שלום חבר יקר!

יום שלישי הוא כותרת...
בתוך הכותרת הזו יש הרבה הרבה תוכן, טריגרים, רגשות, מראות, שיכולים לקפוץ ולעורר לדחף ונפילה.
כתבת יפה, שזה יום יותר חופשי.. אבל מה יש עוד בחופש הזה?
למה הוא גורם לך ליפול?
נסה לחשוב מה חסר בחופש שהוא טריגר לדחף שלך.
נסה לפרק את יום שלישי לגורמים, אפילו לשעות, ולראות מה קורה בכל חלק מהיום. מתי הדחף מתחיל.


דבר זה יעזור לך לראות בצורה ברורה יותר מה קורה בתוכך? מה יש ביום שלישי שהוא מנוע.
ומשם אפשר להתחיל לנסות לראות איך פותרים את יום שלישי הזה..

בהצלחה חבר, אוהבים אותך!

שלום חברים שמי *** ואני מכור למין תאוה ולברחיה מהמציאות
בזמן האחרון אני עובד מהבית ואז או שאני בורח לפ1רנ1 או לאתרי חדשות או ליוטיוב וכו 
אני פשוט מחפש ריגוש חיצוני ובורח מהמטלות שלי
ברוך השם אתמול הייתי בקבוצה חיה והיה ממש טוב 
פגשתי אנשים שמכורים למין בגידות וכו
כל אחד שיתף את אופי ההתמכרות שלו ועל מה זה יושב וכו
אני אתמול לא השתמשתי בחסדי הא-ל 
אני קצת מרגיש מפוקח מודע למציאות
אני היום מבין שיתכן וההחלמה תביא איתה קשיים אחרים כי ההתמכרות באה להקהות את החושים
ולשים את המודעות באופוריה
רק להיום - אתחיל את היום טוב: ארוחת בוקר, משימות של העבודה, נקיון הבית. וזהו אני לא צריך עוד
תמיד אני נותן לעצמי הרגשה שיש עוד הרבה לעשות אבל אני לא בסדר בזה שאני לא מצליח....
אז אני רוצה להזכיר לעצמי שזה בסדר שיהיו לי מראש קצת משימות!

אוהב אותכם 3> 

ימים שבהם העייפות ממשיכה, ואיתה גם חוסר הבהירות באשר למצבי התעסוקתי והפיננסי כמו גם עוד ארועים אישיים לא רגילים. 
והגוף זועק שהוא רוצה לברוח..
ומחפש איך להגיע לתאווה, פתאום חלומות, רצון מאוד חזק להגיע ולהסתכל על דברים גבוליים..
השם רק להיום, עזור לי לעשות התבודדות כמו שצריך, הליכה או ריצה ולהיות מחובר אלייך.

יפה אהבתי

תודה רבה אח יקר על השיתוף הארוך והמפורט של כל מה שעבר ועובר עליך!
אין לי איזה פתרון קסם, גם אני עדיין שקוע בתוך הבוץ של הנפיל ות, ולא ממש רואה איך אני יוצא משם. 
אני רק יכול להמליץ, שאולי יעזור לך התכנים המצוינים שיש כאן באתר, כלים, משימות, סרטונים, מיני קורסים. תנסה, אולי זה יעזור לך. גם עצם השיתוף במה שעובר עליך, כבר עוזר, השיתוף עצמו, והתגובות של החברים. 
בהצלחה רבה אחי! כולנו יחד באותה הסירה!

וואו. מדהים. איזה יופי! כל כך שמח בשבילך!
ומתחזק, שלמרות שאני מרגיש רחוק מאוד משם, הנה - יש תקווה!
מצטרף אם תוכל לשתף מה עזר לך, ואולי יעזור גם לנו.

