140 יום בלי נפילות
67 יום בלי מעידות - הגעתי ליעד! היעד הבא הוא 80

ממש עכשיו נכשלתי באתגר שלי. ביליתי הרבה דקות ארוכות במעגל הצהוב, ולא השתמשתי בעצור. זה אפילו כמעט הייתה מעידה. כלומר נכנסתי למקום שיש בו תמונות, ואפילו תמונות לא ממש צנועות, אבל לא ברמה של מעידה. אבל תיאורטית היו יכולות לקפוץ תמונות יותר גרועות וזה כבר מעידה.

אני רוצה לעשות ספירה גם לזה. ספירת ימים בלי מעגל צהוב. כלומר, אל נכנסתי למעגל צהוב אז מתאפס, אלא אם כן מייד השתמשתי בכלי ויצאתי מהמעגל. היום כבר נכשלתי בזה. היעד הוא 13 יום, ככה שייפגש ביחד עם היעד של המעידות
בהצלחה

אח יקר תודה רבה על השיתוף משמח ומעודד
תודה על הטיפים ששיתפת
שמח יחד איתך

ראיתי שאחרי שאני נופל אני צריך לחמול על עצמי כי סך הכל אני התמכרתי בגיל צעיר כי לא ידעתי איך להתגבר ואף אחד לא עזר לי בענין... אבל השאלה האם זה לא יגרום לי לזלזול בחטא ולעוד נפילות בלי תחושת אשם כי הרי אני לא אשם?

שלום חבר יקר תודה רבה על השיתוף! 
אני אתחיל מהסוף של מה שכתבת לגבי זה שגם אם תצליח לא ליפול יהיה רגע שבו יום אחד תיפול. אני מבין את דפוס החשיבה הזה ולפעמים גם אצלי הוא מופיע, ההסתכלות על הדרך הארוכה והתחושה שזה פשוט לא אפשרי. 
אבל חשוב לי להציע לך דבר אחד: חשוב מאוד להתחיל מקטן. ההתמקדות בתמונה הגדולה בשלבים של ההתחלה יכול להוביל לתסכול. תנסה לחשוב על ההצלחות הקטנות )אני בטוח שאם תחשוב על זה אתה תמצא( אל תתמקד במה אולי יקרה אלא מה כבר עשית שהצליח ומה הצעד )הקטן( הבא שאתה יכול לעשות. 
אני מקווה שזה עוזר גם אם קצת, ואם תרצה להמשיך ולשתף אני אשמח לשמוע !

מדהים כל הכבוד !!!!

ישנם לעניות דעתי מספר דברים שעזרו לי לצלוח את זה ואמנה אותם כדי לתת רעיונות למי שצריך:
1.קודם כל הגורם מספר אחד זו אשתי היקרה ששיתפתי אותה בהתמכרות ובתהליך. כל הססמאות למחשבים ושאר המכשירים הם אצלה. כשאני צריך מחשב אני נותן לה כדי שתקיש לי את הססמא.ועצם זה שהיא יודעת ותומכת עוזר לי נפשית,כי לסחוב את ההתמכרות זה דבר אחד אבל לסחוב את הסוד על שאתה מכור זה משקל יתר.
2.פלאפון הדרן לא פלאפון עם סינון של רימון או נטספרק או כל סינון אינטנטי אחר(היה לי מכל הסוגים) רק פלאפון שהסינון בו מובנה והוא נשלט מרחוק ללא יכולת פריצה, ההתמכרות תמיד תדע איך לאכוף את הסינונים. הסינונים הרגילים נועדו לאנשים רגילים ולא למכורים כמונו. 
3.מודעות תמידית לזה שאני מכור,בכל הנסיונות האחרים שהיו לי תמיד אחרי רצף נקיון מסויים היית לי האופוריה (הטבית אגב) שזה מאחורי ואני שולט בזה אבל לא כך הדבר, ההתמכרות רק בהשהייה ומחכה לטריגר לו הקטן ביותר כדי להתפרץ וכשאתה באופוריה של נקיות אתה לא נשמר ואתה "מרשה לעצמך להציץ" בדברים לא טובים. אז תמיד לזכור שאני מכור וזהו. אני באופן אישי כל לילה לפני שינה כותב תודות לקב"ה על מה שהיה היום ועל ההצלחות שהיו לי אפילו הקטנות ביותר ובינם על ששמרתי על יום נקי ומבקש ממנו שיעזור לי לשמור על יום נקי גם מחר. זה עוזר לי לזכור כל יום שאני עדיין מכור.
4.תפילות,להתפלל תמיד! בעלפה או בכתב אבל תמיד לבקש.
5. להמשיך ולהמשיך גם כשזה נראה חסר סיכוי כבר ואתה חושב שאתה חסר תקנה,לא להתייאש! זה מגיע 
עד כאן,
בהצלחה,
אוהב אתכם,
יום נקי לכולם

אוהבים אותך מאד
בהצלחה רבה
תודה על השיתוף

שלום חבר יקר!

יום שלישי הוא כותרת...
בתוך הכותרת הזו יש הרבה הרבה תוכן, טריגרים, רגשות, מראות, שיכולים לקפוץ ולעורר לדחף ונפילה.
כתבת יפה, שזה יום יותר חופשי.. אבל מה יש עוד בחופש הזה?
למה הוא גורם לך ליפול?
נסה לחשוב מה חסר בחופש שהוא טריגר לדחף שלך.
נסה לפרק את יום שלישי לגורמים, אפילו לשעות, ולראות מה קורה בכל חלק מהיום. מתי הדחף מתחיל.


