שלום חברים יקרים ומועדים לשמחה.
הבוקר שוחחתי טלפונית עם חבר יקר שלקחו לו כמה שנים טובות לעלות על דרך ההחלמה. סיפרתי לו שאני מכור בצורה קשה מאוד ומצב החריף בשנים האחרונות. שאלתי אותו מה היה הגורם שהעלה אותו על דרך??? אחרי שהיה כל כך הרבה שנים בקבוצות, התשובה שלו היתה פשוטה במיוחד  כנות!!!
זהו זה כל הסיפור?? אני חשבתי כבר שהולך להתגלות לפני איזה סוד, שהסתתר ממני במשך כל השנים בהם אני בתוכנית. בבת אחת הבנתי שהדרך מבחינתי להתחלת ההחלמה, היתה תמיד מולי, אך לא הייתי מוכן ליישם אותה כדרך חיים. 

אני שקרן וחי בהכחשה שאני אדם בריא, שמידי פעם אוהב ללכת לזונות, להשתמש בצ'אטים שעות על גבי שעות, ולאונן ללא הפסקה מול פורנוגרפיה. האמת היא שאיני כנה עם עצמי. אני רק חושב שאני משקר את כולם, האדם היחיד שאני משקר אותו הוא אני עצמי. כנות היא דבר חשוב ביותר בהחלמה וברגע שאין כנות המחלה מחריפה מאוד. אסור לי להאמין לראש שלי בכלל, הוא משקר אותי פעם אחרי פעם. בתוכי 2 זהויות ולרוב שולטת זהות המכור, היא משטה בי, הורגת אותי לאט אבל בטוח. אני חייב להיות כנה עם עצמי, דבר זה ניתן רק ברגע שאני מגיע לקבוצות, משתף חברים טלפונית, ובעיקר משחרר את הרצון לשלוט ונותן לאלוהים לנהל הכל. אני ניסיתי 30 שנה לנהל את הדברים, אך נכשלתי בכל פעם מחדש. כעת הגיע הזמן להרים ידיים ולשנות כיוון, עלי להפקיד את חיי ורצונותיי בידיו של בורא עולם, אבא אוהב ודואג. אני לבדי לא יכול, בדיוק כמו שחולה סוכרתי אינו יכול ללא אינסולין, אני לא יכול ללא התוכנית. אני מכור ואשאר ככה לנצח, אך בידי הבחירה בכל רגע ורגע, האם לברוח ולהשתמש או לעשות פעולות של החלמה. אסירות תודה לך בורא עולם על כך הטוב שיש לי בחיי. תודה שאתה אבא שלי ואיתי בדרך. תודה על התוכנית הנפלאה ועליכם האחים היקרים שלי, שמכירים אותי יותר טוב ממשפחתי. 
אלי תן בי את השלווה לקבל את היותי מכור, אומץ לבחור בכל רגע ורגע לעשות פעולות של החלמה, את הכניעה לוותר על השימוש, לזכור שזה רעל בשבילי.

שבת שלום, שבת של ניקיון ומפוכחות, שבת של חיבור אמיתי לעצמנו ולאלוהים אוהב..

תודה על הכנות...