בוקר טוב אחי היקר 
קודם כל כל הכבוד על ההתמדה שלך. 
דבר שני הגעתי למסכנה שכן לפעמים יש ימים יותר קשים ואפילו אחרי ניקיון ארוך יכול לבוא ניסיון שאתה אומר לעצמך איך אני הגעתי לזה… אבל כן אנחנו מכורים ובטוח לא צדיקים גמורים. 
אבל החכמה זה לדעת לתפקד נכון ברגעים כאלה ממש כמו שאתה מתאר וכותב תודה לבורא עולם, ההבנה שכל יום נקי זה נס מלמעלה היא ההצלחה שלנו. 
אוהב. שיהיה לך בהצלחה 

היי חברים יקרים
רוצה לשתף
עבר עלי סופשבוע לא קל
הייתי במקום עם הרבה אפשרויות...
בנוסף היה לי ריב לא קל עם אשתי, שזה טריגר לא קטן בשבילי
היא חשובה לי, וכשאנחנו רבים, פעם הייתי נוהג לברוח,
ברוך השם הסופשבוע עבר בשלום
תודה לאבא שלי שאוהב אותי תמיד!
תודה לכולכם

אחי היקר 
שמע אני חושב שחוששים לתת תגובה על כזה דבר כי לא נחמד להכריע האם לאפס שישים יום וכן להיפך להחליט שזה נכון לא לאפס. 
אני אומר לך תשב עם עצמך ותגיד לעצמך איזה סוג עבודה ותהליך אתה רוצה לעבור בחיים שלך בנושא של  להפסיק עם פורנו. אם האם אתה רוצה לעשות עבודה יסודית להעמיק בגורם לנפילה או לטריגר ולהבין איך אתה עוקר את הבעייה מהשורש. או שאתה מעוניין לעבוד יותר על הקצה ולהתמקד בצעדים יותר של להתרחק מהנפילות?
בעצם איפה אתה מחליט לטפל בבעיה? 
נראה לי שאם תתבונן עם עצמך באמת ותקדיש לזה זמן התשובה תהיה ברורה לך…

עכ״פ מצטרף לקודמי מה שתחליט אתה מלך העבודה שאתה עושה מעידה על הרצון האמיתי שלך להשתנות ולהיות יהודי טוב יותר
וצריך לזכור שאנחנו מכורים וזה תמיד יהיה רק יש לנו אפשרות לבחור תגובה נכונה ויותר מזה תגובה שתרומם אותנו להיות יותר טובים בהרבה תחומים.
אוהב בהצלחה

תודה רבה אחי היקר מעריך. 
לגבי העניין שכתבת. אני הגעתי למסכנה שאני חייב להיות בשליטה על החיים שזה גם גורם לי לאובססיה בהרבה דברים בחיים, אצלי זה נראלי בגלל שהייתי צריך לקחת אחריות מגיל קטן על הרבה דברים וגם איזה צורך להיות שונה מדמויות קרובות שהתביישתי בהם… ותמיד לדאוג שאני אוחז את הסיטואציה ולא עושה פאדיחות….. היום בעקבות התכנית הזאת אני יכול לומר שזה סתם הרגשות שלא באמת קיימות אבל האובססיה עדיין קיימת. 
וזה העבודה שלי לשחרר ולחיות את הרגע לדעת לנהל את החיים היומיומיים ביחד עם המטרות הגדולות שלי. 
קיצער שנהיה תמיד בהתקדמות
ותודה לכולם על התגובות 

קודם כל מעריץ שלך אחי רק שתדע, וחשוב לי לשתף, לא בטוח שזו העבודה שמתאימה לך או שאתה מחפש, אבל לי היה חשוב להבין על עצם הדחף מה הסיפור שלו ולדוגמא אצלי גם היה הקשר בין דחף לכוחנוות מסוימת ובתהליך פסיכולוגי הבנתי שזה כנראה מצורך אצלי בנפש להרגיש יותר חזק או עם יותר ביטחון בעקבות אירועי עבר שגרמו לי להרגיש אחרת, ואז אפשר גם בכלים אחרים יומיומיים לאט לאט לחזק את הנקודות תורפה האלו שגילינו וכך הדבר משפיע גם על הדחף
אבל תשמע אתה פשוט מלך אחרי מאה ימים הכל קטן עלייך!!!

