שבי1 נשמע מעניין, לא ממש הבנתי מה התכוונת תוכל להרחיב? 
נ״ב שאני אומר וויתור אני מתכוון לכניעה 

ניצחון משמעותי
הייתי מציע בנוסף להבין למה זה קרה ולדאוג לא להגיע לזה להבא..
אלוף שהיה בהצלחה

תודה רבה על העצה אולי זה מה שאני צריך..לנסות להגיע ל90 ימים נקיים. לפני יומיים הייתה לי נפילה של צפייה ואז אמרתי לעצמי אולי כבר אפול לגמרי אבל משהו בי עצר, כי לא רציתי להרגיש עצבות וייאוש אז רק ראיתי סרטים במשך כל היום אבל לא נפלתי בהוצאת זרע לבטלה. אני יודע שזה נחשב כנפילה אבל זה גם ניצחון גדול. ממש כמו שלומדים כאן לא נתתי לקול של ה"אם כבר אז כבר". עוד לא איפסתי את הימים שלי, נכון שצפיתי בתכנים לא צנועים אבל לא נפלתי לגמרי בע"ה אתחיל עכשיו 90 ימים ללא נפילות וללא צפיות!! עד שאנצח במלחמה הזאת!

תודה רבה על התגובה! השיטה שלי היא לעצור ולחשוב, לא תמיד זה מצליח, לא תמיד אני מצליח לעצור.. תודה על החיזוק

אתמול התחיל ברגל שמאל, כמו שכתבתי, אבל אח''כ היה יותר טוב. כלומר היה באמת ממש מאתגר, אבל לא ראיתי שום דבר לא צנוע, וכמעט ולא נכנסתי למעגל הצהוב. אם כן, היום זה היה הראשון להיות בלי מעגל צהוב..

287 יום בלי נפילות
213 יום בלי מעידות

בעז"ה ממשיכים בכל הכוח

כל הכבוד אחי על ההתמודדות!

לפעמים זה לא פשוט לעמוד בדחפים ואתה מתמודד איתם יפה. תחזיק חזק. עוד כמה ימים הם יעברו ותהיה הכי גאה בעצמך שעמדת בנסיון. כמו שכתבת - לפעמים עולה המחשבה שזה נותן הרגשה טובה אבל כולנו יודעים כמה חרא זה באמת מרגיש.

יש איזה תרגיל שאתה עושה כשעולים הדחפים? משהו שעוזר להתנתק מהמסכים ולהתקרקע ולהתחבר לרגע? בתקופות כאלו שהדחפים באים כמה ימים ברצף זה יכול להציל. 

בהצלחה 

נפילה. אחרי חמישה ימים בגלל שהגעתי הביתה. זה שאני לא נופל בישיבה לא אומר שאני יכול פשוט לזנוח שם את התכנית שלי. רק מתפלל לה' לרוח נדיבה חדשה. אשמח לחיזוק

286 יום בלי נפילות

212 יום בלי מעידות

0 ימים בלי מעגל צהוב



כל הלילה הייתי מגורה כמובן, אבל ברוך ה' לא הגעתי לשפיכה..

כמובן גם קמתי בבוקר מגורה, ואפילו נכנסתי שוב למעגל צהוב, אבל בזכות התנאי שעשיתי לי, הצלחתי להימנע מדברים לא צנועים. היתר הרע עובד עכשיו שעות נוספות, אני מדי פעם חושב על התקופה של הנפילות, וחושב כמה כיף זה היה, אבל ברור שזה שקר. שנייה אח''כ זה נהיה התחושה הכי גרועה שיש 

בעז"ה נמשיך

האמת ויתור הוא ממני והלאה ..
אם היה לי כוח לוותר לא הייתי כאן.  אני ממש מתחננת לאבא שיתן לי כוח לוותר כי אני לא יכול לבד, ומתפלל לעשות את רצונו.
אוהבים

עכשיו קלטתי שהתבלבלתי בספירה של המעידות. אני בכלל ב211! וואו, איזה כיף.

