12 ירחי החלמה
"לפי התאריך העברי היום אני נקי 12 חודשים".
"אווו אני שמח, איזה נס".
"האמת שלא חשבתי להתקשר, אבל אמרתי נכון שההחלמה לא תלויה בספונסר אבל מינימום של הכרת הטוב, הבן אדם מציל לך את החיים עם הדרך שלו, לא תתקשר. ובכלל לא חשבתי שכל כך תשמח רק תאמר איזה יופי [הוא באמת שמח]"
"על מה אתה מדבר?! זה נס, בטח שאני שמח. אולי תכתוב משהו".
"איפה?" [סתם ניסיון התחמקות אומלל]
בפורום. תראה, קרה לך נס קיבלת חיים, אתה צריך להגיד תודה. הדרך להגיד תודה היא להעביר הלאה את מה שיש לך, אחרת זה כפיות טובה" [עכשיו נראה אותך גבר ממשיך להתחמק]
זה תמלול של שיחה [פחות או יותר] עם הספונסר אתמול. ניסיתי עוד התחמקות אחת שכמובן גם לא הצליחה. והבנתי שאין לי ברירה.
אני לא אוהב לחשוב שעברה עלי התעוררות רוחנית, יש בזה משהו מחייב. אבל זה קרה, ולא פעם אחת במהלך החודשים האחרונים. צעד 12 אומר "משעברה עלינו התעוררות רוחנית כתוצאה מצעדים אלה ניסינו לשאת בשורה זו לסקסהולסטים אחרים" אז אני מנסה, בעזרתו של מי שנתן לי את ההתעוררות הזאת, לשאת את הבשורה.
שלום. הכינוי שלי שבענו מטובך ואני סקסהוליסיט.
גיליתי את המין בגיל צעיר מאד ממש ילד, גילוי שלווה בהתעללות מדמות מפתח בחיי. אפשר לומר שמאז המין הפך לתחליף לחיים שמעולם לא חוויתי. כשהתחלתי לעכל את מצבי ובהשגחתו של אבא אוהב זה היה כשגיליתי שיש חיים אחרים, הרגשתי בתוך תוכי שאני צריך לבחור בין חיים ללא מין לבין מין ללא חיים. הבחירה לא הייתה קלה כלל וכלל כי את המקום של מין ללא חיים הכרתי אבל החיים עצמם לא היה לי מושג מה הם. הדבר החזק ביותר שאני זוכר ממש מהתחלה זה תחושת בדידות בלתי נסבלת, לא ידעתי איך יוצרים קשרים עם בני אדם. הקשר היחיד שהכרתי היה גופני-מיני והיה ברור לי שהכאב האין סופי שקיים בפנים ימצא את פתרונו שם. ככל שהמשכתי לחפש הכאב והבדידות רק גברו אבל היה ברור לי שזה חייב להיות שם. כך התפתחה לה מחלה קשה מאד שכיום אני יודע לקרוא לה בשם הנכון "סקסהוליזם". החיפושים האלו לווו בשיטוטים אין סופיים שבסופם הייתי מדבר עם אלוקים, הוא נגלה אלי אלה שלא הגיע השעה.
ניסיונות רבים מאד להפסיק בכל מיני דרכים לא הועילו. ביניהם צומות, תעניות מכל מיני סוגים, תשובה, תפילה, ימים נוראים וימים שמחים. דרך כזו בעבודת השם ודרך אחרת. בהמשך, יעוץ אצל מטפלים ופסיכולוגיים שהעלו חרס בידם. ואני התדרדרתי מיום ליום. ידעתי שהתשובה הסופית היא התשובה שקיבלתי בסופם של אותם שוטטויות אלה שלא מצאתי את התשובה הזאת באופן קבוע.
