חוסר אונים מול התאווה, לא אומר חוסר אונים מול פעולות. אדם נכה יכול לומר "אני לא יכול לעלות במדרגות", אבל זה לא אותו דבר כמו להגיד "אני לא יכול להגיע לקומה השניה", כיון שהוא יכול לעלות במעלית.

הכי קל להרים ידיים כאשר אנחנו נתקלים בקשיים בדרך, אך חשוב לזכור שכל דבר ששווה משהו אינו מושג בקלות.

ברגע שהיום התחיל לא טוב אני עוצר ומחליט לקבל את המצב הנוכחי כיון שכבר אי אפשר לשנות את מה שהיה עד עכשיו.

אסירות תודה לאלוקים על שינוי גדול בחיים שלי, תחושה חזקה של אלוקים אוהב שעושה בשבילי את מה שאני לא יכול לעשות בשביל עצמי.

הרבה פעמים אנחנו מתקדמים בהחלמה אחרי שגילינו שפרצנו עוד תחתית. הבעיה היא שלא תמיד...