שלום חברים.
בחג הפסח הזה יצאתי מעבדות לחרות.
לא, אני לא אומר שעכשיו החלמתי לגמרי וגם אני לא אומר שהייתי נקי ממעידות ולא הייתה תאווה בכלל. אבל כן היה שינוי, היה ניצחון גובר והולך היה פה ״חזון״.
בחוברת מסרים של sa יש חזון והבטחות, ההבטחות שם מדברות על צורת חיים על שיחרור ועל חיבור ועל עוד כהנה וכהנה שינויים אדירים שאפשר להשיג בחיים שלנו אם נעשה את התוכנית.
לכמה מהם ממש ממש התחברתי וממש אסירות תודה לאלוקים שככה השפיע עליי וככה נתן לי להרגיש טוב ברמה חדשה, וממש נוכחתי ״שאינם הבטחות מוגזמות״...
בליל הסדר התארחתי אצל ההורים שלי שיח׳ עם המשפחה שלי. ההורים שלי שיהיו בריאים הזמינו איזה בחורה לסדר... אני ששמעתי על זה (רק שבוע לפני פסח...) אמרתי להם שלא נוח לי עם זה. לא נוח לי לשבת 7 שעות מול בחורה שאני לא מכיר. אמא שלי בסוף החליטה שזה לא מוסרי לבטל את ההזמנה שאלה איזה רב שלה והוא אמר לה לא לבטל את ההזמנה... תכלעס רציתי לצעוק ״כפרה, אני סקסהוליסט...״ אבל כך אלוקים רצה.
אז התייעצתי עם הספונסר והוא אמר לי לא להיות באובססיות ולתת לאלוקים לנהל את העולם. הוא אמר לי עכשיו לא פסח, כשיבוא תתפלל ותעשה את שלך והשאר בידים שלו.
בהתקרב הסדר בכל זאת הייתי מודאג. כי תכלעס איך אני מתמודד עם זה? דיברתי עם חבר ותיק והוא אמר לי תבקש מאלוקים. תבקש לא להיות עבד של התאווה תבקש להשתחרר ובאמת תמסור את זה לידו. תחבר תפילה ספציפית לנושא הזה...
הסדר הגיע.
וזה היה ממש ממש מדהים. כי בלי קשר לסיפור כל שנה אני מנסה לשלוט ולדאוג שזה יהיה כמו שאני רוצה ומנסה לוודא שאני יהיה מחובר וכו׳ וכו׳ אתם בטח מכירים את זה...
השנה שמעתי חבר ותיק שאמר שבבית אצלו ״מזמינים את אלוקים לסדר״ וכך עשיתי. לפני הסדר ירדתי על הברכיים (בשירותים ) והתפללתי. התפללתי לא להיות עבד, להיות מפוכח משוחרר נקי שלוו רגוע, התפללתי שהוא ינהל ולא אני ושאני יצליח לשחרר, התפללתי שרצונו ייעשה ולא רצוני, ורק להיום רק להיום אני רוצה שיהיה ככה. התיישבתי במקום שלי עצמתי שוב את העיניים אמרתי לאלוקים אני פה במושב האחורי... קח אתה את ההגה... סע... אתה הנהג לא אני... אני לבד ל-א י-כ-ו-ל...
והוא לקח. בענק! בכזאת טבעיות ומקצועיות! בכזאת אלוקיות! וזה היה מדהים. מדהים ממש. דבר ראשון היה מחובר מאוד, הייתי מחובר לאשתי למשפחה לעצמי. הייתי מחובר לסדר הרגשתי את אלוקים את מה שקרה פה, את הלילה הזה שבני ישראל יצאו מהמקום הכי עמוק בעולם, והרגשתי שאלוקים איתי... אנחנו נוסעים עם אבא באוטו! איזה טיול כיף...
אבל יותר מזה... ופה מגיע ההנחתה;
לא הייתי באובססיה!!! בכלל!!!
לראשונה בהחלמה שלי אני הייתי משוחרר. באמת. בלי טריקים ובלי שטיקים. ישבתי איזה שבע שעות ליד בחורה וחוץ מאיזה פעם פעמיים שאמרתי לעצמי גיימס לא להסתכל , אני הייתי משוחרר. אני בחלקים נרחבים שכחתי שהיא שם...
אני אפילו לא ראיתי את הפרצוף שלה ולא ידעתי אחרי הסדר איך היא נראית... כאילו לא היתה שם.
ובשבילי זה היה מדהים מרגש ומטורף, כי פתאום ראיתי תקווה, והפעם זה לא היה סיפור זה היה אני. אני ולא מלאך אני ולא שרף אני ולא חבר שנקי 8 שנים... אני, ג׳יימס הסקסהוליסט הירוק...
