אני מאמין בך. אף פעם לא הפסקתי. בתקופות האפלות ביותר הידיעה שאתה קיים החזיקה אותי בחיים לא פעם, בלי הגזמה.

למרות זאת תמיד הרגשתי שאתה רק אל קנא, לא ראיתי את החסד והרחמים. "למה אתה מעניש אותי ככה?", שאלתי שוב ושוב. לרוב גם מצאתי סיבות, כאילו אני מבין איך אתה מנהל את עולמך.

חטאתי, עוויתי, פשעתי... מה אומר ואיך אתרצה? והרי אתה רואה דלותי, והרי אתה יודע

*

פספסתי בגדול. אני חייב לך תודה על כל כך הרבה דברים. הם היו שם תמיד, אני לא ראיתי אותם. ועכשיו כשאני מתחיל לראות, אני מודה לך על כך שנתת לי הזדמנות נוספת.

כשאני מסתכל אחורה, ברור לי כשמש שזה לא מובן מאליו שאני בין החיים. היית עמדי, אבל הסתכלתי למטה ולא למעלה, חישבתי את קיצי לאחור.

מה שצריך היה לקרות קרה ומה שצריך לקרות קורה. תודה על החסד והאמת, תודה על כל הטוב שקורה לי בחיים.

תודה על הסיבוב שעברתי כדי להגיע ברגע הזה לנקודה הזו. תודה.