היי התמכרותזהלאגורל
מצטער לשמוע על הנפילה שלך, ובעיקר על תחושת הבדידות. אני יכול להזדהות עם שתיהן. כמו שכבר כתבו פה בנושאים אחרים, לא צריך להסתכל על הנפילות כדבר מנותק מכל התהליך שאתה עובר. זה חלק ממכלול. ומהתיאורים שלך נשמע שאתה ממשיך ללמוד על עצמך ועל הטריגרים שמביאים אותך ליפול. אני מאוד מבין את החשש שלך מלאפס אבל אתה יכול לראות כאן גם הזדמנות. איפוס זה גם התחלה חדשה. ומחר מתחיל חודש חדש שבעז"ה תראה בו הצלחה והתקדמות רבה. בכל מקרה במה שתבחר הכי חשוב לא לתייאש, לאסוף את עצמך ולהמשיך הלאה. מקווה שאולי ההתכתבות כאן תעזור לך להרגיש לפחות קצת פחות בודד.
אוהבים אותך בהצלחה

שלום חברים יקרים,
לחץ נפשי ובדידות הובילו אותי לנפילה (ללא שימוש בפורנוגרפיה) וביום למחרת התכתבתי עם בחורות ונפלתי שוב.


אני מרגיש לבד כל כך. 
לא הרגשתי כ"כ בודד הרבה זמן, אני השתמשתי בפורנוגרפיה כמשכך בדידות במשך 9 שנים.. אפשר להבין את התסמין גמילה הזה, פתאום אני חייב להבחין במציאות..
הייתי עם חברים כל היום והיה יום נפלא, אבל למה כשאני חוזר לחדר אני מרגיש כל כך לבד.. יש משהו כל כך חסר..
בעבר הייתי ממלא את הצורך הזה עם או"פ. אבל עכשיו אין לי את זה, אני משתדל לקרוא ולהעסיק את עצמי, אבל אני מרגיש כמו נזיר שמעולם לא חווה אהבה.

עם כמה שאני לבד בסופי ימים קרים,
אני מרגיש עוד יותר לבד כשאני נמצא מול תמונה מפוקסלת בחדר שלי כדי לשכך את הבדידות שלי.
אני מוכרח להתמודד עם השדים של עצמי במסע הזה, לפתור סט שלם של בעיות חיים קשות שהזנחתי שנים, ולא חשבתי שזה יהיה ככה. חשבתי שזה יהיה עניין נקודתי.

אז נפלתי פעמיים יום אחרי יום - אמנם ללא שימוש בפורנוגרפיה אבל עדיין זה קרה.
אני כתבתי לעצמי בהתחלה שאם אני אצליח לרדת לאוננות ללא שימוש בפורנוגרפיה זו גם התקדמות, אז אולי רק הפעם אני לא אאפס את הרצף?
אם אני אאפס את הרצף זה ישפיע עלי לרעה, זה ירגיש לי שלא עשיתי התקדמות.. זה יוכל  להוביל אותי לרצף של נפילות נוספות. 
אז אולי אני אחוס על עצמי רק בפעם הזאת..

יש משפט של קארל יונג שאני מרגיש שתקף אלי עכשיו:
"מי שמביט החוצה, חולם; מי שמסתכל פנימה, מתעורר."

אז כנראה שאנחנו לא מכירים. לא זכיתי באותם ימים להיות בקבוצות, רק הייתי כאן בפורום שנתיים וחצי של הרבה כאב והרבה שימושים, עד שזכיתי לפני 10 שנים להגיע לקבוצות של שמור עיניך ו-SA, ומאז לא עזבתי בס"ד את הבית שלי.
גם ראיתי שכבר לפני תקופה התכתבתי איתך כאן בפורום האם אנחנו מכירים, והגעתי למסקנה שאני רק מכיר את השם של הניק שלך מהפורום ולא יותר מזה. אלא אם כן, אתה שכן שלי או אח שלי או דוד שלי..... ואז אנחנו כן מכירים...

ובנוגע להמשך מה שכתבת כאן בהודעה האחרונה.
אני ממליץ לך לחשוב על היום ולא על האתמול, אם היום תוכל לעשות משהו יותר טוב ממה שהיה עד היום, זה מצויין.
ולהיכנס לרחמים עצמיים על כך שעד היום לא עשית ולא התקדמת וכדו', זה לא יוסיף לך כלום.
אם תתמקד ביום הזה, אזי בעז"ה גם תוכל לשמוח מכל רגע ורגע של נקיון והחלמה.

