וכמו שמצינו ברבי הקדוש שאע"פ שהיה גדול בחכמים וכל התורה שבעל פה הוא על ידו, לא נקרא קדוש מפני גדולת תורתו ועבודתו ורוח קדשו אלא "מפני שלא הסתכל מעולם במילתו ולא הכניס ידו למטה מאבנטו" (שבת קיח:), כלו' קדושת העינים והידים, (ועי' מהר"ל דשמירת העינים היה לקדושת הנפש, ושמירת הידים לקדושת הגוף).