1- התאווה התחילה לשעמם אותי, לא רק שמיציתי אותה אבל מלייט ברירה, חזרה אלייה מחליש אותי ומוריד ממני את המשמעות לחיות.
2- גם אם הייתי מוצא כוחות לאיפוק, אני מרגיש שכל יום שאני מתאפק זה כמו בלון / כדור שלג שהולך וגדל וההתמודדות נעשית כמאט ובלתי אפשרית
3- אני חייב למצוא דרך למגר את השימוש במחשב, אני מצליח להפיק ממנו ממש מאט פרודוקטיביות והשימוש בו הפך להתמכרות ששורפת לי את הזמן לשווא. אני צריך לחשוב על שיטות איך.

איפוק לא ממש עוזר זה רק גורם לפיצוץ גדול יותר בהמשך. צריך לנטרל את הרצון מעיקרו. זה נעשה על ידי דרך חיים שמלמדת להבין את מה שאנחנו מרגישים ולהגיב באופן שימנע מהדברים להתפתח.

מה הוא עיקרו של הרצון?

איפוק לא טוב. איפוק זה כח ומלחמה ומול התאווה כבר הודינו שאנו חסרי אונים.
היסוד הוא להיכנע. לוותר. 
לעשות פעולות ולשתף. כי לבד אי אפשר ויש לנו צעדים שאיתם אנחנו משנים גישה בהתמודדות. 
ורק להיום. 
אוהבים.

שמחת חינם כתב on 05 מרץ 2017 11:52:

עיקרו של הרצון הם הדברים שגורמים לנו לחפש את התאווה. לו השימוש בתאווה היה משהו נורמלי כמו שאר הצרכים שלנו, לא היינו מרגישים רע כל כך עם זה. בנוסף גם הייתה לנו שליטה בעניינים להחליט מתי אנחנו רוצים את זה ומתי לא.

הסיבה שהשימוש הזה יצא משליטתנו ובעצם שולט בנו היא שהוא בא לספק עבורנו צורך פנימי שחזק יותר מאיתנו. 

בתכנית 12 הצעדים אנחנו עושים עבודה פנימית של חיפוש עצמי ובירור של המניעים שלנו. כך שבסופו של דבר אין "סתם כך בא לי לאונן או לראות פורנו" או מה שזה לא יהיה. פתאום אנחנו מבינים איך תהליכים קורים בתוכינו ועל איזה צורך רגשי באה התאווה לענות. 

כשזה קורה אנחנו גם יודעים לתת תחליף לצורך הפנימי הזה ולמצא רוגע כדי של נצטרך להושיט יד לסם.