אוהב מאד
בהצלחה רבה רבה

תודה רבה חברים.
הכתיבה הקצרה (יחסית...) הזאת הציפה אצלי הרבה כאב, אבל זה נראה לי כאב בריא.

מתחיל שוב, יש לי הרגשה שאנחנו אכן מכירים. פעם אחרונה שהייתי בקבוצה של שמור עיניך זה היה בקיץ לפני כמעט 12 שנה. הקבוצה התקיימה אז בירושלים... 
היית בקבוצה החיה הראשונה של שמור עיניך עם אסירותודה בתל אביב ?

justinian נגעת בשתי נקודות רגישות :

א. לגבי השמחה על ההצלחות והתקופות של נקיות, תמיד חשבתי באמת שראוי לשמוח ולהתעודד מזה וזה גם מה שתמיד אני אומר לחברים אחרים, גם אם נפלת הימים שהיית נקי לא נמחקים ונשארים לנצח.
אבל... לצערי הפעם אני לא מצליח להרגיש את זה. אפילו על הניקיון הנוכחי אני כבר לא מצליח לשמוח... תחושה שזה כבר מאוחר... כמו להצליח בטסט אחרי עשרות נסיונות כושלים ובגיל מבוגר. זה כבר לא מרגש...
הרסתי כבר את החיים שלי ואני כבר לא בגיל שאפשר להתחיל לבנות חיים חדשים...

אבל זה לא מונע ממני להמשיך... כי אין לי ברירה !

ב. לגבי אשתי, לצערי היא בהכחשה. ברגע שהפסקתי ללכת לקבוצות וגם בהמשך הפסקתי ללכת לטיפול (גם זה שאני הייתי בטיפול הפריע לה למרות שהיא שלחה אותי לשם בהתחלה...), מבחינתה הבעיה כבר לא קיימת והנושא לא עלה יותר... למרות שהיא יכלה בקלות לנחש שאני נפלתי בחזרה.
שלא תבינו אותי לא נכון, אני לא מאשים אותה. גם לי יש חלק בזה... לא היה לי את האומץ להתמודד מולה ולהמשיך את התהליך... אני פחדן מדי...

דבר אחד טוב יצא מכל זה, שהבנתי (אם כי לאט לאט ובאיחור) שאנחנו זקוקים ללכת לטיפול ובימים אלו ממש הגעתי איתה להסכמה שנלך לטיפול זוגי וכבר יצרתי קשר עם מטפל.

אני מתנצל שאני נשמע עצוב אבל זה מה שאני מרגיש ואני מקוה שתקבלו אותי בהבנה.

כל הכבוד. כיף לשמוע. אני גם מאוד מזדהה עם התחושה בפעם האחרונה והיחידה שהצלחתי לעבור 100 ימים גם התחלתי הרגיש כמו שאתה מתאר. אשמח לשמוע מה הפתרונות והכלים שהשתמשת כדי שאנסה גם בעצמי.
בהצלחה רבה

וואו!!!!
מסע מעניין ביותר,
מה שאהבתי שכל פעם אתה מנסה מכוון שונה, ולא מתייאש, אתה לא ננעל על משהו אחד ופתוח כל הזמן,
אז מה הכוון שלך עכשיו?
בהצלחה רבה
אוהב אותך

וואו, מעניין מאוד!
מסע קשה ביותר.
אתה לא חושב שיש לך שכר טוב על כל ההשתדלויות שעשית גם אם לא הצלחת תמיד? הרי אתה אומר שעשית כל דבר שביכולתך. אולי אפשר לשמוח בזה?
ובפרט שלפעמים גם הצלחת להגיע לתקופות ארוכות של המנעות.
ומה בסוף עם אשתך? היא כבר מעכלת את הבעיה שלך?

כל הכבוד אח יקר אין עליך

ברוך ה' חוגג את ההצלחות
רציתי לעדכן שכרגע עומד על 101 ימים נקיים כמובן שהיו לי עליות ומורדות, כפי שאפשר לראות בפורום שלי..אבל ממשיך בכל הכוח למרות שבימים האחרונים מתחיל להיות לי קשה כי מרגיש שהמטרה שלי לא ברורה מספיק ומתחיל גם להתווסף קשיים מהחיים 

היי גיבור100,
לי זה נשמע רעיון מצוין. כל עוד אתה מחובר ומודע לעצמך אתה תגיע להחלטות הכי נכונות עבורך
בהצלחה רבה
מקווה להמשיך לשמוע על ההתקדמות שלך

שיהיה לך בהצלחה בדרך אחי היקר

אוהבים אותך מאד.
מאחל לך הרבה הצלחה,
מסקרן אותי למה הפעם זה יהיה שונה?
וגם מסקרן אותי האם אנחנו מכירים דרך הקבוצות של שמור עיניך.

