קבלתי הרבה החלטות במהלך החיים. חלקם כנראה שהיו טובות. אבל הדגש על חלקם והדגש היותר מודגש על הכנראה. 
היו גם החלטות שגויות. ואפילו מאוד שגויות. 
כגון ההחלטה ללכת על חדר סגור ומחשב פתוח.
במקום חדר פתוח ומחשב סגור.
לבדוק למה התכוונו אלה שטענו שיש אתרים באינטרנט לצפייה..
לא האמנתי שזה קיים. 
מי בכלל רוצה להצטלם ככה.
מי בכלל רוצה להפיץ את התמונות האלה. 
אז רק לשלוש דקות. לראות פעם אחת איך זה וזהו זה. לעולם לא עוד.
אין יותר משלוש דקות בודדות. אין יותר מפעם אחת. 
לראות וללכת.
אבל השלושה דקות הספיקו לי לטבוע.
ולחפש את זה שוב ושוב ללא הגבלת זמן. 
ולהכניס את כל הזבל הזה הביתה. במקום לרוקן את האשפה.

אוף באלי לבכות
איזה התמודדויות
כמה קשה לחיות עם ההאשמות הלא נכונות והשקריות הללו.......

היי אני חרדי..... אבל אוהב אותך מלא ומייחל להצלחתך אפילו שאני יכול לשוחח עמך לפי בקשתך....

היי אני מתערב ברשותכם
מכיר מקרוב את המקום של לחכות לימים חמים ולהנות מצל ה...(איזה פלפל שאתה, לדעתי זה מטרגר כאן אנשים אז צריך להזהר..), בנערותי הייתי לוקח אופניים לטיילת בתל אביב כל בין בזמנים (או כשעפתי הבייתה...) על בסיס יומיומי, ומטייל שם שעות וצופה לכיוון החופים ר"ל..... לאחר מכן הייתי משחרר בפינה נסתרת, ועשיתי עוד הרבה דברים מעין זה....
אז לא יודע מה הנך חושב על עצמך (ואם אינך יודע, אז תברר עם עצמך כי זה מאד מאד חשוב בשביל לצאת מזה), אבל אני מכור, וברגע שהפנמתי את זה הוקל לי הרבה יותר, אני לא אהבל, אני לא פושע, אני לא סוטה, אני מכור..... זהו.....

ואין לי ספק שאחרי מה שספרת על עברך אתה חייב כדבר ראשון טיפול רגשי מקצועי להשתחרר מכל הטראומות הזוועתיות האלה, ויכול להיות שלאחר מכן הבעיה שלך תלך ותעלם.... (אני ספציפית דברתי עם אדם שזה מה שקרה)

מאחל לך את כל הטוב שבעולם
מחבקים אותך וצועדים איתך ביחד לעבר החופש....

ועם כל הכוח...

כל מילה פנינה. וכמה שלפעמים קשה להפנים את זה, זו אמת לאמיתה. (בערך בגיל 18 שמעתי את השיר דע בני אהובי של שולי רנד והמשפט הזה תפס אותי "מתחת כל אמת דוקרת מסתתרת האמת לאמיתה", וואו כמה עמוק שזה, כמה אמיתי שזה...)

מאמין היקר, לאחר נפילה צריך לקחת את כל המוטיבציה שקיימת (תאסוף את כל הפירורים...) ולקפוץ אל המים...
יום יומיים שלש ואתה בפנים..., אני לא מגיע להנמיך את הקושי, אני ידע כמה שזה קשה, אחרי הנפילה האחרונה והריסוק לקח לי שבועיים עד שבחסד השם הצלחתי לחזור למסלול..., אבל מוטב יום אחד קודם.... ותזכור שיותר ממה שהיצר מחפש את החטא, הוא מחפש את התחושות לאחר החטא שיובילו אותך לעוד עשרות חטאים..., אל תתן לו את זה, לך עליו עם כל הכוח....
כל הטוב שבעולם אח אהוב

