מקור בתורה
חבר כתב בפורום:
אם אני רואה פורנו ולא מוציא שז"ל מה הבעיה?
'סוד הכניעה' כותב:
אקדים ואומר: הדברים הבאים לא מכוונים למי שמתמודד עם יצר הרע נטו אלא לכאלו שאיבדו את השליטה. ברור שיש צורך גמור (גם במסגרת הפורום כאן) בנתינת מקום למתמודדים עם יצר הרע להבין ולהפנים את האיסור וכו' וכו', אבל יחד עם זה יש גם צורך לדבר על הצד השני של המטבע, עבור רוב החברים המסתובבים כאן שהם אלו שהבעיה שלנו היא מזמן כבר לא יצר ולא רע אלא התמכרות. זה לא סתם הבדל של איזה תווית להדביק לבעיה אלא הבדל של שמים וארץ שיכול להיות ההבדל בין המשך הנפילות לבין הפסקתם.
אז עבורי, כאדם מכור, אני לא מחפש מקורות בתורה למה זה אסור, ואפילו אלך צעד אחד קדימה: גם אם זה מותר - אני ימשיך להימנע מכך בדיוק כפי שזה כעת. אם זה לא מספיק כדי להבהיר כמה התאווה היא רעל עבורי, אומר שגם אם מחר יירד משה רבינו מהר סיני וילחש לי באוזן שבכלל כל הענין הזה בטעות יסודו ולא רק שזה לא עבירה אלא שאוננות היא מצוה גדולה רמה ונישאה - אומר לו שעבורי מדובר בפיקוח נפש ולא אוכל לקיים את המצוה הזאת.
הסיבה בגללה אני לא משתמש בתאווה היא פשוטה: תאווה זה רעל ואני לא רוצה למות. אם הרעל הוא בהכשר הבד"צ או הרבנות, זה לא ישנה את העובדה שזה רעל. הכי קל להבין את זה כשמסתכלים על המכור לאלכוהול, כי אצלו די ברור שההתמכרות היא לא ענין דתי, ולמרות שהוודקה כשרה - הוא לא יכול לשתות אותה. אם הוא מכניס לגימה אחת של אלכוהול לפה שלו, זה מיד גורם לאלרגיה שלא מאפשרת לו להפסיק את השתיה עד שהוא מאבד את השפיות לגמרי (ואולי על הדרך גם את העבודה, האישה והילדים ואולי גם את החיים בכלל). לכן, האלכוהוליסט נמע לא רק מיין נסך או אפילו סתם יינם, אלא אפילו מיין כשר ואפילו כאשר מדובר במצוה. לכן האלהוכוליסט לא עושה קידוש על יין למרות שזו מצוה, פשוט בגלל שעבורו מדובר בסכנת נפשות.
הענין הוא שאם אני ממשיך לחפש את המקור בתורה למה זה אסור, אז זה גורם לכמה בעיות. הבעיה המרכזית היא שזה אומר עליי משהו מאוד משמעותי. זה אומר שבעצם אני לא מוכן עדיין להפסיק, ולכן אני צריך לחפש איזו שהיא סיבה חיצונית שתגרום לי לעשות את זה. הענין הוא שאם אני מכור, סיבה כזאת לא תספיק אף פעם. כל זמן שאני עדיין מעוניין להמשיך בנפילות והסיבה להפסקה היא צדדית - אני לא באמת יפסיק. עד שזה לא מגיע מבפנים - זה חסר סיכוי.
אבל זה לא נעצר כאן, אלא גובל אפילו בהחמרת ההתמכרות. הסיבה לכך היא פשוטה: כאשר הדרך שלי להתמודד עם עצמי היא על ידי הפנה של האיסור - אני רק מוסיף לעצמי עוד בושה ופחד, שזה כמו לשפוך נפט על שריפה, כי בפעם הבאה כאשר אפול, אצטרך להתמודד לא רק עם הרגשת הריקנות אלא גם עם ההאשמה העצמית על כך שאני עושה דבר נורא כל כך.
זה מזכיר לי זמן בו שמתי תמונה של אשתי ליד המחשב מתוך מחשבה שלא אוכל לצפות בפורנו כאשר אני רואה אותה כך מסתכלת בי. כמובן שזה לא עזר, ורק גרם לי להרגיש עוד יותר רע עם עצמי, מה שגרם לי ליפול יותר כי אני כמכור לא מכיר דרך אחרת להתמודד עם רגשות כאלו חוץ מפניה אל משכך הכאבים האולטימטיבי - התאווה.
לקריאת סיפורו האישי של הכותב
