אני רוצה להמשיך ולכתוב בעז"ה על הנפילה של אתמול.
זו הפעם הראשונה שהנפילה שלי - "מתוקשרת"... הרי הגעתי לאתר רק לפני חודש ושבוע... עד עכשיו - במשך שנים, הנפילות שלי היו רק בני לבין עצמי... רק בורא עולם ידע... גם הימים שהיו אחרי הנפילות - אלו שניסיתי לעשות אותם "ימי החלמה"... אף הם היו רק בסתר ליבי.
משנכנסתי לאתר, נכנסתי לתקופת החלמה מתוקשרת, כתבתי ושיתפתי על ההחלמה שלי ועל הנסיונות. אבל עדיין לא הייתה נפילה מתוקשרת...
עכשיו - משנפלתי - אני אעשה אותה מתוקשרת, אכתוב עליה, אנתח אותה לנתחים ואפרק אותה לגורמים, שהכל יהיה ברור ומחוור.
אז ככה... נכנסתי בבוקר לספריה מסויימת. בתכנון - לא להרבה זמן. פתחתי מיילים ואז חדשות - אתרים דתיים כמו ערוץ 7 ובחדרי חרדים וכדומה - (בחירות... מעניין...) ביליתי שם הרבה זמן, לפחות שעה... ללא שום תאוה
אם הייתי ממהר לאן שהוא, להספיק משהו - כבר הייתי יוצא משם... אלא שכבר לפני כמה חדשים אחרי נפילות רבות - פשוט הלימוד תורה שלי מאוד התמעט (למרות הכישרון שיש ב"ה) מתוך - יאוש... חוסר חשק ושמחה... חוסר השלמה עם מעשי הרעים - וקושי ללמוד תורה ולהתנהג במקביל בצורה לא טהורה
גם כשנכנסתי לאתר - לא שיקמתי את עצמי מבחינת הלימוד והתפילה בכוונה ושאר העניינים שנמוגו ונדחו לצד, כי אמרתי לעצמי שאני צריך להתמקד כעת בשלב הראשון של ההחלמה (כעת התברר לי שטעיתי - אבל רק מבחינה חלקית)... הייתי מבלה את זמני - באתר הזה שעות רבות... ואז גם מבלה באתרים אחרים ובעניינים אחרים שאינם מעניין התאוה (חוץ משעות עבודתי)
נחזור לנפילה הקשה של אתמול, ובכן, לאחר השעה הראשונה ששהיתי שם, באה התאוה... מיד נכנסתי לשמור עיניך וכתבתי הודעה שקשה לי, עיינתי בכמה הודעות בפורום וחמת המלך שככה...
ואז במקום לנצל את זה ולקום וללכת - המשכתי לעיין בחדשות וכו' אפילו למדתי שם קצת תנ"ך עם מפרשיו... סמכתי על עצמי... ואז אחרי חצי שעה - התאווה באה עוד פעם... המלחמה הייתה כעת יותר קשה... בסוף התגברתי ולא נכנסתי לשום אתר תועבה... החלו כאבי ראש עזים וחולשה בגוף... ואז באו כמה טלפונים בענייני עבודה שהשכיחו ממני את היצר לרגע... - אמרתי לעצמי - בוא תנצל את ההזדמנות - תברח... תברח... אבל סמכתי על עצמי...
משכתי לשוטט באתרי חדשות כדי להעביר את הזמן...
כעת כשאני חושב על זה - זה בעצמו היצר שבתוכי - המחלה שלי שבתת מודע- הוא מבין שיש לי חסמים בראש שיכולים לשרוד כמה שעות [כמו ה"פלאקי" של מתרפא :-) ] אז הוא ניסה להתיש אותי - מתוך הנחה שאחרי כמה נסיונות רצופים - כבר לא אצליח להתגבר... לכן הוא נתן לי משיכה עזה להישאר שם עוד ועוד... (למרות שלא אכלתי מהבוקר... הוא פיתה אותי להתגבר על תחושת הרעב ולהמשיך לבלות באתרי החדשות).
ואז בא נסיון נוסף... הסתובבתי כהלום רעם... ואז נכנעתי - רק להביט בתמונה בעיתון מסויים שקרץ לי שם... להביט בחטף וזהו... עשיתי זאת - לבושתי וחרפתי, אכן רק בחטף... אמרתי לעצמי - טוב... אעדכן את החברים על מעידה... זו לא נפילה...
אבל היצר לא הרפה כעת... נכנסתי למחשב שם ונפלתי ונפלתי עד שפגמתי בידי אחרי שיצאתי משם... כבר היה ערב (שש שעות ביליתי באותה ספריה, מתוכם כשעתיים וחצי, אולי קצת פחות, בהן נפלתי).
היצר אמר לי - כבר נפלת - אז תמשיך... הרי מבחינת "טבלת ה90 יום" אין הבדל אם תתחיל נקיות עכשיו או עוד שעה (המחלה מכירה את הכללים של אתר "שמור עיניך" ויודעת להסתדר איתם...), אבל כבר הזדעזעתי מעצמי... הזדעזעתי מאוחר מידי... אז אמרתי - זהו זה! מיד נכנסתי לאתר הקדוש הזה לעדכן - אלו היו ההודעות של אתמול.
אח"כ - אמרתי לעצמי - עשיתי את החשבון נפש שלי - ואפילו כתבתי אותו בפורום. כעת אין סיבה להיות עצוב... אבל כדי לא להיות עצוב - אז צריך הסחת דעת... אז פינקתי את עצמי בשני משולשי פיצה ופחית... אכלתי וחזרתי לבית... דחיתי בכל כוחי את ההרהורים של הסרטים והצלחתי בזה לבנתיים עד עכשיו...
המשך יבוא - תרתי משמע... גם בכתיבה וגם בימי הנקיות בעז"ה