וואו. אלוף
אני ב''ה בשלושים. רצף שהרבה זמן כבר לא הגעתי אליו
מעודד לשמוע שאנשים שהיו במקום שלי הצליחו

אוף... שוב נפלתי... 
אחרי שהצלחתי להחזיק מעמד 6 ימים, זה היה כל כך טוב, כל כך אמיתי, כל כך נכון. 
אבל אז הגיע יום קשה, סטרס, רצון לפרוק, ומצאתי את עצמי שוב נמשך לשם, ונופל... אני יודע כמה שזה לא טוב לי, השקעתי השבוע כמה שעות במשימות וסרטונים באתר, אבל בסוף זה תופס אותי כמו תמיד שוב ושוב...
תודה לכם אחים יקרים שאתם מחזקים אותי, זה מאוד מאוד מחזק כשאתה מקבל תגובות, ומרגיש שיש לך שותפים לדרך, שמבינים אותך, שנמצאים אתך בקושי, שמחזקים אותך. תודה!!! בבקשה תמשיכו!!! 
מה חסר לי? אני חושב שאין לי מספיק רצון (רוצה מאוד לצאת מזה, אבל בסוף נמשך בסוג של רצון\משיכה\התמכרות לעונג של הנפילה...), בניתי כבר תוכניות בעבר, אני בונה עוד ועוד גם היום, נראה לי שגם חסרה לי התמדה, להיכנס לאתר בתדירות גבוהה יותר, לפגוש עוד ועוד תכנים שיחזקו אותי בדרך אל החופש, לעשות משימות שיחזקו את ההבנה, את הרצון, את ההתמדה, את העוצמה והמוטיבציה להמשיך - למרות הנפילות שבדרך. 
לא יודע מה הפתרון אצלי. מקווה שאמצא אותו יום אחד, רוצה כל כך למצוא אותו בקרוב. בעזרת ה'! ובעזרתכם!
ושוב תודה לכם אחים יקרים שאתם איתי!

