אם אנחנו רוצים להגיע לבעיה אחת שהיא המרכז של כל שאר הדברים שבהם אנחנו רוצים לטפל, זה מסתכם ברצון עצמי, או "ראיית עצמי כמרכז". זוהי דרך חיים שהיא ההיפך הגמור מדרך חיים רוחנית, שמתבססת על רצונו של אלוקים.
כל פגם אופי, כל פעולה של שליטה או טינות או פחדים, הכל מגיע מרצון עצמי, ולכן אם אנחנו רוצים להשתחרר ממה שגורם לנו ליפול, אנחנו צריכים לעשות את השינוי הזה. כמובן שרצון עצמי כשלעצמו הוא לא דבר רע, אם אנחנו יודעים שבסופו של דבר אלוקים מנהל את ההצגה, ואנחנו יכולים וצריכים רק לעשות את המוטל עליו. לעומת זאת כאשר אנחנו שוכחים את יחסי הכוחות ו"משחקים אותה אלוקים", אז הרצון העצמי לא רק שלא מקדם אותנו לשום מקום אלא שהוא פוגע בנו.
אלוקים הוא המנהל, אנחנו עובדים אצלו. לא ההיפך. כשאנחנו שוכחים את זה ומתנהגים כאילו אנחנו יכולים לקבוע את התוצאות של הדברים, אנחנו נכנסים למצבים שמתסכלים אותנו ואנחנו לא מסוגלים להתמודד איתם - ולכן בורחים אל התאווה. בסופו של דבר אנחנו רואים שהרצון העצמי הוא זה שגורם לנו את הכאב הגדול של הנפילות, ולכן אנחנו חייבים להשתחרר ממנו.
כאן אנחנו צריכים ללמוד להשתמש ברצון עצמי בצורה נכונה, ולנסות להתאים אותו לרצונו של אלוקים, במקום לנסות לשנות את אלוקים ולהתאים אותו לרצון שלנו.
המשימה היומית: תכתוב מה זה אומר עבורך רצון עצמי וראיית עצמי כמרכז. תנסה למצוא מקרים ודוגמאות לכך שהרצון העצמי פגע בך. נניח שרצית לעזור לאשתך אבל זה הפך לשליטה או ליחסים של תלות וריצוי, או שהפחד שלך מפני העתיד גרם לך לחוסר אונים, וכן הלאה. אחר כך תשאל את עצמך איך היו נראים אותם מצבים, אם היית סומך על אלוקים במקום על עצמך.