ישנם שני חברים באלכוהוליסטים אנונימיים שנקיים כמה עשרות שנים, והם חולקים את נסיונם כוחם ותקוותם עם רבים רבים אחרים. בעיקרון הם משתדלים לא להמציא שום דבר משלהם, ורק להעביר הלאה את המסר של הספר הגדול (ספר הבסיס לתכנית 12 הצעדים לגמילה מהתמכרות). ישנן הרצאות (באנגלית) מוקלטות שלהם על כל הספר, וניתן לקבל המון החלמה מהאזנה להם.
לאחרונה שמעתי אותם עם רעיון יפה, בנוגע לסדר של הצעדים ומה בעצם הם אומרים לנו. כמובן שהדברים הם לא מוחלטים, וזה רק הצעה להבנה של מבנה הצעדים, כאשר אנחנו משקיעים את עיקר הזמן שלנו בעשיה שלהם, ולא בהבנה שלהם.
הצעד הראשון מתמקד בבעיה שלנו (הודינו כי אנו חסרי אונים מול התאווה, וכי אבדה לנו השליטה על חיינו), הצעד השני מתמקד בפיתרון (הגענו לאמונה כי כח גדול מאיתנו יכול להחזירנו לשפיות), הצעד השלישי מדבר על החלטה (החלטנו למסור את חיינו ורצוננו להשגחת אלוקים כפי שאנו מבינים אותו), ומהצעד הרביעי והלאה מופיעות סדרת הפעולות שאנו נדרשים לעשות כדי להחלים מההתמכרות.
לצורך כך הם משווים אותנו לקולמבוס שגילה את אמריקה. לפניו חשבו כולם שהעולם הוא שטוח, וממילא מי שיסע באוניה בכיוון מערב - יפול כאשר יגיע לקצה. קולמבוס רצה להגיע להודו, אבל לא דרך היבשה (כפי שהיתה הדרך היחידה עד אז) אלא במסע מערבה. זהו בעצם המקביל לצעד הראשון שלנו במסע ההחלמה. גם אנחנו רצינו לפעול אחרת, אבל לא ידענו שיש דרך אחרת, וחשבנו שאם ניכנע - אז פשוט ניפול מקצה העולם ונתרסק. תמיד הכרנו נסיעה בכיוון אחד בלבד, ומעולם לא ידענו שיש גם דרך אחרת, שאפשר לנסוע לכיוון השני.
אז אחרי הבעיה שהיתה לו הוא חשב על הפיתרון, שזה כמובן הנסיעה מערבה. לא היה לו שום דרך להוכיח שזה יעבוד. כל מה שהיה לו זה אמונה. הוא האמין שהוא יצליח, למרות שכל האנשים בזמנו האמינו שאם הוא יעשה כך - הוא לא יחזור. זהו הצעד השני שלו, בו אנחנו מאמינים שיש דרך אחרת. אין לנו עדיין נסיון בעבודת הצעדים, אנחנו לא יכולים להסביר למה או איך זה עובד, אבל אנחנו מאמינים שאם נעשה אותם - נשרוד.
ואז הוא החליט שהוא הולך על זה. הוא החליט לקחת אוניה ולנסוע לכיוון ההפוך, וזאת בעקבות האמונה שלו, בנסיון לפתור את הבעיה. זהו הצעד השלישי שלנו, אנחנו מחליטים לעשות את התכנית, מחליטים למסור את חיינו ורצוננו להשגחת אלוקים כפי שאנו מבינים אותו.
אבל גם אחרי ההחלטה, הוא עדיין נותר במקומו. להחליט זה לא מספיק, כמו בבדיחה הידועה (שלושה צפרדעים ישבו על הענף. שתיים החליטו לקפוץ, כמה נשארו על הענף? שלושה כמובן, כיון שההחלטה לא הזיזה אותם עדיין). אז אחרי ההחלטה הוא התחיל בסדרת פעולות מעשיות. הוא שכר אוניה, לקח צוות ובסוף יצא לדרך. הפעולות הן אלו שעשו שינוי. אם הוא רק היה נשאר בבעיה או אפילו בפיתרון, או אפילו בהחלטה - הוא לא היה מגלה את אמריקה. אבל הפעולות שלו גרמו לשינוי.
זה מה שאנחנו צריכים במסע שלנו לגלות את אמריקה. לא לדעת שיש לנו בעיה, ואפילו לא להעמיק בפיתרון. למרבה הצער, אפילו ההחלטה הנחושה ביותר לעשות את התכנית - לא תקדם אותנו במילימטר לכיוון הנכון. רק הפעולוות של ההחלמה, הצעדים הצעדים (בדגש על ארבע עד שתיים עשרה), הם אלו שיעשו את השינוי שאנו מצפים לו.