שלום, אני התחלתי לצפות בפורנו בערך בסביבות גיל 13, הייתה לי תקופה ארוכה של שימוש עד שבערך בגיל 15 החלטתי להפסיק מסיבות דתיות אני לא יודע איך היה לי את הכול רצון לזה זה באמת עד היום מפליא אותי אבל באמת הפסקתי, הפסקתי להוציא זרע לבטלה לגמרי וגם לצפות בפורנו או בדברים שכוללים עירום, הדרך שעשיתי את זה בה הייתה שהורדתי במינונים של השימוש לאורך תקופה עד שהגעתי לשימוש פעם בשבועיים ואז אמרתי לעצמי יאללה זה הפעם האחרונה ופשוט הפסקתי עם זה. עד היום אני לא יודע איך הצלחתי ככה להפסיק בלי לחזור לזה לתקופה ארוכה. עכשיו קצת שיקרתי אני לא באמת הפסקתי נכון שלא הייתי צופה בפורנו או בדברים שכוללים עירום ונכון שלא הייתי מוציא זרע לבטלה אבל עדיין לא הייתי שומר על העיניים שלי וברחוב כן הייתי מסתכל על בחורות אבל יותר גרוע מזה זה שפעם בכמה חודשים הייתה לי סוג של נפילה שבה הייתי מסתכל בסרטונים מיניים ביוטיוב או בתמונות חשופות אבל זה אף פעם לא התדרדר לפורנו או לעירום זה היה הקו האדום שלי. ואז לפני שנתיים סיימתי בית ספר תיכון והמשכתי משמה למכינה קדם צבאית באמצע השנה הראשונה שלי במכינה עוד פעם הייתה לי נפילה קטנה שהתחלתי לצפות בסרטונים מיניים ביוטיוב אבל הפעם זה לא נעצר שמה זה איכשהו התדרדר והגעתי לצפייה בסוג של פורנו. אחרי זה המצב רק התדרדר אחרי שנפלתי פעם אחת ועברתי את הקו האדום שלי היה הרבה יותר קל לעבור אותו בשאר הפעמים ומאז הנפילות נהיו בתדירות גבוהה יותר ויותר ככל שעבר הזמן והפעם הנפילות לא הסתכמו רק בצפייה בסרטונים מיניים ביוטיוב אלא גם בעירום ופורנו. להוצאת זרע לבטלה לא הייתי מגיע בדרך כלל כי הייתי מנסה להמנע מזה אבל קרו כמה פעמים שמרוב שנה שצפיתי בו הדליק אותי פשוט גמרתי לבד בלי לנסות להגיע לזה. במהלך הזמן שאחרי זה ניסיתי להלחם בזה ולפעמים הצלחתי יותר ולפעמים הצלחתי פחות. בזמן שלפני הגיוס שלי (הייתי שנתיים במכינה והתגייסתי לתפקיד קרבי) התדירות קצת התגברה ואז שהתגייסתי שמחתי כי אמרתי הינה זהו עכשיו אני אהיה רוב הזמן בצבא ולא יהיה לי זמן ליפול וכשאני חוזר הבייתה בגלל שאני כמעט לא בבית אז אני ארצה לנצל את הזמן וגם לא יהיה לי זמן ליפול. זה החזיק בערך לחודש וחצי שבאמת לא נפלתי בהם בכלל שזה זמן דיי ארוך אבל קרה שפעם אחת חזרתי הבייתה ונפלתי ומאז התדירויות של הנפילות נהיות גבוהות יותר ויותר וזה ממש מתסכל כי אני מבזבז את הפאקינג זמן היחיד שאני בבית ויכול לנוח ולנצל את הזמן לעשות דברים שאני רוצה על זה והרבה פעמים קרה שבמוצאש נשארתי ער עד 2 או 3 בלילה לצפות בזה כשלמוחרת אני הייתי צריך לקום מוקדם מאוד. קרה גם מקרה אחד שהוא ממש דירדר אותי עוד יותר זה שפעם אחת כשחזרנו מהבית נפלתי אפילו בתוך הבסיס שבאמצע הלילה הלכתי לשירותים וצפיתי שמה בדברים האלו... לאחרונה סיימתי טירונות ויצאנו לרגילה והשיא של הנפילות שלי היה שברגילה בזבזתי יומיים מתוך הזמן היקר שאני בבית על החרא הזה שאני ממש מתחרט על זה כי זה לא זמן שיחזור והייתי באמת צריך לנצל אותו להנות ברגילה. אני זוכר שבתחילת הרגילה אמרתי לעצמי זהו עד סוף הרגילה אני לא נופל זה יהיה ההתחלה של הניצחון שלי, אבל לא הצלחתי לעמוד במשימה הזאתי...
