לא היה לי זמן להתערב עד כה. בפרט שאכן ידידי המשתוקק היקר מפרש אותי מאד טוב. כנראה יש לנו הרבה מהמשותף.
הבעיה מהחשיפה מבחינתי היא קודם כל הפסדים טכניים. אין לי את הפרוילגיה להחשף. אף פעם לא חשבתי על זה כאופציה, כך שאני לא יכול לומר בלב שקט כמו המשתוקק, שאין לי בעיה מבחינה נפשית. - במעמדי גם פסיכולוג זו חשיפה שאינה אפשרית.
אני רוצה לעשות קצת סדר לפני שאני נכנס לדיון. הדיון הזה הגיע כתגובה לאחד החברים היקרים, שמדי פעם כשאני תיארתי את חיבוטי הנפש שלי, חזר והסביר שוב, שכל הבעיה שלי כי אני לא עובד עם התוכנית. ולכן שאלתי מה התוכנית תתן לי שאין לי כיום [האם בטחון מנפילה, או צורך שלא לעבוד]. וכן האם אפשר לפרק את הצעדים כחלקים, או שזה הכל חבילה.
ידידי המתחיל שוב, לרגע לא היה בדברי רמז לאחרים לא ללכת לצעדים. כאמור שלחתי לצעדים. בקשר לנזקים שהיה להם, זה נושא נפרד, אם יפתח אשכול כדיון על הצעדים בפני עצמו אולי נפתח שם. כאן אני באמת דן על עצמי, בפרהסיה, כי זה יעזור גם לאחרים. - כך שהחשיפה בפני אחרים היא בהחלט מחיר, לכל אחד, כך שזו סיבה לכל אחד לשקול אם להגיע. יש כאלו כמוני, וכנראה כמו המשתוקק, שזה מחיר כבד מנשוא.
בקשר לחיים והמוות, ומשלי הקורונה. אכן ברור שתלוי לאן הובילה ההתמכרות כל אחד. מי שההתמכרות שלו נוגעת בדברים פליליים, או שגורם לו לנזקים כלכליים ואו/ו זוגיים, אין ספק שעדיף לו לעשות כל דרך שהיא, כי בסוף הוא עלול גם לאכול את הדגים המסריחים וגם לעוף מהעיר, במקום להיחשף בקבוצה, הוא ייחשף בעיתון.
אני מדבר על אנשים כמוני, שמעולם לא הגיעו בחוסר שליטה למשהו פלילי. אפילו שלום הבית שלי לא נפגע, ברור שגם אם הבחינו ששמירת העניים זה לא הצד החזק שלי, רחוקים מלדעת את המצב האמיתי. אבל כן מציק לי המצב.
כמה פעמים קיבלתי כאן בפורום תגובות לא מבינות/מזלזלות על כך שמה שמציק לי זה בורא עולם ולא עצם ההתמכרות. אני לא יכול לדעת בבירור, אבל נראה לי שאם לא שהיה אכפת לי מבורא עולם, הייתי עוזב את המאבק הזה מזמן. שוב קשה להיות בטוח, אני יודע שהתמכרות הוא ריגוש, שאתה צריך להגדיל את הסם כל הזמן, מי שכתב את הספר הלבן, הוא גוי נוצרי, ומספר שהתחיל ממגזינים והגיע לפי שאול. - למעשה המציאות שאני כאן, באופן כללי מכור הרבה מאד שנים, עוד לפני קום האינטרנט, וממשיך. ב''ה לא נגעתי בפלילים, מפריע לי מצבי ורוצה לצאת ממנו.
פעם באחד הדיונים [כנראה בגלל שלא הסכמתי עם הכללים של איך המחלה אמורה להראות], אחד הציע שאולי אני בכלל לא מכור, אלא פשוט בעל תאווה גדול. גם זה לא נראה לי נכון, אפשר לראות בשיתופים שלי. השבועה כל פעם שהפעם זו פעם אחרונה, הבריחה לשם בשעת קושי, והשינוי בקושי לעמוד מול הגל ככל שאני סמוך או רחוק מהנפילה הקודמת.
אני מעריך את כל המשתתפים בצורה מכובדת בדיון, מתנצל בפני צופים שמשום מה זה הפריע להם. לרגע לא הרגשתי כאן תאוות ניצוח, אלא באמת חיפוש כן ואמיתי אחרי השיטה הנכונה שתעזור לכולנו.
אזהרה: ספוילר!