אלוקים אוהב גאל אותי רק להיום. אתמול שמעתי מישהו שואל איפה היה האלוקים האוהב הזה בשימוש נזכרתי באחד הקטעים הראשונים שסימנתי במרקר בספר הלבן [ספרם של סקסהוליסטים אנונימיים] "תוך כדי שאנו מבחינים בטבע האמיתי של פשיטת-הרגל הרוחנית והמוסרית שלנו, נוכל רק לתהות איזה מין אלוקים הוא זה שלא רק רואה ויודע הכל, אלא גם עובד איתנו ובתוכנו בסבלנות וברחמים על עיבוד המגרעות המחרידות הללו לשיר. אלוקים ללא ספק בעד הסקסהוליסטים" כן אלוקים אוהב הוביל אותי לדרך חיים חדשה לגמרי.
הגעתי לקבוצות לאחר הכרות מסוימת עם התוכנית, הבנתי שאין לי ברירה ועם כל הפחד עשיתי את זה. באותו רגע פקע משהו בפנים, הסכר האדיר שנבנה עם הזמן על עצמי ורגשותיי החל להתמוסס. אור אמתי בקע פנימה והחיבור התחיל. אבא אוהב העניק לי ברחמיו האין סופיים ספונסר מדהים, שהדרך היחידה להודות לו היא להעביר את מה שנתן לי הלאה, אבל אני חב לו את חיי. ממנו קיבלתי הדרכה איך לצעוד בדרך החיים הזאת, ראשיתה כניעה והודאה "אני חסר אונים מול התאווה ואבדה לי השליטה על חיי" במצבי זה לא היה כל כך קשה, אבל הייתי מוכרח לעשות זאת, להפנים במקום הכי עמוק שאין לי שום כוח להתמודד עם מין ותאווה. והחיים שלי אינם ניתנים לניהול לא יכולתי להישאר שם זה היה כמעט להתאבד, כי אם אין כלם אז מה כן. מהר מאד הגעתי לאמונה שכח גדול ממני יכול להחזיר אותי לשפיות. אותו כוח שהחזיר רבים לפני שהיו במצבים דומים, לשפיות. ייתן גם לי את מתנת השפיות. הייתי צריך לראות את זה בעיניים ולשמוע באוזניים, וכשזה קרה יכולתי להרים ידיים והפעם לא מייאוש אלא ממסירה, מסרתי את חיי ואת רצונותיי להשגחתו של אבא אוהב וסבלן שרצונו ייעשה בהם ולא רצוני. האפשרות הזאת הייתה אחת התגליות הגדולות של חיי האפשרות למסור לו לגמרי את החיים. אבל זה לא הספיק היה צורך בגילוי האני האמתי מי שממנו ברחתי ללא הצלחה כל חיי, לעמוד מולו ולראות מי הוא דרך מאורעות חיי טינותיי ומצוקותיי, עברתי תהליך של גילוי שלאחריו התוודתי בפני אלוקים עצמי וספונסרי על אותם גילויים ונהייתי נכון לחיות בלעדיהם בכוחו של אלוקים. ואז למדתי ענווה שאיתה באתי ובקשתי מאלוקים שחרור. כל יום רק להיום הוא נותן לי כשאני מבקש בענווה. בשלב הבא ערכתי רשימת האנשים בהם פגעתי וקיבלתי נכונות לבצע מולם כפרה של תיקון העולות והגעתי למקום בו אני מבקש מאלוקים את האומץ והעזרה לכפר על כל אותם עוולות ולהמשיך ולהתקדם בדרך הזאת.
"כן. ישנו תחליף, והוא הרבה יותר מכך. זוהי החברותא שלנו שם מצאתי שחרור מדאגה, שעמום ונטל. הדמיון שלי הוצת וחיי הפכו לבעלי משמעות. השנים עם הסיפוק הרב ביותר בקיומי- ניצבות לפני. כך מצאתי את החברותא, וכן תמצא גם אתה"
תודה לאבא אוהב על תחיית המתים הפרטית שלי ועל הדרך הנפלאה שהוא הכיר לי. תודה על כך שהיום המין נתון לבחירה ויש תקווה לחופש. תודה על שזכיתי להכיר חיים מאושרים גם אם רק להיום כי זה משהו שמעולם לא חוויתי.
תודה בלתי ניתנת להבעה לספונסר ולכל החברים בדרך. אוהב אתכם וצריך אתכם.