דבר זה יעזור לך לראות בצורה ברורה יותר מה קורה בתוכך? מה יש ביום שלישי שהוא מנוע.
ומשם אפשר להתחיל לנסות לראות איך פותרים את יום שלישי הזה..

בהצלחה חבר, אוהבים אותך!

שלום חברים שמי *** ואני מכור למין תאוה ולברחיה מהמציאות
בזמן האחרון אני עובד מהבית ואז או שאני בורח לפ1רנ1 או לאתרי חדשות או ליוטיוב וכו 
אני פשוט מחפש ריגוש חיצוני ובורח מהמטלות שלי
ברוך השם אתמול הייתי בקבוצה חיה והיה ממש טוב 
פגשתי אנשים שמכורים למין בגידות וכו
כל אחד שיתף את אופי ההתמכרות שלו ועל מה זה יושב וכו
אני אתמול לא השתמשתי בחסדי הא-ל 
אני קצת מרגיש מפוקח מודע למציאות
אני היום מבין שיתכן וההחלמה תביא איתה קשיים אחרים כי ההתמכרות באה להקהות את החושים
ולשים את המודעות באופוריה
רק להיום - אתחיל את היום טוב: ארוחת בוקר, משימות של העבודה, נקיון הבית. וזהו אני לא צריך עוד
תמיד אני נותן לעצמי הרגשה שיש עוד הרבה לעשות אבל אני לא בסדר בזה שאני לא מצליח....
אז אני רוצה להזכיר לעצמי שזה בסדר שיהיו לי מראש קצת משימות!

אוהב אותכם 3> 

ימים שבהם העייפות ממשיכה, ואיתה גם חוסר הבהירות באשר למצבי התעסוקתי והפיננסי כמו גם עוד ארועים אישיים לא רגילים. 
והגוף זועק שהוא רוצה לברוח..
ומחפש איך להגיע לתאווה, פתאום חלומות, רצון מאוד חזק להגיע ולהסתכל על דברים גבוליים..
השם רק להיום, עזור לי לעשות התבודדות כמו שצריך, הליכה או ריצה ולהיות מחובר אלייך.

יפה אהבתי

תודה רבה אח יקר על השיתוף הארוך והמפורט של כל מה שעבר ועובר עליך!
אין לי איזה פתרון קסם, גם אני עדיין שקוע בתוך הבוץ של הנפיל ות, ולא ממש רואה איך אני יוצא משם. 
אני רק יכול להמליץ, שאולי יעזור לך התכנים המצוינים שיש כאן באתר, כלים, משימות, סרטונים, מיני קורסים. תנסה, אולי זה יעזור לך. גם עצם השיתוף במה שעובר עליך, כבר עוזר, השיתוף עצמו, והתגובות של החברים. 
בהצלחה רבה אחי! כולנו יחד באותה הסירה!

וואו. מדהים. איזה יופי! כל כך שמח בשבילך!
ומתחזק, שלמרות שאני מרגיש רחוק מאוד משם, הנה - יש תקווה!
מצטרף אם תוכל לשתף מה עזר לך, ואולי יעזור גם לנו.

וואו. אלוף
אני ב''ה בשלושים. רצף שהרבה זמן כבר לא הגעתי אליו
מעודד לשמוע שאנשים שהיו במקום שלי הצליחו

אוף... שוב נפלתי... 
אחרי שהצלחתי להחזיק מעמד 6 ימים, זה היה כל כך טוב, כל כך אמיתי, כל כך נכון. 
אבל אז הגיע יום קשה, סטרס, רצון לפרוק, ומצאתי את עצמי שוב נמשך לשם, ונופל... אני יודע כמה שזה לא טוב לי, השקעתי השבוע כמה שעות במשימות וסרטונים באתר, אבל בסוף זה תופס אותי כמו תמיד שוב ושוב...
תודה לכם אחים יקרים שאתם מחזקים אותי, זה מאוד מאוד מחזק כשאתה מקבל תגובות, ומרגיש שיש לך שותפים לדרך, שמבינים אותך, שנמצאים אתך בקושי, שמחזקים אותך. תודה!!! בבקשה תמשיכו!!! 
מה חסר לי? אני חושב שאין לי מספיק רצון (רוצה מאוד לצאת מזה, אבל בסוף נמשך בסוג של רצון\משיכה\התמכרות לעונג של הנפילה...), בניתי כבר תוכניות בעבר, אני בונה עוד ועוד גם היום, נראה לי שגם חסרה לי התמדה, להיכנס לאתר בתדירות גבוהה יותר, לפגוש עוד ועוד תכנים שיחזקו אותי בדרך אל החופש, לעשות משימות שיחזקו את ההבנה, את הרצון, את ההתמדה, את העוצמה והמוטיבציה להמשיך - למרות הנפילות שבדרך. 
לא יודע מה הפתרון אצלי. מקווה שאמצא אותו יום אחד, רוצה כל כך למצוא אותו בקרוב. בעזרת ה'! ובעזרתכם!
ושוב תודה לכם אחים יקרים שאתם איתי!