חוויה רוחנית מאבא אוהב
בשבת האחרונה (הפוסט נכתב לפני כחצי שנה) התקיים השבתון הדו-שנתי של ארגון ה- JSS בארה"ב, שהינו ארגון יהודי למכורים למין. בשונה מ SA שהוא לא מזדהה עם שום דת או כל דבר מחוץ לשתיים עשרה הצעדים, הארגון הזה הינו יהודי ומקיים שבתונים למכורים בגמילה. מדובר בחוויה מאוד מאוד מיוחדת, לראות המון יהודים שומרי תורה ומצוות עם נשותיהם, משתתפים בשבתון שכולו קודש להחלמה נטו.
לצערי לא התאפשר לי להשתתף בכל השבתון, אך הגעתי במוצאי שבת וזכיתי לטעום מהאווירה, הקבוצות שהתקיימו וגם הקומזיץ המרגש מאוחר בלילה. יש המון מה לכתוב על כך, על הפתיחות, האהבה, חוסר המעמדות וכן הלאה, אבל ברשותכם אכתוב רק על נקודה אחת שריגשה אותי מאוד, ועבורי היתה חוויה רוחנית ממדרגה ראשונה.
המשא המרכזי במוצאי השבת היה של חבר שנקי 29 שנים, חבר שההחלמה פורצת מתוך גרונו, ובנוסף לכך הוא גם ניחן בחוש נאום משובח ביותר. הוא הקדיש את דבריו לנושא של "אלוקים אוהב". עבורי, הענין הזה של אלוקים אוהב, הוא תמצית הצעד השלישי "החלטנו למסור את חיינו ורצוננו להשגחת אלוקים כפי שאנו מבינים אותו". תמיד ידעתי שאלוקים אוהב, אבל ידעתי עליו עוד כמה דברים. בבית שלי לא התמקדו בגהינום ובעונשים, ובכל זאת אלוקים לא התחבר אצלי לאהבה אלא בעיקר לכך שהוא דורש ממני הרבה דרישות.
אלוקים אוהב? זה נשמע משהו כמעט נוצרי. ועל כך הרעים בקולו הנואם המוכשר ושאל: מאיפה אתם חושבים שהגויים לקחו את המושג הזה אם לא מהתורה?! הרי אם רק היינו מקשיבים למה שאנחנו ממלמלים בתפילה, היינו כולנו יודעים שאלוקים הוא קודם כל אוהב. הוא תירגם לאנגלית את י"ג מידות הרחמים, והתמקד על "נוצר חסד לאלפים". אז נכון שאלוקים גם נוקם ונוטר לשלוש דורות, אבל הוא נוצר חסד לאלפים!
ואז הוא ביקש מהקהל כולו להצטרף אליו, והתחיל לשיר את י"ג מידות הרחמים כפי שהקהל אומר ביום טוב לפני ארון הקודש הפתוח. פעם אחת, ועוד פעם ועוד פעם, והקהל כולו קם על הרגליים ואיש הניח את ידו על כתפי חברו, והטונים עלו עוד ועוד. הקהל לא הפסיק אחרי שלוש פעמים אלא המשיך הלאה, ואני התרגשתי.
אז מה היה שונה בפעם הזאת מכל הפעמים בהם אני אומר את זה בבית הכנסת? השוני היה שהפעם התכוונתי באמת. ואולי זה כל התכנית על רגל אחת. אין בה שום חידוש מהפכני, לא שום דבר שאי אפשר למצוא שחור על גבי לבן בכל ספר יהודי, וגם לא משהו שלא גדלנו עליו ושמענו עוד בכיתה א', אבל כאן אני מתכוון באמת.
אלוקים אוהב אותי כפי שאני. עם ההתמכרות שלי, עם ההחלמה שלי. הגיע הזמן שאני יאהב את עצמי. אלוקים מקבל אותי כפי שאני. עם ההתמכרות שלי, עם ההחלמה שלי. הגיע הזמן שאני אקבל את עצמי.
לקריאת סיפורו האישי של הכותב
