המקום כאן מתאים לי?
חבר כתב בפורום:
קראתי על האתר הזה מחד מאתרי האינטרנט. אני כבר זמן רב מחפש פורום שכזה ושמחתי למצוא שקיים.
אני בתחילת שנות השלושים. רווק. בשנים הארונות החלטתי לקחת את עצמי בידיים והלכתי לכל מיני "מטפלים" (הזויים ו/או טובים) שונים, עד שמצאתי מזור במטפל 'קלאסי'.
יש ימים שלמים שאני יכול לעבור בלי להזדקק לפורנו בכלל (מעטים), ויש ימים שבהם אני יכול העביר ימים שלמים בתאווה. אני לא מדבר על כמה שעה ביום, אני מדבר על שעות רבות שנאספים לימים רבים. יש תקופות שמדובר בשעה ביום, ויש תקופות (בעיקר שאני נמנע מאוננות למשך שבוע נגיד..) שזה מה שאני עושה מבוקר עד ערב. אני קם בבוקר ומאונן/פורנו.....הולך לעבודה...חוזר מהעבודה שוב מול המחשב....וכך הלאה והלאה.
הגעתי למסקנה מסוימת בזמן האחרון: אני בעצם עובד במשרה חלקית/מלאה בפורנו ואוננות ובמקרה זה אין פלא שאני לא מצליח לעשות הרבה בחיים חוץ מזה.
מה זה עובד...אני עובד חרוץ ומסור....ממש עובד מצטיין!!! יודע בדיוק לאן להיכנס, לאיזה אתרים (פותח 4-5 טאבים במקביל) תו"כ יודע איך להיכנס לאיזה צ'ט ערמומי וגם יודע איך לעבור בין החדרים השונים בצט. ממש עובד חרוץ ומיומן. וגם כמובן התמחתי ב"עבודה" הזו.
'נתן במתנה' כותב:
חבר חדש יקר.
מאוד הזדהיתי. גם הפסיכולוג שאני הולך אליו אומר לי שאני מצליף בעצמי.
גם אני מרגיש שהפורנו שברחתי אליו עד לפני שנה היה בריחה, וסגירה מהחיים.
גם אני נעשיתי לעובד מצטיין, למדתי לפרוץ כל חסימה שידעתי לשים בפני עצמי. אני מומחה למחשבים ומומחה בלעקוף חסימות...
ויש עוד לא מעט 'גם אני' כאלה.
חבר יקר, לפני שנה ושבועיים גיליתי שיש פיתרון. מעולם לא חלמתי באותם הימים שאני אהיה נקי שנה ושבועיים, הרבה יותר מכך, מעולם לא חלמתי שהאישיות שלי תתעצב מחדש ותתפתח במהלך התהליך הזה. בזמנו רציתי רק 'לסיים עם הקטע המטורף הזה' ולעבור הלאה. כיום אני יודע שהדרך עוד ארוכה, אבל אני מקבל ממנה הרבה מאוד. החיים שלי השתנו. המודעות העצמית שלי השתנתה. ובעיקר - אני מקבל את עצמי. זה לא מובן מאליו בשבילי, אני שנאתי את עצמי מגיל 14, ספחתי רגשות אשמה, דתיים ושאינם דתיים. הכפילות של להיות המוצלח מצד אחד ולהיות השפל שבאדם מן הצד השני הרג בי כל בדל של תחושת ערך עצמי. כיום זה אחרת.
חבר יקר, אנסה להסביר בתמצית. אשמח אם תישאר ותצטרף לדרך.
אני ומרבית החברים כאן עוזרים לעצמנו בעזרת תוכנית 12 הצעדים.
12 צעדים זו תוכנית לגמילה מהתמכרויות. היא עובדת בOA לאכלנים כפייתיים, בNA לנרקומנים, בAA לאלכוהוליסטים, ובSA (וכאן ב'שמור עיניך'), למכורים לסקס (סקסוהוליסטים, אם תרצה).
זו שיטה שמוכרת על ידי מליוני אנשים בעולם, מאמינים בדתות שונות, ושאינם מאמינים.
והכי חשוב - זו שיטה שעובדת.
הנחת העבודה של הצעדים היא שהבעיה אינה מה שאני 'משתמש' (הפורנו/שיחות וכו'), הבעיה היא באישיות שלי. הבעיה היא הדברים שאני בורח מהם. אני בורח אל השימוש. אני לא יכול לשאת את עצמי - אז אני משתמש, ואז אני לא יכול לשאת את עצמי כי השתמשתי - אז אני משתמש שוב וכן הלאה.
ברגע שאני מבין שהבעיה היא בי, ושהיא עמוקה, קשורה לרגשות אשמה, שנאה עצמית, ריק רוחני, חשיבה דיכוטומית (הכל או לא כלום), חוסר כנות, ועוד מספר לא מועט של דפוסים אופייניים, אני מבין שאני צריך עזרה. מהקבוצה, מחברים בדרך, וגם - מכוח עליון.
התוכנית היא תוכנית 'רוחנית', רבים מהחברים בה בארגונים השונים אינם דתיים. נכתב על הפרדוקס הזה, של כאלה שאינם דתיים שעושים את התוכנית הרבה מאוד. אחד משני מייסדי התוכנית היה למעשה חילוני אמריקאי. ועדיין - הנחת העבודה של התוכנית היא שיש לי בחיים מעין 'ריק רוחני' שגורם לי לרצות באובססיביות למלא אותו. (לא שזה משנה - אבל במאמרים שנמצאים ברשותי מקבילים את שיטת הצעדים לשיטותיהם הפסיכולוגיות של קרל יונג ושל ויקטור פרנקל, ובכלל משבצים אותה כחלק מהאסכולה ההומניסטית של הפסיכולוגיה).
זהו על רגל אחת.
מקווה שהועלתי
אוהב. אשמח לשמוע ממך בהמשך
לקריאת סיפורו האישי של הכותב