שלום חברים,

אמנם אני אחד מהוותיקים כאן בפורום אבל בכל זאת אני אציג את עצמי כי לא הייתי פה תקופה ארוכה וחזרתי רק לפני כמה חודשים כך שרוב החברים לא מכירים אותי.

הכינוי שלי כאן הוא כנוע ואני מכור לתאוה.
אני משתמש במילה "מכור" במובן של משיכה חזקה וצריכה מופרזת ולאו דווקא בהגדרה הרפואית.

זה התחיל אצלי לפני בערך 40 שנה (!) כשהייתי בן 12.
בהתחלה גיליתי את האוננות אחר כך את הפנטזיות ואז עברתי לתמונות וכשהופיע האינטרנט זה התדרדר לפורנוגרפיה וכו'.

במשך הזמן עשיתי נסיונות להפסיק. 
לא אשקר, לא ניסיתי כל הזמן. היו תקופות ארוכות שבהם לא נלחמתי בכלל כי הרגשתי שאני לא יכול, לא מסוגל.
אבל פתאום בגלל סיבה כזאת או אחרת הרגשתי שיש לי גם רצון וגם כוחות להילחם ואז עשיתי ניסיון.
בדרך כלל זה החזיק כמה ימים או מקסימום כמה שבועות וממש באופן נדיר חודש או חודשיים.

לפני בערך 20 שנה החלטתי לעשות עבודה מיוחדת המבוססת על לימוד מוסר, חשבון הנפש ועבודת המידות ובסייעתא דשמיא הצלחתי להיות נקי במשך 3 שנים !
אך אחרי 3 שנים נפלתי בלי להבין מה היתה הסיבה לנפילה.

כמובן כל התקופה הזאת התמודדתי לגמרי לבד לא חשבתי שיש מישהו בעולם שאני יכול לדבר איתו על זה.

לפני קרוב ל13 שנה בסייעתא דשמיא גדולה, לא מובן מאיליו בכלל, נודע לי על האתר המיוחד הזה והתחלתי לבדוק.
נרשמתי לאתר, התחלתי להתכתב עם חברים בפורום.
ויום אחד אזרתי אומץ והתקשרתי ליחזקאל. התחלתי לבכות בטלפון... זה היה פעם ראשונה שדיברתי עם מישהו על הבעיה שכ"כ העיקה לי במשך עשרות שנים.
הוא המליץ לי להצטרף ל12 צעדים.

בהתחלה למדתי על זה באתר ודרך מה שחברים כתבו בפורום, אחר כך השתתפתי בקבוצות טלפוניות ויום אחד גם ביקשתי שיתנו לי ספונסר.
קיבלתי ספונסר, איש יקר שהערכתי מאוד.

בהמשך התחילו קבוצות חיות של שמור עיניך והתחלתי להשתתף בהם בקביעות.
אבל זה התחיל להיות בעייתי ביחס לאישתי.
הרבה טלפונים, במיוחד כשהפכתי בעצמי לספונסר, הרבה זמן בפורום וגם המפגשים והקבוצות הטלפוניות...
התחלתי לחשוב שאולי הגיע הזמן שאספר לאשתי.
חשוב לציין שהייתי כבר נקי כמה חודשים טובים. מאז שנרשמתי לאתר או אפילו קודם.

התייעצתי עם הספונסר שהתייעץ עם "ספונסרו"... יצאתי לדרך ו...קטסטרופה ! נהיה לי גהינם בבית...
אשתי לא הייתה מוכנה לקבל את המצב הזה בשום פנים... וגם פחדה מאוד מחשיפה.
היא היתה בוכה וצועקת בלילה ואני הייתי מתכווץ בתוך המיטה שלי...

היא רצתה שאלך לטיפול. 
שוב ד' עזר לי ומצאתי מטפלת שמאוד עזרה לי לא בתחום של התאוה אבל בתחומים אחרים הקשורים בעקיפין גם לתאוה.

