אוננתי היום פעם אחת.
האמת היום הייתי במצב נפשי לא יציב כל כך, ירוד. התקשרתי למישהו מקודם ושמעתי איך הוא שמח ומאושר, הולך עכשיו לסעודה עם הילדים שלו, מלא חיים כזה. ואני חושב לעצמי, איך הפסדתי. איך הוא זכה בדבר האמיתי, איך הוא מקיים את התורה, לא כמוני שהתענוגות המטונפים הם מנת חלקי והם רק משאירים אותי ריק ולא באמת עושים לי טוב..
איך כולם ביום הזה שמחים ורוקדים ואני ככה פועל על התאווה..
למזלי היום הצטרפתי לקבוצה הטלפונית בפעם השנייה, וזה עזר באמת, זה עשה לי טוב, שככה חבר'ה משתפים אחד את השני ואיך שסוד הנחה את הקבוצה. באמת עשה לי טוב. רק בתחילת השיחה הרגשתי כאילו "מה לעזאזל אני קשור לקבוצה של מכורים למין שמנסים להחלים?.." אבל בהמשך השיחה זה השתנה. מקווה גם מחר להצטרף ולא לפספס אף פעם.
הרצון והנכונות לוותר על התאווה ירדו לי קצת.. מקווה שה' יתן לי את הכוח לבחור נכון, לבחור בהחלמה, לבחור בכניעה, ולהתחיל באמת באמת את המסע שלי להחלמה סוף סוף..