תודה רבה לכל העונים עצם ההזדהות והשיתוף זה  כבר חצי רפואה, ובנוסף העלתם םה דברים חשובים מאוד ובאמת נתתם לי רגע תמונה יותר רחבה ופרופורציות, מעריך ואוהב מאוד

תודה רבה לכל העונים עצם ההזדהות והשיתוף זה  כבר חצי רפוה, ובנוסף העלתם םה דברים חשובים מאוד ובאמת נתתם לי רגע תמונה יותר רחבה ופרופורציות, מעריך ואוהב מאוד

ניסיתי משהו התחלתי אבל בהחלט יש עוד מה לצלול לעומק הדברים ולבנות תוכנית יותר ויותר טוב. ואני בהחלט הולך לגשת לכיוון הזה

וואו אחי אתה לא מבין איך עזרת לי ואפילו ריגשת אותי, לוקח את הדברים ממש לתשומת ליבי

הי אחי! במצב דומה לך, סביב הגיל שלך ומזדהה מאוד עם הדברים שרשמת. בא לך לדבר קצת להחליף חוויות/לשתף? 
bahurgye@outlook.co.il

מצטרף לנקודה שהכללטובה אמר
גם אצלי הסינון היה מן אתגר שצריך לעבור ואז מגיעים לפרס "המתוק"..
אצלי, ואני יודע שזה לא ככה אצל רוב האנשים, דווקא מה שעבד היה להסיר את הסינון. כלומר אין גדר, ואין מה שמפריד ביני לבין המחבלים, ולכן אני לא איפשר להם אפילו להתקרב, כי אם יתקרבו - זה כבר פיגוע.
ככה הצלחתי להגיע לרצפים הכי ארוכים ולהתקדמות הכי משמעותית שלי.
חוזר ומדגיש שזה כנראה לא לכל אחד

היי חבר,
תראה איזה דיון פורה העלת פה.

ובאמת השאלה האם סינון עוזר, אין עוררין. הוא עוזר.
אבל כשהוא בא לבד, הוא לא תומך.
כמו נהג שיושב ברכב אבל לא יודע להתניע, או לאן לסוע.
הכל כבר מוכן, מחכה לו, 
אבל הוא יושב על הכיסא ומנשאר תקוע.

אותו הדבר, 
הסינון יכול להועיל מאוד, אבל כדאי גם להבין מה עומד מאחורי האדם שמנסה לגלוש באינטרט.
איך הוא פועל? מה מניע אותו? מה אפשר לעשות כדי לעבוד עם הדחף? איך לא להיגרר אחריו?

ואת כל זה אנחנו מציעים פה באתר עם כלים מדהימים, ובניית תכנית אישית לחופש. ניסית משהו מתוך האתר?

היי נשמה יקרה!
תודה על השיתוף, ועל שאתה שומר עלינו!

ברוך הבא לאתר. 
הגעת למקום הנכון שיעזור לך להמשיך את ההמראה שלך!
בכל אופן - כשאנחנו מתרגלים, כמו בצבא - מתרגלים קודם כל יבשים.
את כל התרגולים והכלים שבאתר, מנסים כשאין דחף.
ככה בתור הרגל, עד שזה יהיה כמו "טבע שני" והמוח ילמד את הטכניקה, כדי שיגיע הדחף תוכל לשלוף אותו בקלות וזה יהפוך לאוטומט.
איך זה נשמע לך?

שלום חבר יקר!
תודה על השיתוף הכן והאמיץ.
קודם כל חיבוק גדול. נשמע התמודדות מאתגרת ולא פשוטה בכלל.
בהצלחה איש יקר.

אני אצטרף להמלצות - להליכה לחוגים, קורסים, קבוצות ומטפל/מאמן שיעזרו לך להפיג את הבדידות ולמצוא אנשים. (אגב קורסים, הייתי מציע ללכת לקורסים של לימודי התפתחות ונפש, כך האנשים שמגיעים לשם הם מטבע הדברים מתעניינים יותר בלב שלך).

ואוסיף - למצוא מה משמח אותך לעשות גם כשאתה לבד.
איזה תחביב? מה עושה לך נעים?
אולי לרקוד?
אולי לקרוא?
אולי לקפוץ בחבל?
כל מה שעושה לך נעים.
וכשאתה עושה את זה - תתמסר לזה כאילו זה הדבר הכי טוב שיכלת לעשות עכשיו!
אתה חוגג את החיים.
לשבת עם בירה עם עצמך!
תהנה מזה!

מה אתה אומר?
איך זה נשמע לך?

וואווו 200 ימים ! 
איזה פלא!
חגיגה של ממש!!
איך אתה חוגג???
ואיזה יופי שאתה יודע להגיד מה עזר לך!
תודה על השיתוף חבר יקר, בהצלחה בהמשך!!