אני כל כך מתחרט על זה שאני עושה את החטא ולא מצליח לצאת מזה ואני מנסה מלא ומנסה אני נמצא בהירורי התאבדות
תעזרו לי אני נופל באמונה אני לא מצליח

עוד חבר חדש לפורום,
אין מה להתחרט, חבר תשמע, זה מדובר מהתמכרות חזקה מאוד, יש תקווה, קשה לכתוב על רגל אחד, אבל תסתובב פה בפורום, תראה נסיון וכוח מחברים, ובמהמשך תמצא את הדרך שמוביל לדרך מאוד יפה.

ברוך הבא לפורום. הגעת למקום הנכון ואני מקווה שעם הפעולות הנכונות תראה את השינוי מגיע די מהר.
המחשבות שאתה מתאר עברו אצל כולנו והן מגיעות מהתאווה, שמנסה לייאש אותך.
תישאר איתנו, תשתף בפורום על בסיס יומי ותצטרף לקבוצות (אפשר להתחיל בהאזנה לקבוצה הטלפונית של 13:30)
המשא כבד, תן לנו לעזור לך לסחוב

אוהבים אותך רועי. מזדהה עם המחשבה של בא נגמור עם זה לתמיד...
אבל אל יאוש אחי.
תשוטט פה תראה יש המון החלמה. אנשים פה יצאו מהבורות והבוץ הכי עמוקים ומסוכנים שיש. 
אתה רק צריך להישאר איתנו ולהתמיד ואתה תצליח!
כמו שאלי אמר יש קבוצה טלפונית כל יום תצטרף זה ממש יעזור לך להבין מה הצעד הבא שלך ואיך לצאת מהבוץ. 
אם אתה מעוניין לשוחח לשאול לפרוק אתה מוזמן לשלוח לי מייל weedabest16@gmail.com
אוהבים.

נשמה טובה,
אם אתה נמצא על סף יאוש - כאן זה כבר הסיבה שאלוקים יתחיל להוציא אותך אל האור והחופש שלך!

רועי5 ממליץ לך על מנת לקבל כוח ותקווה: קרא סיפורים הזויים של אנשים מה הם עברו והיכן הם נמצאים כיום - שמחים ומאושרים.
תהיה עמנו! תקרא ותשתף אותנו - יעזור לך הרבה.
כדאי גם להוריד את המדריך של שמור עיניך באתר כאן ולנסות את הכלים שהמדריך מציע שם.

אל תתן למשהו קטן להרוס לך את שאר כל החיים - גם שאר החיים זה משהו ששווה, ושווה המון!

בהצלחה מתוק, אוהבים!

כולנו הגענו מאותו מקום, תיכנס תתחיל לעבוד וביחד נראה עולם חדש
בהצלחה

כואב.
וזה לא חייב להיות ככה. 
הייתי שם. בעבדות. בחושך. בכף הקלע הזו. בתחושה שהכול סוגר אליי. ואני לא שם היום. ואני מאמין שגם אתה יכול לא להיות שם. אני כותב לך אחרי 19 ימים 6 חודשים ו 11 שנים של חיים.. כל יום לאותו יום אני חי חיים מהנים. חיים מועילים עם חופש גובר הולך מהשיעבוד של תאווה. ואם זה קרה לי אין סיבה שזה לא יקרה לך. קרא את הסיפור שלי (בחתימה), ותבין.

בכל מקרה, כדאי לך לדבר עם אנשים כמוך. אתה מזומן לכתוב לי בפרטי. אשמח לשוחח איתך.

זכור, אפשר אחרת. 
חיבוק גדול 

רועי היקר. האמן לנו. היינו שם. כן, היו גם רגעים שחשבתי מה טעם לי בחיי.
יש פה פתרון. 
ממליץ לך לעשות כל מה שהומלץ בהודעות הקודמות. ובעיקר להתקשר לקו החם של שמור עיניך ולדבר עם אחד מהצוות. 
שה' יהיה איתך, ושיבוא יום ותיזכר בימים האלה בכאב של הבנה השלמה ואפילו שמחה על דרך חדש. ראיתי את זה קורה, אצל לא מעט חברים.