לאט לאט התנתקתי מהקבוצות, מהספונסר.
לא רק בגלל מה שקרה אחרי שסיפרתי לאשתי... אני מוכרח להגיד שגם ככה לא התחברתי כל כך לצעדים למרות שברור לי שלמדתי הרבה דברים במשך הזמן שניסיתי לעבוד את הצעדים ולמרות ההערכה האמיתית שהיתה לי לחלק מהחברים.

אחרי קצת יותק משנה של ניקיון היה שוב נפילה והייתי די מיואש.
מבחינתי עשיתי את המקסימום ולא הבנתי למה אני שוב נופל...

חזרתי למעגלים האלה של תקופות שאני מוותר ולא נלחם ואז תופס את עצמי לתקופה מסויימת ושוב נפילה וחוזר חלילה.
כשגם בתקופות של ניקיון אני כבר יודע שבאיזשהו שלב אני הולך ליפול...

עד לפני שבעה חודשים וחצי שהתחלתי תקופת ניקיון חדשה ויש לי סיבה להאמין שהפעם זה יהיה שונה...
אבל על זה אני מקוה לספר בהזדמנות אחרת.

תודה למי שקרא אותי וסליחה על האריכות...

טוב חברים יקרים
סליחה . אחים יקרים
אתם ממש אחים שלי אתם עוזרים לי הרבה יותר מהם ..
אוהב אתכם!

אז ככה בגלל שאני ממש ממש מתלהב שבסוף כל סוף שברתי את השיא שלי בצפייה בפו' (כמובן שמה שראיתי שבוע שעבר זה לא טוב)
אבל תכלס כמו שאמר ניר אני לא נפלתי בדבר ששמתי לעצמי מטרה לא ליפול בו

אז אם הייתי עכשיו אחרי 20 יום הצלחה או משהו כזה אולי הייתי מאפס
אבל בגלל שלא צפיתי בדבר שאני שנים נלחם עם עצמי לא לצפות ואני אשכרה רואה מול העיניים שלי התקדמות מטורפת

(תבינו ,מהקורונה לא היה מצב שעובר חודש או הכי הרבה חודשיים ולא הייתי נופל ואם הייתי מגיע לחודשיים זה פשוט כי לא הייתה לי אופציה לראות , לעומת זאת ב71 יום האלו שזה חודשיים וחצי היו לי לפחות 10 הזדמנויות לראות ופשוט התגברתי בחסדי השם)

אני מרגיש שאם אני יאפס זה יכול להשפיע עלי לרעה

אני מדגיש !אם על פי כללי המשחק היה צד כזה שאני צריך לאפס הייתי עושה את זה אבל זה סך הכל החמרה על עצמי

לא משנה בקיצור
החלטתי כמה דברים
(התובנות האלו הגיעו בזכותכם!!!)

1 אחרי שאני מגיע ל-90 יום אני מעדכן את המעגל האדום שגם נפילה כזו כלולה בגדר נפילה (צפייה בסרטונים או תמונות של חצאי בגדים\תנועות לא יפות + אוננות)

אני לא יגדיר לי אוננות לבד כנפילה בגלל שזה קורה לעיתים מאוד רחוקות 
ואני מרגיש שכל שאני מתרחק מהפו' אז בד בבד אני מתרחק מזה
בכל אופן זו לא ההתמודדות שלי
(אולי בהמשך נוסיף את זה גם בשביל להיות מושלם... ה' יזכה אותי)

2 מהיום אני לא פותח אפליקציה חדשה לבד לפחות בפעמים הראשונות

3 אני בלי נדר יתרגל את תרגיל העצירה\סטאר פעם בשבוע
ודמיון מודרך לפחות פעמיים בשבוע


אוהב אותכם אחים שלי
מה אתם אומרים על זה?

ברוך הבא חבר יקר,
קודם כל אני מצטרף לקודמיי, חשוב לדעת מה עזר לך עד היום. האם השתמשת בכלי מסויים או שזה קשור למשהו שחווית...
אבל לא פחות חשוב כדאי שתנסה להבין מה גורם לך לקושי של הימים האחרונים.
האם אתה עייף או שיש משהו שגורם לך ללחץ או ה"דאון" שאחרי פסח...

ועוד נקודה. כתבת : "אני כמעט יכול להגיד שזה מאחורי"
צר לי לאכזב אותך אבל זה אף פעם לא מאחורנו.
ודווקא המחשבה שגמרתי עם זה עלולה לגרום לנפילה כי אנחנו כבר מורידים את ההגנות...

בהצלחה רבה !