כשהילדה שלי ראתה אותי מזיע ומתאמץ על המכשיר ריצה, היא פנתה אליי ואמרה לי "אבא, תוריד את המהירות של המכשיר". שאלתי אותה למה שאעשה את זה, והיא ענתה "שלא יהיה לך קשה". עניתי לה שאם לא הייתי רוצה שיהיה לי קשה - לא הייתי עולה על המכשיר ריצה בכלל, שהרי הרבה יותר קל לשבת מול המחשב, לנשנש ג'אנק פוד ולא לעשות כלום, מאשר לעלות על המכשיר ריצה.

אז למה באמת אנשים עולים על מכשיר ריצה? לא מדובר (רק) על מזוכיזם, ורוב האנשים שעוסקים בספורט הם לא אנשים שאוהבים להכאיב לעצמם, ובכל זאת הם חוזרים פעם אחר פעם לעשות דברים שקשים להם, ולא רק זה אלא שהם כל הזמן מציבים לעצמם אתגרים קשים יותר ומפרכים יותר. הסיבה הפשוטה לכך היא שכדי לגדול צריך לעבור קושי וכאב, ככה אלוקים ברא את העולם שלנו. דברים טובים באים בקשיים. אם אנחנו יושבים כל היום בבית ולא עושים כלום, השרירים שלנו מתנוונים, ולעומת זאת אם אנחנו עושים פעילות ומתאמצים ועוברים את הקושי, השרירים נפגעים מכך, אבל בזמן המנוחה הם נבנים מחדש ואז הם נבנים חזק יותר ובריא יותר ממה שהם היו לפני כן.

יש כאן פרדוקס לא פשוט. מצד אחד אנחנו מתוכנתים לחפש את הדרך הקלה ביותר שמוציאה הכי פחות אנרגיה, ולכן בני אדם המציאו מכוניות כדי לא ללכת, מעליות כדי לא לעלות במדרגות, משאיות כדי לא לסחוב דברים וכן הלאה. אבל מצד שני, כאשר כביכול הגענו אל המנוחה ואל הנחלה והכל נהיה קל, הסתבר שבלי קשיים אנחנו מתנוונים ונהרסים, אז המציאו מכשיר ריצה כדי לחזור ללכת, משקולות כדי שנוכל לסחוב משהו וכן הלאה וכן הלאה. אנחנו מאוד רוצים חיים קלים, אבל כשאנחנו מקבלים את זה, מסתבר לנו שזה לא באמת מה שאנחנו מחפשים.

אז כן, אף אחד לא אומר שכדאי לבטל את המכוניות וכל הדברים שהקלו על החיים שלנו, אבל מצד שני אנחנו כן יודעים שאם אנחנו רוצים חיים טובים אנחנו צריכים גם אתגרים, וזה שהאתגרים האלו הם קשים זה לא אומר שהם רעים. בריצה על המכשיר, ככל שאנחנו מתאמצים יותר וקשה לנו כך אנחנו נהנים יותר, וזה נכון באותה מידה לגבי הקשיים בחיים שלנו. קושי זה אתגר, והאינטסטינקט שלנו הוא לברוח ממנו ולחפש פיתרון קל, ואם אנחנו לא מצליחים אז אנחנו מרגישים סבל, אבל אולי במקום זה אנחנו יכולים לראות בכל אתגר ובכל קושי הזדמנות לגדול.

כשהייתי מתקשר לספונסר שלי בזמנים קשים הוא היה שואל אותי: אתה רוצה לסבול או לגדול? ובחריקת שיניים הייתי עונה "לגדול". אין לנו אפשרות להגיע למצב שלא יהיו לנו קשיים בחיים, אבל אנחנו יכולים להחליט האם לראות בכך אתגר שעלינו להתמודד בו ולגדול ממנו, או משהו נוראי שיגרום לנו רק סבל. הבחירה בידיים שלנו.