המשך היום היה גרוע ממש.. היו לי בעיות בבטן אז הייתי הרבה בשירותים, מה שנתן לי הרבה "הזדמנויות", פעם אחת הצלחתי להיכנס בלי.
בקיצור, הגעתי למצב שאני רואה עוד דברים לא צנועים, ואפילו הגעתי לתמונה של עירום לשנייה. בעיקרון - זה מעידה. אבל לאפס יהיה לי אפילו יותר קשה. לכן הבטחתי לעצמי שאם אני עוצר באותו זמן, ונמנע מכל ראיה לא צנועה עד יום ראשון, זה לא ייחשב מעידה, אלא רק מעגל צהוב
 בעז"ה 

מחזיק לך ידיים יאלוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף
הגעת בכר עד לכאן אל תיפול!!!!!!!!!!1 זה לא שווה!!!!!!!!!!!!1111

זה נמשך.. מאז נכנסתי הרבה למעגל הצהוב. אפקט ה"אם כבר אז כבר" משפיע עליי חזק. לא רוצה להגיע למעידה. כבר הגעתי לדברים לא צנועים (לא פורנו ואפילו לא עירום, אבל לא צנועים)לא רוצה להתדרדר מעבר. צריך להקפיד על עצירה המחשבה לפני מעשה

חיים אמיתיים חזק מאוד 
ממש מתחבר לזה, אני מוצא את עצמי גם היום משפיל מבט מאובייקט מיני ברחוב ומסביר לעצמי שאני מאוד רוצה את זה אבל אני מוותר ולא חושב על זה כי זה חזק ממני..

ברוך ה׳ אני עדיין נקי. החזרה לשגרה באמת עשתה לי טוב.
יש נסיונות פה ושם, בינתיים לא יותר מדי והצלחתי לעמוד בהם.

לאחרונה אני מרגיש שהמצב הזה של להיות נקי ביומיום, בלי להתאמץ או להתעסק בזה, זה המצב הרגיל. זו תחושה שהתחילה כשהייתי נקי ברצף חמישה חודשים, והיא התחזקה אפילו יותר לאחרונה, אחרי שהייתה לי תקופה של נפילות ומאז אני נקי יותר מחודש. מצד אחד זה טוב, זה אומר שאני מתרפא ומצליח למלא את החיים שלי בדברים טובים במקום ההתמכרות. מצד שני זה מסוכן, כי יכול לבוא משהו בהפתעה ואני לא אהיה מוכן ואפול.

בגלל זה אני משתדל להמשיך את התוכנית פה, להמשיך לכתוב ביומן, להמשיך ללמוד ולשפר איפה שאפשר.

בהצלחה לכולם וחג עצמאות שמח!

284 יום בלי נפילות
111 יום בלי מעידות

נכנסתי למעגל הצהוב.. 
אני חושב שזה קרה בגלל 2 סיבות - בלילה שוב קרה לי האוננות תוך כדי שינה, ולא שפכתי ככה שנשארתי מגורה. וגם יש עליי מועקה נפשית לא קטנה לאחרונה, אולי ניסיתי לברוח. אז חיפשתי כמה דברים שדרכם אפשר להגיע למקומות לא רצויים. וזה מעגל צהוב, ולכן הספירה מתאפסת לצערי 

אני חייב לומר שאני ממש מזדהה עם מה שאתה כותב
התקופה שבה הייתי צריך להכיל את המציאות הזאת היתה לי מאד קשה
אני זוכר את הרגע שישבתי עם אחד החברים והוא הסביר לי שאני צריך לעבוד על זה כל החיים
אולי בקטנה ובמינון נמוך יותר מהיום, אבל אני הולך לעבוד על זה כל החיים,
והיה לי ממש ממש קשה לקבל את זה,
אבל זו המציאות, וזה גם שייך לצעד 1 "הודינו כי אנו חסרי אונים מול התאווה וכו'" 
זו המציאות חבר
ואני מאד מסכים עם מה ששבי1 כתב לך, שצריך להתמקד בהווה ולא לחשוב על העתיד,
בהצלחה לכולנו