סיפרתי לאשתי
לפני 66 יום לא האמנתי שאני אהיה נקי אפילו לשבוע אבל כשעברו שבועיים נקיות הבנתי שמשהו שגדול עלי ומהבנתי מתחולל פה. הרבה דברים השתנו לטובה ואין כאן המקום לפרט שנים שאני יוצא ועושה מה שבא לי וכשהתחלתי לעשות את הצעדים וללכת לקבוצות פתאום אשתי התחילה לשאול אותי מה קורה לאן אתה הולך ועוד ועוד שאלות מעצבנות, היא כל הזמן אומרת לי מה קורה איתך אני שמה לב שאתה משתנה אתה לא אותו האדם שהכרתי.
הייתי עדיין טרי מאוד בהחלמה כך שלא היה סיכוי שאני אומר לה כלום וגם אמרתי לעצמי אין סיכוי בעולם שאני מספר לה היא לא תבין הרי היא לא שם ולא תהיה שם אף פעם ובכלל איך היא תרגיש אם בעלה יבוא יום אחד ויספר לה בגדתי בך הייתי בקשר אם עוד נשים אני חולה מכור לתאווה.
הזמן עבר והשאלות לא פוסקות ואני אנא אני בא, פתאום שמתי לב שאני משקר לה על מה שאני עושה ובכלל חי בשקר עם עצמי ואיתה מה שלא הפריע לי במשך שנים התחיל להפריע לי ממש. הרגשתי כמו בזמן השימוש הפעיל במחלה איך שאני יוצא ולא מספר לה או מוצא כל מיני תירוצים והריגוש כן אותו ריגוש מוכר של אני עושה, איך לא להיתפס היה קשה והבנתי שאין הבדל בין ללכת לאישה אחרת ולשקר או ללכת לקבוצה ולשקר שניהם מגיעים מאותו המקום וזה רעל!
מכיוון שהשאלות תכפו והלכו הבנתי שאני חי על זמן שאול ואם אני רוצה להישאר נקי אני חייב לספר או להתגרש אבל ככה אי אפשר להמשיך. התחלתי להתייעץ ומה ששמעתי היה מפחיד אתה חייב לספר אין סיכוי שתשאר נקי ביחד עם הסוד הנורא הזה! אין לי מילים לתאר את ההרגשה ואת ההבנה הזאת רק מי שהיה שם יכול להבין.
הפחד מההיחשפות, הבושה, מה יהיה, האם היא תרצה גט, מה יהיה עם הילדים, מה עם העבודה כשזה יצא החוצה, מה עם החיים שלי, היא תמרר לי את החיים תגביל אותי, לא תאמין לי יותר שהרי היא אמרה לי לא פעם פעם בוגד תמיד בוגד, ועוד ועוד.
אבל - וכאן מגיע האבל הגדול: אתה רוצה לחיות או למות להמשיך ככה וליפול פירושו מוות! אז אין ברירה ואני מוכן להקריב את כולי וכל מה שיש לי בשביל להיות נקי ומכאן והלאה. הדרך פשוטה, אמנם לא קלה ואפילו קשה קשה מאוד אבל אין לי בריה אחרת.
התפללתי כל כך הרבה והוא עזר לי.
התייעצתי הרבה [וכאן המקום להדגיש כל מקרה לגופו בשום פנים ואופן לא לספר בלי הדרכה - זה קריטי!] על איך ומה לומר ומה לא לומר. כן קראתם נכון ישנם דברים שלא אומרים [אין כאן המקום לפרט] וידעתי שאני אעשה את זה למרות הכל.
הסברתי לה שאני עובד על עצמי וכל השינויים שהיא רואה בתקופה האחרונה הם כתוצאה מהתכנית. הסברתי שאני חולה בתאווה וישנו רק דרך אחת לצאת מזה שזה 12 הצעדים. הסברתי לה על מה אנחנו עושים ועל הספונסר והחברים.
כאן הגיע הרגע הקשה של השאלות מצידה שאלות נוקבות וזה היה כל כך קשה אבל שאלתי אותה את באמת רוצה לשמוע פרטים? והיא אמרה "לא. אני רואה שאתה מדבר אלי בענווה, במוכנות להשתנות וזה מספיק לי. אני מאמינה לך".
וואו אישה מדהימה! אין מילים. בסיום השיחה שכל כך פחדתי ממנה היא אמרה לי אני אוהבת אותך עכשיו הרבה יותר ואני כל כך שמחה שאמרת לי. אני מרגישה עכשיו את הפתיחות ואת האמון.
אין לי מילים להודות לאלוהים על כל החסד שעשה עימדי.
הבהרה ואזהרה: חשוב לא לעשות צעדים דרמטיים כאלו מבלי לפני תקופת נקיות, וגם אז רק לאחר התייעצות עם חברים בעלי נסיון או אנשי מקצוע.
