לא כולם מכורים
זה לקח בזמן אבל בסוף הבנתי ששתי ההכחשות שבהן אני חי - הן רק הכחשות למציאות אחרת. הסתבר לי שחייתי בהכחשה כפולה כאשר מצד אחד אני בטוח שכולם כמוני, ומצד שני בטוח שאני היחיד בעולם. איך זה הולך ביחד? לא יודע, אבל העובדה היא שזה עבד.
מצד אחד אמרתי לעצמי שאני בסדר גמור ואין לי שום בעיה. כל השעות של הצפיה בפורנו והאוננות ושאר השימושים הם הגיוניים ונורמליים. הרי כל העולם מסתובב סביב מין ותאווה, כולם בסוף מתחתנים, וכל שלט פרסומת לדבר הכי גברי - יציג כמובן בחורה חשופה ככל האפשר כדי למשוך קונים. אז ברור שגם אני בסדר.
מצד שני אמרתי לעצמי שאני היחיד בעולם שעושה כאלו דברים. לא יכול להיות שאף אדם שפוי עושה את הדברים שאני עושה. הייתי מסתכל על אנשים מבוגרים, אנשים מכובדים וכן הלאה, ואומר לעצמי שזה פשוט לא אפשרי. אין מצב שהם אפילו מקיימים יחסי מין. איכס, מגעיל.
בסוף הבנתי שטעיתי פעמיים. כן, אנשים נורמלים מקיימים יחסי מין וגם נמשכים לנשים, ומצד שני הם לא מכורים למין. מה ההבדל? בגדול מדובר על שאלת הבחירה. אנשים נורמלים הם אנשים שיש להם כח בחירה להחליט האם הם רוצים לצפות בפורנו או לא. יכול לעבור עליהם יום חלש או קשה שבו הם יחליטו לצפות, וגם יכול להיות שהם לא יעשו את זה. אם תהיה להם סיבה מספיק טובה להימנע מכך - ברור שהם ימנעו. אנשים מכורים הם אנשים לא נורמליים, שזה אומר שאין להם בחירה לגבי המעשים שלהם. אני כאדם מכור משתמש בתאווה גם כאשר אני מאוד לא רוצה להשתמש, וגם כאשר יש לי את כל הסיבות בעולם לא להשתמש - זה פשוט יותר חזק ממני ואין לי בחירה בנוגע לכך.
אבל זה לא סוף הסיפור. בין המכורים מקובל לבדוק האם אני מכור או לא על ידי מבחן פשוט, אולי פשוט מידי: תנסה להפסיק. אם תצליח - אתה לא מכור. אם לא הצלחת - אתה מכור. הבעיה של המבחן הזה הוא בעיקר תאריך פקיעת התוקף. מה הכוונה להפסיק? האם זה ליום, לשבוע, לחודש, לשנה? אולי לכל החיים? נניח שאדם מצליח להפסיק כמעט לחלוטין את השימוש שלו בתאווה ומוריד את המינון מנפילה יומית לנפילה פעם בחודשיים, האם הוא עדיין נקרא מכור? ומה אם הוא נופל פעם בשנה?
אז נכון, יש כאלו שיאמרו שכל מי שלא מצליח להיות נקי במאה אחוז הוא מכור והוא צריך להצטרף לקבוצות 12 הצעדים. אני לא חולק עליו, בעיקר בגלל שהערך המוסף של הצעדים הוא נפלא והוא מתאים גם למי שאינו מכור (כך למשל הרב ד"ר אברהם טווערסקי טוען שכדאי לכל אחד, גם מי שאינו מכור, להשתתף בקבוצות). אבל ברור שזה לא חד וחלק. כדוגמא ניקח את נושא האוכל. כמעט אף אחד מאיתנו לא מצליח לאכול בדיוק לפי מה שהוא רוצה, והדחפים משתלטים עלינו מפעם לפעם. האם כולנו צריכים להצטרף לקבוצות OA (אכלניים כפיתיים אנונימיים) כדי לטפל בכך? ברור שלא. הקבוצות מיועדות לא לאנשים ששותים כוס קפה שלישית או אוכלים במסעדות קצת יותר מידי, ואפילו לא לשמנים שמועניינים לרזות. הקבוצות מיועדות למכורים - אנשים שהדחף של האוכל שלהם הושחת והם אינם יכולים לבחור.
גם אצלנו לא כל מי שצופה בפורנו הוא מכור, ואפילו לא כל מי שלא מצליח לשלוט בעצמו ונופל מפעם לפעם הוא מכור. לי זה מאוד קשה להפנים, אבל אני צריך לזכור שיש אנשים שהבעיה שלהם נראית כמו הבעיה שלי אבל הם בעצם מתעסקים עם משהו אחר לגמרי. עבור אלו שאינם מכורים, יש כלים רבים שכן יעזרו, למרות שעבורי הם בזבוז זמן. ניקח כדוגמא את השבועה. לאדם שאינו מכור מדובר בכלי שיכול להועיל לו, אבל אני מכור אז שבועה זה לא יותר מאשר כוסות רוח למת. חשוב שאזכור את זה, בפרט במקום כמו הפורום אליו מגיעים רבים הסובלים מבעיות הקשורות לפורנו - אבל לא בהכרח שהם מכורים.
(כדי לבדוק אם אני מכור יש כלי קצת יותר רציני שמכיל 20 שאלות בנוגע להתמכרות, ויש כלים נוספים, בעיקר בבדיקה עד כמה ההתמכרות משפיעה על תחומים אחרים בחיים, אבל זה נושא נפרד לפעם אחרת).
