חבר מתוסכל כתב בפורום:

אהההה! אני שונא את זה! יצר מטומטם! אני לא מסוגל יותר! אני שונא את החלק הזה שלי! הוא מבזבז את זמני! גורם לי לעשות מעשים מטופשים! אני עדיין מנסה לעקוף את הפילטר שלי! שמישהו יגיד לי שאני טיפש! בזבזתי עוד שעה הלילה על כלום! אל תהיו נחמדים אליי! תקראו לי אידיוט! בבקשה, שמישהו יכה אותי! אני עומד לצאת לשחרית ואני מנסה לעקוף את הפילטר שלי, ולהתאמץ עוד יותר, רק בשביל להשביע את הרעב לקצת בשר! אהההה! אני יודע שהגישה שלי איומה, קראתי את המדריך של GYE! אני צריך קצת אהבה קשוחה. תפסיקו לאהוב אותי ותגידו לי שאני אידיוט מגוחך! אני רוצה לשמוע את זה! חסמתי את עצמי כל כך טוב, שאני מגרד את הקירות מרוב התקפי תאווה לא מסופקים! הוא רק גורם לי להיכנס עם הראש בקיר לחינם! זה טירוף!!!

דוב עונה (דוב נקי 14 שנים):

חבר יקר,

לפני הכול, אנא סלח לי על שאני כל כך מחבב אותך. אני באמת מצטער, אבל אני לא יכול שלא.
תחשוב בבקשה: מאיפה קיבלת את הרעיון שאם לא תעשה דברים מטופשים כמו להרגיש תאווה, לשחק עם הפילטר או מה שלא יהיה – זה מיד יוביל אותך לאושר? אם אתה רוצה לצחוק על עצמך, תצחק על זה.
אם אתה יכול לקבל את זה שהתאווה שלך היא לא רק עניין של הרגל, אלא שזה נותן לך נחמה כלשהי, אז ברור שכאשר הפעולה על התאווה ושאר השטויות מוצאים אל מחוץ למשוואה, אתה תתחיל להשתגע. זה קורה לכולנו, לפחות באופן זמני.

אחר כך, הבחירה בידנו: או להתמודד עם הסערה ולשמור על הידיים בזמן שאתה מחפש שקט (אני משתמש ב-12 הצעדים בשביל זה), או שוב לצאת ולנחם את עצמך בעוד מנה מהרעל המתוק. וכן, יש בחירה שלישית. אתה יכול להמשיך להתלונן על זה. אני בהחלט התלוננתי בלי סוף. אבל החבר'ה האלה בקבוצות 12 הצעדים לא נותנים הרבה מקום לרחמים עצמיים, קשוחים שכמותם.

מה שזה לא יהיה שכואב לך (ולנו), מרגיז אותך או מפחיד אותך – מתישהו תצטרך להתמודד עם זה.
אנחנו זקוקים לשקט, לא לעוד הרפתקה כואבת. אנחנו יכולים להתמודד עם זה עכשיו, כשקצת כואב לנו עם הפיכחון, ולקבל באמת את השקט שמגיע לנו; או שאנחנו יכולים לקחת עוד מנה מהסם ולהתמודד עם זה אולי בגלגול הבא, או – אם וכאשר הסם יפסיק להשפיע מתישהו – בגלגול הזה.

נו, בגלגול הזה לפחות אתה יכול להחזיק את הידיים שלנו. נראה כי "מישהו" שומר עליך ומציע לך את העזרה שאתה זקוק לה בסיבוב הזה.

אז תרים כוסית לחיים לשנה חדשה ומתוקה עם כמה אנשים מטורפים שבאמת מבינים אותך, לשם שינוי.

חבר נוסף הגיב: סיכום דבריו של דוב כפי שאני מבין אותם:

גם אם נצליח להפסיק לפעול על התאווה, זה לא יפתור את הבעיות שלנו. ברור שיש משהו שמרגיז אותנו או מפחיד אותנו, או מה שלא יהיה – שהפעולה על התאווה משככת, כמו תרופה. כשנפסיק ליטול את התרופה, נוכל סוף סוף להתמודד עם הבעיה האמיתית באופן ישיר. ואז זה נהיה קשה. אבל השם שלח לך קבוצת אנשים שמבינה אותך (פה בשמור עיניך), וכולנו נחזיק לך את היד בזמן שאתה מחפש את השקט שמגיע לך.

אם עוד לא הצטרפת לפורום, עכשיו זו הזדמנות טובה.