כל הכבוד על הכנות 

כל אחד והניסיונות שלו,

בעז"ה תצליח 

שמואל גלבוע כתב on 26 אוק' 2022 12:33:

עזוב כבוד, זה לא העניין
כנות, זה לפעמים מסכנות
אני רק קורא לילד בשמו
על אף שאני מכירו מאז הולדתו

אנשים נולדו עם שריטות
אצל אחד כל היום קללות
אצל השני זה זלילות
ואצלי זה מסביב ל..בנות

נמשיך לחיות עם השריטה
בלי לאכול את הגלידה
נמשיך להתפלל
שלא נתבלבל

נכון אבל עדיין לא כל אחד כותב את השריטות שלו 

ולא כל אחד מודע לסריטות שלו 

אצלינו תמיד רותח
תמיד תחושה של מתח
משהו רוצה להתפרק
טרם יתפוצץ

לשפוך מים קרים
את הרתיחה קצת ירדים
כל הפנטזיה תתנפץ
והשטן הוא זה שיתפוצץ

כנגד ארבעה בנים דברה תורה:
כן רוצה, לא רוצה, קצת רוצה, קצת לא רוצה
כן נקי, לא נקי, קצת נקי, קצת לא נקי
כן פוזל, לא פוזל, קצת פוזל, קצת לא פוזל
כן מאונן, לא מאונן, קצת מאונן, קצת לא מאונן
כן מכור, לא מכור, קצת מכור, קצת לא מכור
כן חסום, לא חסום, קצת חסום, קצת לא חסום
כן חולה, לא חולה, קצת חולה, קצת לא חולה
כן סוטה, לא סוטה, קצת סוטה, קצת לא סוטה
כן צעדים, לא צעדים, קצת צעדים, קצת לא צעדים
כן כנה, לא כנה, קצת כנה, קצת לא כנה
כן חסר אונים, לא חסר אונים, קצת חסר אונים, קצת לא חסר אונים
כן מאמין, לא מאמין, קצת מאמין, קצת לא מאמין
כן מחלים, לא מחלים, קצת מחלים, קצת לא מחלים
כן נפלתי, לא נפלתי, קצת נפלתי, קצת לא נפלתי
על כולם נאמר "הבן יקיר לי אפרים ילד שעשועים".

לפעמים אני מרגיש קצת אחשוורוש
מחשבות נשים לי בראש
בהקבץ כל בתולה לרחובה של עיר
אותי זה מעיר

אתבונן על יופייה וזיווה
הודה והדרה
ואשכח כי כל היופי בעולם זו בבואה
של יופי השכינה הקדושה

הו אם רק הייתי רואה את הנעלם
הייתי עוזב כל יופי שבעולם
מחבק את השכינה בלבד
קרבת אלוקים ולא בדד

אבל שאור שבעיסה
כמו מסטיק בלעיסה
שוב מוציא בלון החוצה
ומתנפץ וחוזר חלילה

לפחות את נאה וחסודה
אל תתמלאי בגאווה
ההוד וההדר לחי העולמים
נתן לך כמה נצנוצים

כנראה שיופי אותי משגע
למשהו בילדות אני מתגעגע
כך אומר הפסיכולוג
כשאני מנהל עימו דיאלוג

ומה נעשה שלנשים יש יופי מיוחד
הכל אצלן כל כך חד
את האשה ברא אלוקים מהצלע
ומאז היא בשבילי צעצוע

ואז אני חושב, האם זו התכלית?
להעביר את הזמן כך לריק
אז אלוקים נתן לך ניסיון
אתה יכול לעמוד בו ללא ביזיון

הלוואי וכולן היו מ"כת השאלים"
או לפחות כמו בימי התנאים
אבל גם אז היה יצר הרע
הוא לא מוגבל לתקופה

חיים רק פעם אחת
עם שליחות שעושה למעלה נחת
נתפוש עוד קצת אוויר
את ההר נעלה כמו סוס אביר

בבית הקברות כולם ישכבו
 התאוות בסוף יסתיימו
לא יופי ולא משיכה
רק לה' המלוכה

זו תחושה שתמיד מלווה אותי כשאני מדבר על התאווה, ועל כלל המגרעות שלי. מתלבט אם זה דבר נכון. אולי יש משהו שאני מפספס. דבר שמוריד אותי בגלל ה'כנות' הזו, שלפעמים יכולה להיות אובססיבית, פוגעת ופוגענית.