לפיניוני, תודה רבה!!
על ההשתתפות וההערכה,
נכון ככה זה, נופלים, קמים הולכים אחורה וקדימה, אבל בצורה כזאת עם חברים זה אחרת לגמרי, אומנם זה לא ממש כמו להשתתף בקבוצה אבל עדיין זה הרבה. וזה גם חלק מהסוד להצלחה חוץ מלברר וכו' שהרי הרבה דברים אנחנו יודעים בשכל אבל צריך גם את הכח ליישם.
עברתי באמת על חלק מהיומנים, וגם של סוד הכניעה הוא באמת הגיע רחוק (אין בעיה לדבר בשבח אדם שלא בפניו..).
תודה, ומאחל לך ג"כ להצליח ולהגיע רחוק!

36 ימי נקיות בעזהשי"ת
היעדים הבאים: יעד קטן - 40 ימים
                      יעד גדול - 50 ימים

רוצה לשתף שאתמול יצאתי עם אשתי לפארק צ'ארלס קלור (על הים ביפו למי שאינו מכיר), ועל אף שהיה שם פריצות הצלחתי בחסד השם לשמור על העיניים ועל המחשבה, והיום נשארתי עם התחושה הטובה.... מדהים הכוח של ההרגל, אם זה היה לפני חודש קשה להאמין שהייתי עומד בזה..., רק לאחר שכבר יותר מחודש אני שומר על העיניים אז זה כבר נהיה לי יותר קל כי ההרגל הרע מתחיל להשבר.... ובעזהשי"ת ימשיך וישבר לגמרי...

תובנה נוספת שהיתה לי השבוע: 
אני ואשתי כעת בימי איסור לאחר תקופה של היתר (לידה והנקה), ואתמול נפל לי שכבר חסר לי..., אבל באמת לא בקטע תאוותני בעלמא. ממקום פנימי ואמיתי של רצון לחיבור..., וזו תחושה שבקושי חוויתי אי פעם ביחס לזה (חוויתי התקפי תאווה, לא ממקום פנימי שכזה , כמה שאני מצליח להסביר את זה...), וברור לי שכמה שהמוח והלב וההרגלים הרעים הולכים ומתנקים, כך אפשר יותר ויותר להתחבר לאמת הפנימית והטהורה של כל נושא הקיום בפרט והמיניות בכלל... מעניין אם אתם מסכימים לזה...

ולשמחה, כתבתי לך כבר ביומן החדש שלך (הצלחות), ובאמת אני צריך לעדכן באתר על הנפילה האחרונה לפני 36 יום....

שמחה,

אוהבים אותך, מעריכים מאד מאד את הצעד שלך, מי כמוני יודע עד כמה הוא קשה (אני רק כשלש חודשים עם יומן...)

וגם מעריכים את הכנות שלך בנפילתך,

תפתח את רוב  (אולי כל) ימני המסע ותראה את הנפילות הכואבות והמיסרות שאנשים חוו (ואני כן קניתי סמארטפון כבר כמה פעמים... ויש כאן אנשים שנפלו עוד יותר עמוק (אתה מדבר הרבה על "סוד הכניעה" תסתכל להיכן הוא הגיע...ואכמ"ל), ובסוף הגיעו רחוק!!!!

הסוד להצלחה הוא לברר אחרי כל נפילה מדוע וכיצד היתה הנפילה ובאלו דרכים אני יוכל למנוע זאת בפעם הבאה, לזהות את נקודות התורפה... ולתקן...

מאחל לך את כל הטוב שבעולם

 

היי, אוהבים אותך
תמשיך להיות כאן ולשתף ולהשתתף....
אתה מוסיף כאן המון, צריכים אותך!!!!!!

adventurouselephant13 כתב on 02 אוג' 2026 17:40:

מבין מאוד למה אתה מבקש לא חרדים (גילוי נאות, אני דווקא כן, לפחות במראה החיצוני. וד"ל) אתה רוצה מישהו ברקע דומה לשלך וזה טבעי לחלוטין.

