הסטטיסטיקה בנוגע לשימוש העולמי בעולם התאווה באינטרנט ובכלל, מדבר על מספרים אסטרונומיים. 90% מהגברים משתמשים עם התאווה בצורה זו או אחרת ו 10% משקרים... אומרת הבדיחה הידועה.

אז אם כולם כאלה מה רוצים ממני בכלל? הייתי שואל את עצמי הרבה ו'מתקרבן' להנאתי עוד קצת.

לפני שבוע בערך הייתי במסר שנתן 'הארווי' אחד המחלימים היותר וותיקים ב SA , שהיה למרבה ההפתעה או שלא חובש כיפה שחורה, והוא תמצת בתחילת דבריו במשפט אחד את התשובה שקיבלתי לשאלתי מעוד כמה מחלימים ותיקים.

זה אולי בסדר להשתמש בתאווה לרוב העולם, אבל לא לאנשים כמוני, למכורים לה. באופן פרדוקסלי ככל שעוצמת הרצון והאובססיה שלי לבצע דבר מסויים שוב ושוב הולכת ומעצימה, זה סימן שזה נהייה יותר ויותר מסוכן לי ואני חייב לטפל ברצון הזה ולתקן אותו כך שייפסק.

זה לא היה קל לי אבל רק כשהגעתי להכרה ברורה שהתאווה הורגת אותי מבפנים, נפשית ורוחנית ובעקבותיהם גם המימד הפיזי הלך והתדרדר, רק אז הבנתי שאין לי את הפריבילגיה שיש אולי לאחרים להמשיך ולנסות לצאת מהבוץ לבד, ואני חייב עזרה חיצונית ומהר.

שמעתי את זה מאז בהרבה מסרים ממחלימים וותיקים אחרים, רק כשהם קלטו את מצבם הנוכחי שהתאווה השתלטה להם על כל מרחב התודעה והעשייה, והיא הורגת אותם לאט אבל בטוח הם היו נכונים להקשיב לניסיון של אחרים ולנסות את מה שעבד להם ואז הם התחילו להחלים.

גם אני חוויתי את הכאב והתסכול מהנפילות שלי שלא פסקו עשרים שנה בערך, אבל חשבתי שזה נובע מ'מצפון' בריא, נשמה גבוהה, רגישות ייתר לטומאה וכו'.. כמו שאמרו לי כמה רבנים חשובים וגדולים. ויכול להיות שהם צודקים, אבל אני יודע ששום דבר שעשיתי לא עזר לי לצאת מהמקום ההוא, אף רגש והלקאה עצמית לא החזיקו מעמד יותר מכמה ימים במקרה הטוב. תמיד חזרתי לזרועותיה המנחמות והאכזריות של אהובתי הנצחית, (לפחות כך חשבתי 'רק לאתמול' בחסדו יתברך), התאווה...

למה אני כזה? למה נהייתי כזה מין יצור ששימוש בתאווה הופך אותו לשבר כלי שלא מצליח לתפקד כמו שצריך בשום תחום בחייו? שכל מעשה או מריבה עם הסובבים אותי ואפי' מעשה טוב שאני עושה בעצם קשור לתאווה, בת לוויתי הקבועה? אני בדיכאון בגללה, לא קם לישיבה בגללה, שמח מאד כי עוד יומיים אחזור הביתה מהישיבה והיא תחכה לי שם כרגיל, תמיד תקבל אותי ולא תדרוש כלום בתמורה, לפחות עד אחרי המעשה, שאז שום דבר לא יספק אותה - לא צומות ולא צדקות ולא טבילות ולא תיקונים כלליים ופרטיים עם עוד שובבי"ים כמוני עוטים שקים ושופרות והרבה הרבה דמעות. כלום. היא תמיד שם מזכירה לי כמה אני חוטא ודפוק, ואני חייב אותה לעוד סיבוב כי בלעדיה אני חצי בן אדם, בלעדיה אני בעצם כלום..

אחזור לשאלה האולטימטבית, למה?

אני יכול לחשוב על כל מיני סיבות שבגללם התאווה בשבילי פועלת כמו רעל, שילוב של גנטיקה, עם רגישות נפשית, עם עיוות מחשבתי של מה בוראי רוצה ממני פה בעולמו הבלתי אפשרי כמעט, עם חוויות ילדות לא קלות, עם ועם ועם ועם... זה לא עזר לי ולא יעזור לי לצאת מהמערבולת.

כדי לצאת ממנה הייתי חייב להסתכל על עצמי במראה ולומר לעצמי 'פנימה' אתה מיוחד, תבין אולי יש אנשים שבשבילם אין הפרש גדול בין ה'ברוטו' שהתאווה נותנת להם לבין ה'נטו' שנשאר להם אחרי ששילמו לה את המס שהיא דרשה, אצלך זה אחרת, ממך משום מה היא דורשת מיסים שאפילו אחשורוש בתקופות הפרועות שלו לא חלם להטיל על נתיניו, היא לוקחת ממך פי כמה עשרות מונים ממה שהיא נותנת לך. אתה חייב לשחרר אותה מחייך.

ורק אחרי שקצת שחררתי אותה בחסד אבי האוהב קלטתי עד כמה היא הייתה מרשעת ומניפולטיבית, לא יכול בלעדיי... אז תאווה שלי רציתי שתדעי שמסתבר לי היום שרק בלעדייך אני יכול לנסות לעשות פה משהו, ורק בלעדיו אני לא יכול, בלעדי הקשר עם אבי האוהב עוד יום אני באמת לא יכול.

תודה לך אבי האוהב שהראית לי את הדרך ונתת לי אומץ לנסות ולצעוד בה עוד יום אחד. רק להיום. עזור לי בבקשה לזכור היום שבראת אותי כבן מיוחד שלך, ככזה שהתאווה הורסת אותי מבפנים ולכן אני מבקש את עזרתך להשתחרר ממנה. רק להיום. אמן.