עבדות וחירות
"ישנה רק דרך אחת שבאמצעותה יוכל אדם לשחרר עצמו מכל מגבלותיו, מכל חששותיו, מכל פחדיו המבעיתים. הכניעה בפני הא-להים משחררת את האדם משעבוד לזולתו... האדם המודרני איננו חופשי - אדם מפוחד איננו יכול להיות חופשי. טרור ופחד הם לדידו של האדם כמאסר.
האדם משחרר עצמו מפחדיו על ידי האמונה בא-להים והכניעה בפניו. דבר זה, כמובן, גובה מן האדם מחיר גבוה. על האדם לירוא מן הא-להים. כניעה זו בפניו היא דבר קשה. הלחצים ביולוגיים טובעים את שלהם, והטבע מזמין עשייה - אשר ההלכה אסרה עליה פעמים רבות, בין אם מדובר בתחום המאכלות האסורות, ובין אם בתחום המוסריות המינית. כל שצריך האדם לעשות הוא להפעיל את יכולתו לוותר על תענוגות למשך כמה רגעים, ובשעה הבאה יחוש עצמו בן חורין ברמה גבוהה יותר, הוא יהיה אדם חופשי הרבה יותר ממה שהיה קודם לכן.
לו יצאנו ממצרים בלי "א-להינו" ("ויוציאנו ה' א-להינו משם"), מבלי לקבל את חוקיו ומשפטיו, מבלי להיכנע בפני סמכותו, מבלי לכרות עימו ברית, מבלי לאלץ את עצמנו לוותר על החירות כדי להשיג רמה גבוהה יותר של חירות - אזי היינו נתונים בשנית בשעבוד. במקום שעבוד לפרעה, היה זה שעבוד לחששותינו, לפחדינו המבעיתים, לטבע, לחברה, לסיסמאות. בפסח אנו חוגגים את חירותנו."
הגרי"ד סולוביצ'יק - "זמן חירותנו" עמ' 61-62