אני רוצה לציין אבל גם שהסוג של הדברים שאני צופה בהם השתנה בשנתיים האחרונות הרבה בין דברים שהם יותר קלים לדברים שהם קצת יותר קשים. כשאני מתכוון לקשה אני מתכוון לפורנו רגיל  וכשאני מתכוון לקל זה בדרך כלל סצינות עירום או סקס מסדרות ומסרטים או סתם תמונות עירום. בהתחלת הנפילות שלי בצבא זה היה בדברים היותר קלים אבל ברגילה כבר נפלתי לפורנו ממש וזה הופך את הנפילה לעוד יותר קשה בשבילי. אני רוצה לרשום פה כמה תובנות שהבנתי ונראלי שחשוב שגם אתם תדעו אותם. אני יודע שאמרתי שאני לא יודע מאיפה היה לי את הכוח להפסיק עם הפורנו וההוצאת זרע לבטלה לגמרי אבל אני חושב שיש לי ניחוש וזה שזה פשוט שהגדרתי לעצמי את זה בתור קו אדום ואיכשהו גרמתי לעצמי לדעת שאני לא עובר אותו ויהי מה (אפשר לעשות את ההקבלה הזאתי לשמירת שבת שמי ששומר שבת הרבה זמן זה לא עולה על דעתו אפילו שתהיה סיטואציה שבו הוא יחלל שבת) אני לא יודע אבל איך גרמתי לעצמי להאמין בזה שזה פשוט קו אדום שאני לא עובר ויהי מה והלוואי שהיום היה לי את הכוח לעשות משהו כזה. עוד תובנה זה אני חושב שאני יודע מה הטריגר שגורם לי ליפול דווקא יותר בזמן אחרי שהתגייסתי אני חושב שהטריגר זה שיעמום - לפני שהתגייסתי היה לי הרבה דברים לעשות בבית ומוטיבציה לעשות אותם אבל אחרי שהתגייסתי מרוב שאני עייף מהזמן בצבא אז אין לי כוח לכלום כשאני חוזר הביתה וחוץ מלהפגש עם חברים, כשאני בבית בא לי רק לשכב על המיטה ולהיות בטלפון בלי שאף אחד יגיד לי מה לעשות. וזה בדרך כלל מה שקורה אני על הטלפון צופה בסרטונים וסתם עושה דברים אבל תמיד איכשהו זה מיתדרדר אני רואה תמונה מינית או משהו ואני נופל משמה או משהו שקורה הרבה זה שבמוצאש אני כבר צריך ללכת לישון אבל אין לי כוח לישון כי אני רוצה לנצל את הזמן שאני בבית אז אני גולל בטלפון ואני איכשהו מתדרדר עוד פעם לנפילות, בדרך כלל זה מתחיל בגלילה בתקווה למצוא איזה תמונה מינית סתם לראות אותה או שאני מנסה לחפש משהו מיני בפיצר של הערוצים שיש בוואטסאפ (כן אני יודע שזה נשמע מטומטם) ואז מה שאני מוצא לא מספק אותי ואני אומר לעצמי טוב אני רק אחפש איזה תמונה קטנה בגוגל וישר אצא ואז גם זה לא מסתפק בזה ומשמה הדרך לנפילה קצרה, או שלפעמים כשאני אומר אני אחפש תמונה קטנה אז אני נתקל במשהו יותר קשה משחיפשתי (לדוגמא חיפשתי עירום חלקי ומצאתי עירום מלא) ואז אני אומר טוב אם כבל נפלתי לזה מה זה משנה ואז אני פשוט נותן לעצמי ליפול לגמרי...
לגבי הנסיונות שלי לנצח את הנפילות ניסיתי ליצור תוכנית פה באתר אבל היא לא כלכך אפקטיבית והרבה פעמים אני לא מקשיב לה בכלל כי פשוט אין לי כוח.
ניסיתי גם ללמוד ספרים על שמירת העיניים והברית אבל גם זה לא כלכך עזר לי.
ניסיתי גם לשים סינון על הטלפון בהתחלה לא שמרתי את הסיסמה אצלי אבל אז מהר מאוד מצאתי דרך לבטל את הסינון בלי סיסמה אז אחרי זה החזרתי את הסיסמה אליי אבל אז פשוט כל פעם שקרה שנפלתי פשוט כיביתי את הסיסמה גם הרבה פעמים כשהיה לי משעמם ולא היה לי כוח לקום מהמיטה לעשות משהו מועיל פשוט התחלתי מתוך שיעמום לנסות לפרוץ את הסינון או למצוא דברים מיניים באינטרנט גם כשיש לי סינון וזה פשוט הרבה פעמים היה סוג של הטריגר לנפילה. אז לאחרונה לפני הרגילה חשבתי שהסינון עושה יותר נזק מתועלת כי אני מנסה לפרוץ אותו אז פשוט כיביתי אותו אבל ברגילה ראיתי שזה לא כלכך עבד אז עכשיו אני בהתלבטויות אם להחזיר אותו או להשאר ככה בלי.
זה היה הסיפור שלי אני אגיד את האמת אני כבר דיי מיואש מלנצח את זה אני מרגיש שגם אם אני אנצח את זה אני עדיין אפול מתישהו גם אם זה יקרה אחרי שנה אחרי שנתיים אבל מתישהו אני אפול. בבקשה תגידו לי שזה לא נכון ותיתנו לי תקווה לנצח את זה אחת ולתמיד...

