אין לכם שאלות לפעמים? אני בן אדם מאמין, ומשתדל הכול לקחת בתמימות. אבל בדבר הזה אני פשוט לא מבין... אני חושב על כל האנרגיה הרוחנית והגשמית שאני משקיע בהתמודדות הזאת, על כל הכאב העצבות והתסכול הנוראיים, על העבירות שנעשו בגלל זה ...ואני לא מצליח להבין ביכולות האנושיות המוגבלות שלי את הטוב בזה. לפעמים אני מנסה לדמיין את חיי ללא הדבר הזה , ללא הבעיות האלו, כאילו הייתי רגיל רגיל נורמלי שמתחתן בגיל 23. וואו , מרגיש לי שזה 180 מעלות מאיפה שאני , שהייתי יכול להיות כלכך הרבה יותר טוב ! לא רק גשמית עבורי, שהייתי שמח יותר חיוני יותר, נהנה וחווה מהדברים היפים בחיים. אלא בעיקר ברוחנית, הייתי יכול להיות צדיק אמיתי , בן אדם ישר וירא שמיים... אז אם הבא ליטהר מסייעין בידו , איך זה מסתדר?...