ר' אשר פרוינד נהג לספר סיפורי מעשיות קצרים, שמזכירים בסגנונם את סיפורי המעשיות של רבי נחמן. אלו הם מעין משלים קצרים גדושים בלקח ומתובלים באירוניה דקה. בזכות חבר יקר אני זוכה לקרוא שם קצת, ומוצא קטעים שמדברים אליי. למשל הסיפור שכותרתו "מעשה בנופלים":

מעשה בנופלים. שהיו בריות שהיו הולכים ונופלים. וכל העולם היו הולכים ומגיעים והם היו הולכים ונופלים. והיו נשברים מאוד. איך כל העולם הולכים ומגיעים והם הולכים ונופלים. ובא חכם אחד ואמר להם, על כל פנים תקומו ותמשיכו ללכת. ושמעו לעצתו והיו קמים וממשיכים ללכת ונופלים עוד פעם ושוב קמים. והיו העולם קוראים אותם 'הנופלים'. והתרגלו כל כך ליפול עד שהיה אצלם פלא גדול איך הם קמים ועומדים, ואדרבא, כשהיו נופלים היו רגילים בזה, ואם הם היו קמים היו מתפלאים. עד שהחלו לקרוא לעצמם 'הקמים' שאיך נהיה פלא כזה שהם קמים. וגם העולם החלו לקרוא להם 'הקמים'.