מותר להתפלסף פה קצת?
הבנתי אתמול משהו על המיתוס של הפורנו והפולחן שלו. ולמה אנשים, לא רק רווקים בודדים, מעדיפים לצפות בו מאשר לנהל חיים נורמלים.
במקור המין הוא דבר שווה לכל נפש, ביטוי מהנה לאהבה שמביא ליצירת בני אדם חדשים, דבר מפליא כשלעצמו. הוא נועד להיות דבר אינטימי בין שני בני אדם, לא נחלת הציבור. לעומת זאת המין המצולם, המפורסם בציבור, הוא ביטוי שמבודד את ההנאה ומציג אותה כמושא להערצה, הוא מציג כמו סרטים אחרים בקולנוע חוויה שהיא מעבר לחיי האדם הפשוט. ממש כמו בסרטי מתח והרפתקאה הוא מציג מעבר לעולם אחר ״קסום״ בו ההנאה מוצגת גדולה מהחיים והופכת למושא פולחן. המשתתפים הם אלים שחיים באולימפוס של זימה, מציעים הצצה לגן עדן תחתון. כמובן שזו אשליה, החיים של האנשים האלו לא מעוררים באמת קנאה, הם אנשים שהולכים ונשברים ונהרסים ויש לזה הרבה עדויות. אבל כמו בפולחן אלילי, כנעני או אצטקי, אנחנו בוחרים קורבנות אדם מן המובחר, סוגדים להם ואז שוחטים אותם. מטרת הפולחן האלילי ליצור אקסטזה ציבורית, להוציא את האנשים מהיום יומיות אל חוויה גופנית שהיא כמעט ״חוץ גופית״. כך הפורקן המיני משמש פה כטקס מעבר, כהתעלות כביכול מחוץ לתובענות האפרורית של החולין, ממש כמו החוויה הדתית.
כמו בכל דת נוצרות ״קאסטות״ מעמדות של הפולחן - יש ״כוכבים״ שהם הכהנים/אלים, יש את המעמד של ״פשוטי העם״ אלו הצרכנים שמנהלים חיי מין ״רגילים״ לצד הצריכה של פורנו, יש מעמד של ״האסורים במגע״ אלו האינסלים הבודדים שיכולים להגאל מיסוריהם על ידי הדבקות בכהנים דרך המסך. גם זה לא חדש, בבבל ביוון וגם בכנען היו ״כהנים״ קדשים וקדשות שכיהנו במעמד רם של טקסי זימה לפשוטי העם. 
זו הדת הפורנוגרפית.
כאשר נער מציץ פה ומציץ שם, זו מלחמת היצר נגד הרוח. זה בעצם המצב הנורמלי של בני אדם מאז ומעולם. אבל כאשר אדם מבוגר נשוי משתמש בפנטזיה של האולימפוס הפורנוגרפי - זה כבר לא החומר נגד הרוח, זה רוח נגד רוח, זו עבודת אלילים נגד רוח האמת. האמת היא מה שכתבתי בתחילה - המין הוא ביטוי מהנה לאהבה שיוצר בני אדם חדשים. ולשם אנחנו רוצים לשוב. להיות אנושיים וגאים באנושיות שנתן לנו אלוהי אמת.
סליחה על ההתפרצות הפילוסופית... אני יודע שזה לא פורום לביקורת תרבות, אבל זה עזר לי להבין משהו לגבי המאבק שלנו 

