טינה שכזאת
אסיר תודה על 272 ימים נקיים, בחסד אלוקים אוהב, בכוחו ולא בכוחי.
מקריאה היום ב"ספר הלבן", הבנתי משהו לגבי הטינה אצלי. אני מכור ומשועבד לתאווה, שהיא כוח רוחני, שמעוות את כוחות החיים שבי. זהו כוח שמנסה באמצעות תפקודים טבעיים למלא צרכים לא טבעיים. למשל, להתמודד עם קשיים רגשיים, באמצעות אוכל או מין או אפילו באמצעות קריאה, האזנה למוסיקה, או שקיעה נמרצת בעבודה.
את הכיוון כבר הכרתי. אבל היום, בקריאה נוספת, התחדש לי שזה כך גם לגבי הטינה שלי. זה שקורים דברים סביב, והאדם לא מרוצה מהם, ואפילו כועס עליהם, זה תפקוד טבעי. זה חלק ממבנה נפשי, שהוא נורמלי לחלוטין. אבל אצלי, הטינה ממלאת תפקיד אחר. היא "מפצה" אותי על הכאב. היא "ממלאה" ו"מתדלקת" אותי. ובגלל זה היא כל כך מסוכנת עבורי.
השתמשתי בביטויים המיניים של התאווה. בהם כמשכך כאבים, כגלגל ההצלה שלי. זה לא היה רק סתם "ליהנות קצת". זה היה משהו רוחני ועמוק. אליל שהתמסרתי אליו, והוא הרס את חיי. כפי שהתמסרתי אל אלוהי התאווה, דרך שימוש בביטויים מיניים, אני יכול להתמסר אליו, גם דרך שימוש בטינה.
כשאני צורך טינה בצורה מוגזמת, וזוכר במשך יום שלם, משפט מכאיב שאשתי אמרה לי, הכעס והטינה שלי, חורגים מהתפקוד הטבעי. הם ממלאים צורך לא טבעי, הם מנחמים אותי על הכאב שלי.
וממש כמו בתאווה, הנחמה הזו היא לא אמתית. אם הבעיה היחידה הייתה שמדובר באשליה, זה לא היה נורא כל כך. הבעיה היא, שמדובר כאן ב"אלהים השלילי שלי", בכוח רוחני שלילי שסודק ומפורר את החיים שלי.
***
אני מבקש ממך, אלוהי האמת והאהבה, הצל אותי מהפולחן לאלוהי השקר והטינה!
