רשימה לרכישת מלאי מספק של בקר וצאן לקראת הקרבת כל החטאות והאשמות שעליו מן הסתם להביא, המלווה הצמוד יכוון אותו לקראת מה שביכולתו, שיזכה לחוות בתחילה מתיקותה של אמונה, ההמשך יהא בס"ד פועל יוצא של הבסיס הרחב.
לא השתכנעתי. המסמך כתוב יפה, ברור לי שיש פה בעיה, פשוט התירוץ שתירצת לא מיישב מספיק את דעתי.
זה בסדר. תנסה לזכור שזה תהליך, תן לזה צ'אנס, רבים מאיתנו לא התחברו בהתחלה. לקח להם זמן. בנוסף, רק אלוקים מושלם, וגם אצלו אנחנו לא מסוגלים להבין הכול... אם אתה מחפש לך תכנית מושלמת וחפה מפגמים, כנראה שזה לא המקום בשבילך. אבל אולי כדאי שלפני שאתה טורק את הדלת תמנה לך את היתרונות בתכנית מול החסרונות (האמיתיים או המדומים) שלה. אם הסכמת ללכת על משהו "לא מושלם", זהו בעצמו צעד גדול בהחלמה עבורך.
לקריאת התגובות בפורום לחץ כאן