תגידו שאלה, מה אתם עושים אם יש יום קבוע שיש בו נפילה, אני משתדל ללכת לפי התוכנית אבל ישלי יום שהוא יותר יום חופשי כזה, שיש לי בו נפילה. אני לומד בישיבה ויום שלישי זה היום הקבוע שבו אני נופל. מה אתם עושים? 
דבר נוסף, הנפילה שלי היא כבר לא על פורנוגרפיה אלא הנפילה שלי היא מתבצעת באמצעות אפליקציה של שיחות (סליחה על הפירוט אבל חשוב לי להבין שיש עוד מישהו כמוני..) מישהו גם נמצא במצב כזה? אני מפחד שהתאווה שלי השתנתה מפורנוגרפיה לדברים יותר חמורים. אשמח לעזרה

80 ימים! לא הייתי מאמין שאגיע להישג כזה. אני ממש רואה איך זה משפר לי את כל התחומים בחיים ונותן תחושה כללית של סיפוק ומשמעות.
מנסה להתמיד בתוכנית כמו שצריך אבל צריך גם להוסיף בלימוד באתר ובתרגול הכלים.

בוקר טוב 
ביום רביעי כ"ח מרחשון (19.11.25) התחלתי את המסע שלי הנוכחי להחלמה
1. התחלתי להשתתף בקבוצות באופן פעיל (גם קבוצות און ליין)
2. התחלתי לקרוא בספר הגדול בצורה מסודרת
3. הצטרפתי לרשימת החברים שזמינים טלפונית לשיתוף וחיבור ופתיחת מעגל
אני מבין שרק פעולות עובדות ולכן אני מנסה להצמד לתוכנית (טרם מצאתי ספונסר - אני מקווה שזה יסתדר בקרוב)
העולם שלי שוב מתנדנד כי נראה שאנחנו צריכים שוב לעבור דירה וזה מערער את הביטחון שוב
רק להיום - אקבל את רצון אלו-הים כמו שהוא.

עשה אותי כלי לשלוותך 
במקום שבו יש ספק - תן אמונה
במקום בו יש יאוש - תן תקוה

יש במילים של התפילה של צעד 11 משהו מרומם ומחובר:
עשה שלא אתאווה להיות מנוחם
אלא מנחם
שלא להיות מובן - אלא מבין
שלא להיות אהוב אלא אוהב
אמן

שלום חבר!

תודה על השיתוף הכנה והאישי.
לא מובן מאליו.

באיזשהו מקום הייאוש שלך הוא הצעד הראשון בדרך.
כמו שכתבו מעליי - 
הצעד הראשון של 12 הצעדים הוא להודות שאנחנו חסרי אונים.
אז נכון, זה מייאש ומפיל ומתסכל ואין כח כבר לקום ואין כמעט אמונה להצליח לצאת מזה.

אבל להודות במקום הזה זה הפעולה הראשונה שאפשר לעשות כדי לצאת!
חוסר אונים.

מפה יש עוד 11 צעדים בתכנית,
ועוד מליוני צעדים קטנים בחיים עצמם כדי שתוכל לצאת ולנסות לנשום אוויר.

ועכשיו אני מזמין אותך לענות על השאלה - מה אתה צריך כדי לעשות עוד צעד?
כדי להתקדם?
במה אתה צריך עזרה?
איזה כלי אתה צריך?

אנחנו פה איתך!
אוהבים אותך!

אחחחח
אחי היקר, הכאב שלך עובר אפילו דרך המסך!
מחזק אותך מאוד ומקווה בשבילך שתמצא לך את הדרך.

בתחילת השרשור כתבת שהצלחת בעבר,
אתה יודע להגיד מה עזר לך אז?
ושאלה נוספת - אתה יודע להגיד מה חסר לך כדי להצליח עכשיו?
זה רצון? תוכנית? התמדה?
איפה חסר לך חיזוק כדי לעלות על הדרך?

אנחנו איתך אחי היקר!
תודה על השיתופים