למה צריך את אלוקים בתכנית של ההחלמה, והאם אי אפשר לעשות את כל התכנית הזאת בתור טיפול פסיכולוגי? הרי גם בטיפול פסיכולוגי משתמשים בהרבה מהרעיונות שאנחנו משתמשים בהם בתכנית של הצעדים כמו טיפול בכל מיני מצבים שגורמים לנו לטיפול, או לימוד להשתחרר מדברים באופי שלנו שלא מאפשרים לנו להפסיק את הנפילות. כל טיפול פסיכולוגי בטיפול בהתמכרויות מתבסס על הרעיון שההתמכרות היא בריחה, וזה מוטיב שגם אנחנו משתמשים בו לאורך התכנית, אז מה בעצם ההבדל?
אבל למרות שזה נראה דומה, חברים שהלכו בעצמם לטיפול פסיכולוגי יעידו שזה לא עבד עבורם, ורק כאשר הם התחילו את התכנית הם הצליחו לעלות על דרך ולהישאר נקיים. אז מהשורה התחתונה די ברור שזה לא תכנית פסיכולוגית.
ההבדל הוא כמובן בכך שאנחנו מכניסים את אלוקים לתמונה. נכון שאנחנו עובדים על פגמי האופי ושאר הדברים שגורמים לנו ליפול, אבל הבסיס להכל הוא אלוקים. כשניסינו לעבוד על זה לבד, לא הצלחנו, אבל כאשר אנחנו מכניסים את אלוקים לתמונה, הכל משתנה. לכן, הצעד השלישי בו אנחנו מחליטים למסור את הכל לידי אלוקים, הוא צעד כל כך משמעותי.
למשל כאשר אנחנו מנסים להגיע לשלווה, אנחנו לא עובדים לשכנע את עצמנו שזה הדבר הנכון, אלא מבקשים מאלוקים שיעזור לנו להגיע לשלווה. כאשר אנחנו משחררים את הרצון שלנו ומתחילים לתת לאלוקים את הניהול של ההצגה, אנחנו יכולים להתמיד בכך ולראות את השינוי בחיים שלנו.
המשימה היומית: תקדיש מחשבה לנסיונות שהיו לך להפסיק בצורה פסיכולוגית (שכנוע עצמי, מודעות עצמית, עבודה על דברים שמובילים אותך לנפילות), ותשווה אותם לפעולות שאתה עושה כעת כחלק מהתכנית, אפילו אם הן אותם פעולות בדיוק, מתוך ניסיון לראות מה ההבדל ביניהם.