למעשה, הספירה של הנקיות יכולה להיות חרב פיפיות. מצד אחד יש לה מעלה גדולה בכך שהיא מציבה אתגר להמשך ההשקעה הלאה. מאידך היא יכולה לרסק ולשבור מי שלא מצליח לצבור ימים. יש משהו בעייתי בהתייחסות לצבירת ימי נקיות בפני עצמן. אנחנו הרי לומדים בתכנית לייחס את הנקיות ואת התוצאה לאלוקים ולהשתחרר מכל צורה של אגו כיצד זה מסתדר עם ייאוש כאשר באה נפילה?

בדרך כלל הנפילות באות כאשר לא עושים את הפעולות הנדרשות בזמן. אבל עצם העובדה שלא עשינו את הפעולות בזמן נובעת הרבה פעמים מקושי במבנה האישיות ובפגמי האופי של כל אחד כפי שהוא. ראיתי אנשים שהצליחו מיד להתחבר לתכנית על שלל מחוייבויותיה וכאלה שהבינו את הכל גם כשהדברים קרו בפועל. הם קראו את הכתובת על הקיר אבל לא עשו את מה שהיה כתוב עליה.

באופן אישי חוויתי מספר פעמים נפילות אחרי תקופות ארוכות יחסית של נקיות והטעם של הקימה אחר כך היה לעיתים קשה משאול. הרבה מאד בגלל האגו שחטף מכה אחר מכה והתקשה להתאושש. עזרה לי מאד התובנה שאין לי שליטה גם על ההחלמה. נכון שהייתי צריך לעשות מה שלא עשיתי ואולי אם הייתי משתף בזמן או עושה פעולות נוספות זה לא היה קורה. אך למרות הכל יש לי תחושה שאלוקים מעורב גם בזה. למה עשיתי כך ולא כך, למה הבנתי עכשיו מה שלא הבנתי מקודם, ולמה עוד לא הפנמתי מה שהייתי צריך להפנים.

לכל אחד מסתבר יש את המסלול הייחודי אותו בחר עבורו בורא עולם. לא תמיד קל להבין ולחיות עם זה אבל זה המפתח לשלווה אמיתית. כאשר אני מקבל את הקשיים שלי גם בדרך ההחלמה ומשתדל לעשות כל פעם עוד משהו בדרך קדימה אז הופכת התכנית למשהו חיובי. קשה מאד להמשיך עם האגו בתוך התכנית הזו. אז יש כאלו שמהיום הראשון נשארו נקיים ואפילו לא מצליחים להבין איך פועל מנגנון הנפילות בתוך התכנית ויש כאלו שממשיכים להתרומם למרות הנפילות. מה שנקרא מסלול מכשולים ומהמורות למטיבי לכת...

בסופו של דבר אין כפי הנראה תחליף לנקיות. נקיות של יום אחד, שבוע אחד, חודש אחד ובע"ה יותר ויותר.