אחי, ממש הרגשתי את הכאב שלך. מזדהה מאוד.
לפעמים דווקא אחרי תקופה טובה, נפילה כזאת כואבת יותר. כבר התחלת להרגיש שאתה במקום אחר, שיש יציבות, שיש התקדמות, ואז פתאום מגיע יום כזה ומרגיש כאילו הכול מתפרק. זה באמת מתסכל.
אבל כשקראתי את מה שכתבת, שמתי לב שאתה מתאר את היום הזה כמרכז הסיפור, בעוד שאני רואה סיפור רחב יותר. אני רואה אדם שנמצא בקשר רציני לקראת חתונה, אדם שהיה מספיק אמיץ לשתף את בת הזוג שלו במשהו רגיש מאוד, אדם שהלך לטיפול ובירר בכנות מה מצבו, אדם שרוצה לבנות בית של אהבה, קרבה וקדושה. כל הדברים האלה נמצאים בהודעה שלך לא פחות מהנפילות.
גם מה שכתבת על החברה שלך מאוד נגע בי. לפעמים אנחנו מסתכלים על עצמנו דרך המקומות שבהם אנחנו מאוכזבים מעצמנו, אבל אנשים שאוהבים אותנו רואים תמונה רחבה יותר. כנראה שיש סיבה שהיא מצליחה להעריך אותך גם כשהיא מכירה את ההתמודדות. היא פגשה אדם הרבה יותר גדול מהקושי שלו.
הרצון שלך להיות טהור בשבילה נובע מהמון אהבה, וזה יפה. אבל אולי היא לא מחכה לגרסה מושלמת שלך. אולי מה שהיא כבר פוגשת הוא אדם אמיתי, שמנסה, שנאבק, שנופל לפעמים, ושלא מפסיק לרצות טוב. אלה תכונות שיכולות להיות בסיס עמוק מאוד לזוגיות.
וגם חשוב לומר בכנות שעבור הרבה מאוד אנשים, החתונה אינה קו הסיום של כל ההתמודדויות. רובנו לא מגיעים לחופה אחרי שהשלמנו את כל התיקונים שלנו ואין לנו יותר מאבקים פנימיים. אנחנו מגיעים כבני אדם, עם כוחות, חסרונות, פצעים, הרגלים ועבודה שעוד נמשכת. והזוגיות עצמה יכולה להפוך למקום של צמיחה, ריפוי, למידה והתבגרות.
זה לא אומר שאין למה לשאוף או שאין מקום להמשיך לעבוד ולהתקדם. להפך. אפשר להחזיק גם את התקווה שלא צריך להיות מושלם כדי להיות ראוי לאהבה, ולא צריך לסיים את כל הדרך כדי להתחיל לבנות בית. לפעמים דווקא אדם שכבר למד להכיר את המאבקים שלו, לדבר עליהם ולקחת עליהם אחריות, מגיע לזוגיות עם עומק ובגרות.
ולגבי השיתוף עם בת הזוג, יש משהו מאוד יפה בזה שלא הסתרת ממנה את עצם ההתמודדות. קשר עמוק נבנה על אמת. מצד שני, לא תמיד כל פרט, כל נפילה וכל יום קשה צריכים להפוך לנושא זוגי. לפעמים נכון שבת הזוג תכיר את התמונה הכללית, את המקום שאתה נמצא בו, את הרצון שלך להתמודד ואת הצעדים שאתה עושה, אבל את העיבוד היומיומי, התסכולים והעבודה הפנימית כדאי לעשות גם מול איש מקצוע, חבר קרוב או מסגרת שתתן לך תמיכה (ואם הפורום הזה עוזר, זה גם טוב).
לא כי צריך להסתיר, אלא כי זוגיות לא נועדה לשאת לבדה את כל משקל ההתמודדות. יש הבדל בין שיתוף שמקרב ובונה אמון, לבין שיתוף שהצד השני לוקח עליו (לרוב בגלל רצון טוב) אחריות או עומס שלא באמת שייכים לו.
ומהדברים שכתבת נשמע שיש ביניכם תקשורת טובה, וזה בסיס מצוין למצוא יחד את האיזון הנכון.
ההתמודדות הזאת לא הופכת אותך לפחות ראוי לאהבה, פחות ראוי לחתונה או פחות ראוי לבית טוב. הדרך שבה אתה מתייחס אליה, הכנות שלך והרצון שלך להמשיך ללכת למרות הכאב, אומרים הרבה על מי שאתה.
אולי כרגע אתה רואה בהודעה בעיקר את שלוש הנפילות. אני קראתי אותה וראיתי בעיקר אדם שאכפת לו. אדם שאוהב. אדם שרוצה טוב. אדם שלא הפסיק לחלום על הבית שהוא רוצה לבנות!
עלה והצלח!
