הוא היה משוכנע שהסיפור מאחוריו, הרי הסביר, הבטיח שסלח, הוכיח שכוונותיו חיוביות, שהעבר אין. לשווא. לתדהמתו מתברר לו שלמרות ששנים הוא מתאמץ ככל יכולתו להרגיעם, לחינם בחר שלא להגיע לאביו, סתם הוא ויתר על הגעגוע הנורא... דואג שלא יהיה במחיצתו רגע ביחידות, שלא ישאלהו, יקירי, כיצד הגעת הנה.
מיד לאחר החזרה מלווית אביהם הגדול האחים בחששם שמא ישיב להם על כל הרעה שגמלו אותו, שולחים את 'צוואת יעקב' אל יוסף, שא נא לפשע... אביך ציוה... הננו לך לעבדים... אין לו ספק שמדובר בהמצאה, המניע שלהם ברור לו לחלוטין, תגובה אחת יש לו מול הפחד שלהם. בכי. כמה עצוב לו, רואה את האשמה אוכלת בהם, את הבושה מכרסמת אותם.
שבע עשרה שנים קודם, כשלקח את 'הסיכון', החליט להוכיח בהישארו עימם לבדו שאין בליבו מאומה, כשראה כמה הם מבוהלים, נטל עליו משימה בלתי אפשרית, להסיר מהם את הבושה (רש"י) שסוגרת להם את הפה, על כן קרא להם, בלשון רכה ובתחנונים, שיתקרבו, ניסה ככל יכולתו להרגיע את האשמה ממי שמשוכנע היה שהרס את חייו...
בטוח היה שהצליח, משנתבררה טעותו, נחפז לעשייה, כאז כן עתה, ניגש למלאכת ההרגעה. בדברים המתקבלים על הלב, רבותי טעות בידכם, תפסיקו לפחד. אתם מרגישים כך, בגלל הבושה, משוכנעים שבחירתכם רעה, אני מבין, אבל העובדות שונות. אתם לא רעים. גם אשמה אין כאן, כמו שכבר אמרתי לכם בעבר, אלוקים חשבה לטובה. אתם רוצים להיות 'אשמים' בעשיית טובה? בזכותכם ניצל ישראל ולמעשה כלל האנושות.
- - - - - -
פחד הוא דבר חיוני, הבורא נתן לנו אותו בכדי למנוע מעימנו סבל, נזק. לאדם בריא יש פחד טבעי והגיוני מטביעה, התחשמלות, גבהים ועוד, כשפחד יוצא מפורפורציה, כשהוא הופך למשמעותי יותר, כשהוא מנהל את סדר היום, זה בדרך כלל בגלל שיש בו מרכיבים נוספים, אצל מכורים בעזרת התמהיל של אשמה ובושה, הפחד הופך להיות רעל. קטלני.
אבל אשמים אנחנו... כמה סבלתי עד שבא אדם שדיבר על ליבי, שהבחין בפחדים הלא הגיוניים שהלבשתי על אחרים, מה שבידד אותי מהיקרים לי, ששם לב לטונות האשמה והבושה הרובצים עלי ומרחיקים אותי מכל דבר שבקדושה. שגרמו לי לרמות ללא סוף את כל העולם ובמיוחד את עצמי. שהושיט לי יד, שבכה עימי, ששטף ממני את הפחד וכלכל אותי.
תודה לך, 'יוסף הפרטי' שלי. תודה לך אבאל'ה, ששלחת לי אותו.
- - - - - - -
התעכבתי עם המאמר הזה ספציפית ובכלל, בגלל שהרגשתי שאולי אני מפספס כאן, מתבונן מנקודת מבטי ויש כאלו שלא כדאי להם לקרוא, הם עלולים להתבלבל, שוחחתי עם הספונסר שלי, זו תשובתו:
כלפי הצעד הראשון שמתעסק בעצם המחלה, אין צורך וגם לא בריא לחפש סימוכין על זה מהתורה, זה רק מפריע להחלמה. אבל עבודת שאר הצעדים שביסודם נועדו להתקרב לאבא שלנו הטוב והמיטיב, לראות ולהרגיש את הטוב, ולחיות עם זה בתמידות. נכון וטוב מאוד למצוא מקורות ממקומות המקודשים לנו.