המשגע הוא שזה לא נגמר שם. הימים אחרי זה המשיכו בסימן פיכחון.
בימים האחרונים אני לוקח את הפעולות והעבודה שלי בתוכנית מאוד מאוד רציני. בפסח הייתי חייב את זה כדי לשרוד, וזה עבד. ואז אחזתי שזה עובד!!! לעזאזל! הדבר הזה עובד!!!
ואז אמרתי לעצמי תקשיב ג׳יימס, יש פה משהו חדש, יש פה תקווה. יש פה דרך באמת להשתחרר ב-א-מ-ת.
בימים האחרונים אני בחסד אלוקים קם בבוקר ועושה פעולות, מתקשר לחברים מיד כשאני מרגיש שמשהו מתבשל, מתפלל הרבה הרבה לאלוקים, כי אני חוויתי שזה עובד... וזה ממשיך לעבוד!!!
עדיין!
הלכתי לכל מיני מקומות שהיה קשה בהם להיות מפוכח ונשארתי מפוכח! וגם אם כן לגמתי קצת זה לא נגמר ביום רע אלא עצרתי את זה, התקשרתי התחברתי ונכנעתי. כי הבנתי ויותר מזה חויתי (!) שאם אני באמת נכנע ומקבל את עצמי ואת המציאות כמו שהיא מתפלל ואז משחרר אז אני מ-ש-ת-ח-ר-ר... באמת.
והחידוש ממשיך...
זה לא רק בהקשר לתאווה, זה גם בקשר לפגמי אופי. אני ב״הייי״ תודעתי מטורף...
כי זה עבד לי. בענק. ביופי של פשטות כזאת.
יש לי פגמי אופי רבים, תלות ריצוי פחד ועוד, ופשוט מסרתי גם אותם לאלוקים, אמרתי לו אני חסר אונים מולם ואני לא יכול להתמודד איתם ועצמי תשחרר אותי רק להיום מהם ותן לי למצוא בך מה שאני מחפש בהם. ביקשתי שייתן לי דברים במקום הפגמי אופי והוא נתן...הוא ממש יכול...
וביקשתי רק להיום. וזה גם לראשונה קורה לי שאני באמת ביקשתי רק להיום כי הבנתי שאני לא יכול לחשוב על מחר, ואז זה ממש עבד לי... והבנתי שזה עובד אז אני מנסה להמשיך עם רק להיום, וזה עובד שוב!
אני יודע שאני בהיי ו״גיליתי את אמריקה״ וזה בעצם מה שאומרים בתוכנית כל הזמן, אבל ההבדל פה הוא שזה לא מושגים ורעיונות אינטלקטואלים אלא זה חוויה. חוויה שאני חוויתי הפסח הזה.
אני כבר לא יודע, אני מרגיש (!) שאם אני בפחד באובססיה או ברצון לפעול על פגם אופי כל שהוא ואני במקום זה מתקשר לחבר משתף ומתפלל לאלוקים אז אני ישתחרר. נקודה. זה ע-ו-ב-ד.
*נלמד שיחרור ואושר חדשים.
*נדע שלום עם עצמינו.
*לפתע נגלה שאלוקים יעשה בשבילנו מה שלא יכולנו לעשות לבדינו.
האם אלו הבטחות מוגזמות? - ״איננו חושבים כך״...
איננו. כי זה לא מילים, זה מעשים עובדות ומציאות. אני לא חושב שפתרתי את כל הבעיות שלי או אפילו חלקם, אבל הבנתי שאני לא צריך לפתור אותם... הבנתי שאם אני כן עושה את הפעולות הנכונות (ואני בטוח שיהיו ימים שאני יצליח יותר וימים שאני יצליח פחות... אבל ״גם זה יעבור״...ובכל מקרה אני מנסה לעבוד רק להיום...) אז אני ירגיש טוב עם עצמי לא יפעל על פגמי אופי וישתחרר מהתאווה והאובססיה.
אני יהיה משוחרר בן חורין ומפוכח.
קלי תן בי רק להיום את הכח לוותר על התאווה, להבין שזה רעל בשבילי. לא לפעול על הפגמי אופי שלי. תן לי למצוא בך את מה שאני מחפש בתאווה ובפגמי אופי שלי, ותן לי במקומם נקיות שלווה מפוכחות קבלה עצמית ורוגע. רצונך ייעשה ולא רצוני. רק להיום.
אבל הלילה הזה... בני חורין!!!