מעניין. אני תוהה לעצמי, האם יש כאן בעצם רעיון או עצה להתמודדות?

יהודה מ כתב on 30 אוק' 2022 14:33:

מילה בסלע. אפ' בשניים. העתקתי לעצמי.

בחירות 2022
למי נתת את "הבחירה", לעוד בחורה?
והרי יכולת "לבחור" בתורה!
על מי "הצבעת", על תמונת תאווה?
והלא תמונת השם הביטה!

מדוע "נמנעת" מלהתחמק?
ולמנוע את "תוצאות האמת"!
מדוע נתת את "קולך" הערב
בשיחות ארוטיות של תאב?

איך תוכל "לזייף"
בלי בסוף להתעייף?
מה זו "התעמולה" למול עלמה
השטן אותך בלע?

"הגוש" בשר בסוף אותך ינצח
את העולם הרוחני שלך יקנח.
צא לרחובות בזעקה
לכו "להצביע" לתורה.

היא מקרקרת לי כל הזמן בראש
כמו יונה על עץ ברוש
מה את רוצה? אני שואל
עונה לי, עלי תסתכל.

מה זה חסר לי, אני מתפלא
מה ייצא לי מזה?
עונה לי, תאווה 
גלידה לשניה

נו, בשביל זה, צריך להשתגע?
הטעם הרי עובר בין רגע
תפסיקי לקרקר לי
השניה כבר עברה לי

לֹא יוֹם אֶחָד תֹּאכְלוּן וְלֹא יוֹמָיִם וְלֹא חֲמִשָּׁה יָמִים וְלֹא עֲשָׂרָה יָמִים וְלֹא עֶשְׂרִים עַד חֹדֶשׁ יָמִים עַד אֲשֶׁר יֵצֵא מֵאַפְּכֶם וְהָיָה לָכֶם לְזָרָא (במדבר פרק יא פסוק כ)

תאר לך, אתה כפוי חודש שלם לשבת קשור כל הזמן מול המסך עם עינים פתוחות ולצפות בפורנו.
תאר לך, אתה כפוי חודש שלם לאונן ללא הפסקה.
תאר לך אתה כפוי חודש שלם לשוטט בחוצות ולקלוט תאווה.
למחלה, זה נראה קץ כל החלומות החולניים.

זה בדיוק מה שחשבו תאביי הבשר במדבר, והם קיבלו זאת ללא גבול, במשך חודש שלם, נון-סטופ, עם הראש בתוך הסיר, שוארמה, מעורב, בקר, שניצלים, שניצלונים, עוף ברוטב סיני/טורקי/הודי. ומה קרה בסוף??????????

לא תאמין.

זה יצא להם מהאף!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

כי לתאווה, אין קיום, היא תמיד נמאסת, חונקת, מטמטמת, משגעת, מורידה מהדעת.

יהודה מ כתב on 03 נוב' 2022 22:07:

הבעיה אצלי היא,
שאכן התאוה חונקת, משגעת ומורידה אותי מהדעת,
ולמרות זאת, אני ממשיך חודש וחודשיים שנה ושנתיים ויותר, לפעול על התאווה, לחפש אותה בכל מקום ומקום, וכן הלאה.
כי לתאווה שלי "יש קיום", ואין לה כח מולה,
אך כשאני מוסר את התאווה ואת החיים שלי לאלוקים, הנס קורה שוב ושוב.

מתחיל שוב - וצועד לאלוקים כתב on 04 נוב' 2022 11:24:

תודה לך על המתנה
מסרת לי את התאווה
אגנוז אותה בבית גנזיי
תואמר לה ביי..ביי..

לא מאחסן אותה סתם
היא לא נוצרה לחינם
מעביר אותה למישהו אחר
עד שגם לו ימאס מהר

ואז שוב הוא יעביר אותה אלי
אקרא לכל מלאכיי
אראה להם כוחה של תאווה
בגללה אנשים חוזרים בתשובה

פתאום היא נתקעה אצל מישהו
שמשתעשע איתה כאילו היא משהו
תיכף גם הוא ישתגע
וימסור לי אותה ברגע

היא עברה כבר המון ידיים
משחקים איתה פעם פעמיים
קולטים שזה חונק אותם
מיד מוסרים אותה לאלוקם

זה היופי של המכורים
הם קולטים מהר את הדברים
מבינים שהם נתקעו בצומת
ממנה אתה יוצא רק מת