בעצם הכבישה וההכנעה של היצה"ר ישנו כח גדול לסייע להאדם לעלות מעלה מעלה בעבודתו, וגם גורם נחת רוח גדולה מאד לפניו ית'. דהנה כתב הבעל התניא בליקוטי אמרים (פכ"ז) שזאת היא מדת הבינונים ועבודתם לכבוש היצר וכו', ובכל דחיה ודחיה משפיל הס"א דלתתא ועי"ז משפיל הס"א דלעילא, וכמו שהפליג בזוה"ק פ' תרומה בגודל הנחת רוח לפניו ית' כאשר משפילים הס"א דלעילא, שעי"ז מתרומם כבוד הקב"ה למעלה וכו', שהס"א מגביהה עצמה כנשר והקב"ה מורידה ע"י אתערותא דלתתא, ואפי' בדברים המותרים וכו'. ומקדושה זו נמשכת קדושה עליונה על האדם למטה לסייעו סיוע רב ועצום לעבודתו ית', וז"ש רז"ל אדם מקדש עצמו מעט מקדשין אותו הרבה וכו', שסופו להיות קדוש ומובדל באמת מהס"א ע"י שמקדשין אותו הרבה מלמעלה ומסייעים אותו לגרשה מלבו מעט מעט, ע"כ