גם אני בשלב מסוים בבחרותי שלחו אותי לטיפול ושני הסיבות המרכזיות לכך שברחתי היו:

א) שהייתי בהכחשה ולא האמנתי שאני זקוק לסיוע, לא הבנתי למה שולחים אותי אליו.

ב) וגם, בגלל שהוא לא היה חרדי. אני דווקא כן.

היום אני יודע שמטפל לא חייב להיות חרדי או אפילו יהודי אלא מומחה בתחום. מאחל לך למצוא את מי שאתה מחפש בלי לבדוק בציציותיו תרתי משמע. 

אוהב אותך מאוד חבר יקר.

מחילה שזה נכתב ככה . ואולי נבקש מאחד מהמנהלים היקרים שיסגנן שוב בצורה פחות מאתגרת, או להוריד לגמרי. לבחירתו. כי אני, לצערי, לא יודע איך לדייק.
ולא ממש לא פוגע אדרבא רק מלמד להיות יותר רגיש ולכתוב יותר טוב. יישר כוחכם. (אגב, ניסיתי והשתדלתי. כנראה שצריך להשתפשף יותר וללמוד יותר)

היי לאהבל (בכלל לא) היקר!!!!!
כואב הלב, עצוב ,קורע, באלי לבכות....
אני יודע מה זה וכמה זה קשה לצאת מזה כי אשתי גם עברה פגיעה בנערותה.....
ומאחל לך את כל הטוב שבעולם ותזכה להשתחרר מזה ולצאת מזה לגמרי....
מעלה אחת יש לך שלפחות יש לך במה לתלות את הנפילות שלך... קצת פחות מצפון....
וכן, גם אני מצטרף לדברים של שמחה שזה כתוב בצורה קצת מטרגרת, ועם כל הרצון לשחרר צריך לזכור שזה פורום של אנשיפ חולים שדברים כאלו מטרגרים אותם....
המון הצלחות, אוהב מלא

אלי היקר,
אני מסכים איתך שאם אפשר, עדיף שלא לבדוק בכלל ולהימנע מראש מכניסה לנסיון, בפרט במצב כזה שאם מתברר שהאינטרנט לא בסדר אתה בבעיה, לא תמיד אפשר להחליף מצב.
רק לפעמים כמו שכתבת קשה מאד להתאפק מלבדוק, ובמקרה כזה צריך לחשוב איך לעשות זאת בצורה הטובה ביותר מבלי ליפול (יש ווארט חסידי, למה אדם הראשון אכל מעץ הדעת כי אם לא היה אוכל, היה תמיד חי בהרגשה שפספס משהו, לכן הוא אכל וכך ראה שלא פספס כלום אם היה נמנע מלאכול. בהקבלה להתמודדות שלנו, כבר 'אכלנו' וראינו כמה כלום ואפס יש בתאווה..).

לאהבל היקר, שלום וברכה.
ברצוני להעיר משהו אחד,
עברת ללא ספק דברים קשים מבחינת ניצול וכדומה, (אני ב"ה לא עברתי), יש צורך לשתף, זה משחרר, אבל אפשר לעשות את זה ממקום שגורם לקוראים פחות חוסר נעימות.
לי אישית היה קשה לקרוא את ההודעה האחרונה, לא בגלל תוכן הדברים, אלא כי היא כתובה בצורה שמרגישה לי שמושכת אותי לתאווה ולא להיפך, אני נמצא כאן בשביל החלמה.
אינני יודע מה חושבים האחרים כאן בענין, אולי אני טועה וכן צריך לאפשר לכתוב באיזה צורה שהיא, כי יש צורך לשחרר דברים, אני מתנצל מראש אם זה מרגיש פוגע, ואשמח לשמוע תגובות בנושא.