חבר חדש, ההודעה הזאת מופנית אליך. ברוך הבא לך, הגעת למקום הנכון. כאן תמצא המון מידע על ההתמודדות עם התאווה, אבל יותר מהכל - תמצא כאן אנשים שנמצאים בדיוק במקום שלך ומכירים את המצב שלך מעצמם. אנו ממליצים לך להתחיל בפורום, שם מחכה לך ההזדמנות להתחיל את המסע לחיים נקיים ושפויים.

שלומיאל ושלימזל

מה ההבדל בין 'שלומיאל' ל'שלימזל' ל'נודניק'? כשה'שלומיאל' מפיל את העציץ, ה'שלימזל' עובר למטה.. וה'נודניק' שואל 'האם זה היה כואב'...

הצעד התשיעי

רק להיום: אכפר על מעשי במישרין, ככל שהדבר יתאפשר. אכפר גם בצורה עקיפה, אתקן את דרכי, אשנה את הגישה שלי ואת ההתנהגות שלי.

ואני רק ביקשתי להיות נקי

שלום לכולם,

כפי שכתבתי כאן לפני כחודש, בעצת הספונסר וחברים שיתפתי את אשתי אחרי תקופה ארוכה שאני בתכנית.

לפני שדיברתי איתה חששתי מאוד, לא רציתי לחשוף ולהיחשף, חשתי בושה, אשמה ופחדתי שאשתי תשתמש במידע החדש בכדי לפגוע בי, יחסנו מעורערים מאוד והיה לי ברור שלא ירחק היום והיא תשתמש במידע ככלי ניגוח נגדי. היה כבר מאוחר, הייתי עייף מאוד ופחדתי לגמור את הלילה על הספסל בגינה הציבורית הסמוכה. היה לי ברור שהיא לא תקבל את הדברים בהבנה, לא תקבל אותי, שהיא תגעל ממני, תשנא אותי על מה שעשיתי ועל מי שאני.

מאז, עבר מעט יותר מחודש והעולם שלי השתנה לגמרי. אני נוהג עם אשתי בכנות מוחלטת אין יותר סודות, שקרים וטיוחים. אלוף העולם בשינוי מפני השלום הפך לאדם עם כנות בלתי מתפשרת והכל השתנה.

ממצב של נתק מוחלט לפני התכנית, היום יש תקשורת חיובית ביננו, יש רוגע בבית, נחת, שלווה. ילדים שמקשיבים גם בלי עונשים, כעסים, איומים וכד'. אבא שמדבר בנחת לאישה ולילדים, נוכח בבית, מחפש את חברת משפחתו ולא מצפה לרגע שהם יעלמו בשביל להיות לבד ולהשתמש. בעל שאחרי שנים הפסיק להיות מרוכז רק בעצמו והתחיל להקשיב לאשתו, להיות איתה להפוך לחבר שלה ולפעמים אפילו להבין אותה (לפני התכנית התלוננתי תמיד שאשתי תמיד קוטעת אותי באמצע דבריי, היום אני משוחחים יחד בנחת, בנעימות, הרבה יותר וללא הפרעות). עזבתי מקום עבודה אחרי שנים של פגיעה וביזוי וקיבלתי מקום עם הרבה יותר שלווה שמחה וחברה טובה. אין כמעט תחום בחיי שלא השתנה לטובה.

אצלי, "הדרך הייתה מלאה עליות וירידות, חלקה ומלאה חתחתים. לפעמים הוקפנו נופים מדהימים ולפעמים היינו שרויים בערפל ולא ראינו דבר מלבד רגל אחת אחרי השניה בזמן שבוסננו הלאה. לפעמים חווינו אושר גדול, פעמים אחרות ספק אי וודאות דיכאון ופחד. לפעמים נראה היה שהוצמדו לרגלינו כנפיים, פעמים אחרות עמדנו במקום, ולפעמים בכלל נאלצנו לסגת. אבל מרגע שעלינו על הדרך הזאת אמר לנו משהו פנימי עמוק שזה המסלול הנכון בשבילנו, פשוט ידענו את זה וזה הספיק כדי שנמשיך הלאה" (הספר הלבן).

אני חושב שבלי ספק, את המתנה הגדולה של חיי, נתן לי אלוהים בזמן שהוליך אותי לתוך האתר של "שמור עינייך".

אני רק בהתחלה של תהליך, נמצא בצעד 4, אך חיי השתנו לבלי הכר. קיבלתי כל-כך הרבה מתנות טובות ויקרות בתכנית ואני רק ביקשתי להיות נקי....

בעזרת אלוהים אוהב, ספונסר, חברים ותכנית שעובדת, אני נקי היום 200 ימים.

מתפלל לעוד יום נקי,

קירבה לאלוקים - לא בתור מפגש

ראיתי מונולוג מאישה שלא עלינו יש לה את המחלה, היא כתבה:

אדם רגיל יש לו מפגשים עם אלוקים, אמונה, השגחה פרטית, רגע של התעוררות נפש, רגע של הודיה, ועוד.

אבל המחלה מביאה אותה למקום אחד עם אלוקים - ולא בתור מפגש.

ובמקום הזה אני נמצאת שלא ברצוני אלא ברצון אלוקים, ואני מכופפת את רצוני לרצונו, וזוכרת שאני כאן בשליחותו.

נראה לי - שאין מה להוסיף, ב"ה אנחנו (אני) בריאים, יש לנו סבל משותף בקבוצות סבל שעד שהגענו אף אחד לא עזר לנו, אבל כשהגענו לתכנית, הגענו למקום אחד - חיבור לאלוקים לא בתור מפגש,

וממשיכה כשחברה מהמחלה נפטרת לא-עלינו:

אתאבל עכשיו, וגם קצת אפחד,

והרבה אתקרב לאלוקים, ובידך אפקיד רוחי.

נראה לי - כשחבר מאפס ניקיון, כואב לי עליו, אני מתחיל קצת לפחד, ויודע שאני חייב להיות צמוד לפעולות, ולמסור את חיינו להשגחתו של אלוקים.

כולם מתמודדים

כאשר מספרים לצעירים רק על מעלות הצדיקים ולא מדברים על ההתמודדויות, הנה התוצאה מזה היא, כשנער בעל רוח ובעל שאיפה ובעל תסיסה מוצא בעצמו מכשולים ונפילות וירידות, הרי הוא בעיניו כבלתי שתול בבית ה', שלפי דמיונות של הנער הזה, להיות שתול בבית ה' פירושו לשבת בשלות הנפש על נאות דשא של מי מנוחות וליהנות מיצרו הטוב כדרך שצדיקים נהנים מזיו השכינה שעטרותיהם בראשיהם במסיבת גן עדן. ולאידך לא להיות מורגז מסערת היצר על דרך הכתוב של "במתים חפשי".

(מתוך הספר "והאר עינינו" מאת הרב יוסף שלמה גולדשמיט)