אישה חמת מלא צואה?
ביום חמישי אחרי הקבוצה החיה שלנו בחוף המזרחי, דיברו החברים על כל הענין של התאווה וההתמכרות, ובין היתר עלה הענין של היפנוטזה מה שהביא את אחד החברים לשאול למה לא יהפנטו את המכורים ויכניסו לנו לראש שתאווה זה איכסה (או בסגנון של אלכס חולה אהבה: בחורות ערומים זה חולירע) והכל יבוא על מקומו בשלום?
חבר אחר סיפר בתגובה שהוא שמע מחבר OA (אכלנים אנונימיים) שפעם הוא עבר תהליך כזה, כאשר הלך למהפנט שהכניס לו לראש שכל המאכלים המשמינים הם בטעם וריח של חתולים מסריחים. הוא סיפר שכאשר הוא פתח את המקרר הוא כמעט הקיא כי היו שם חתולים מסריחים. "ומה אתם חושבים", אמר החבר "אכלתי חתולים מסריחים!".
מסתבר שהצורך של המכור הוא לא בגלל שפורנו זה מגניב אלא צורך פנימי הרבה יותר, וגם אם אשתכנע לגמרי שאישה היא חמת מלא צואה או שהיא חתולים מסריחים או מה שזה לא יהיה - אמשיך לצרוך את התאווה, כל זמן שלא אטפל בבבסיס של ההתמכרות, ולא משנה כמה זה יגעיל אותי וכמה אני יודע שזה רע ואסור וכמה אני מבין שזה רק יהרוס לי את החיים ואצטער על זה אחר כך. אין לי ברירה, אני חייב ליפול.
הרב ד"ר אברהם טווערסקי בספרו המצויין Addictive Thinking מספר משהו מעניין על הענין הזה בדיוק. היה לו סטודנט שהתעניין בהיפנוזה והוא היפנט אותו הרבה פעמים בקשר עם כך. פעם הוא אמר לו שכאשר יוציא אותו מההפנוט הוא צריך לשים את הכיסא במרכז השולחן סביבו הם יושבים, אבל הוא לא יזכור את ההוראה הזאת. כאשר הוא יצא מההפנוט הוא החל לנוע באי נוחות בכסאו. הד"ר שאל למה הוא לא מרגיש בנוח, והוא אמר שעוברת עליו הרגשה מאוד מוזרה: אין לו מושג למה, אבל הוא מרגיש צורך להניח את הכיסא על השולחן שלהם...
"האם יכול להיות שאמרת לי לעשות זאת?", שאל הסטודנט, והד"ר השיב בחיוב. "אם כן, מדוע אינני זוכר זאת?", ועל כך השיב: מפני שאמרתי לך לשכוח. "אם כן, האם אני יכול לא להניח את הכיסא?" - הד"ר השיב בחיוב. הסטודנט יצא מהחדר וכעבור מספר דקות חזר במהירות, הרים בתנופה את הכיסא והניח אותו על השולחן תוך שהוא מפטיר מספר מילים בכעס לעבר הד"ר.
זאת דוגמא קלאסית למה שקורה בראש של המכור. יש לי צורך פנימי עז לעשות פעולה מסויימת, אבל אני יודע שהיא לא הגיונית ולכן מנסה להימנע מכך בעזרת כח הרצון. הבעיה היא שהדרך היחידה שלי להפסיק את תחושת האי נוחות הפנימית היא לעשות את הפעולה הזאת וכך לזכות לקצת שקט - אז בסוף אני עושה את זה (נופל) וכמובן מרגיש נורא. אני בטוח שלעולם לא אחזור על הפעולה הזאת, אבל הבעירה הפנימית מתחילה מיד מחדש והיא מובילה אותי שוב לנקודת הרתיחה, שבה שוב לא תהיה לי ברירה אלא ליפול כדי לשחרר את הלחץ/
זהו על רגל אחת מהותה של ההתמכרות. לא יעזור לי להבין שאישה היא חמת מלא צואה (או חתולים מסריחים או כל דבר אחר), אני חייב לטפל בבסיס ובשורש הדברים.
