לא אגיד לכם שלא הצטערתי.
אבל ממש לא כמו הרבה תגובות שקראתי כאן בפורום.
אני חושב שאני עכשיו אדם חזק יותר ואיני דומה לאותו אדם שהייתי קודם.
אני נראה לכם מוזר?
האם זו הרגשה נורמלית או אשליה עצמית?

שבוע טוב
אחי היקר
השאלה החשובה היא .  האם אתה קם ועכשיו?

דובי היקר ,שבוע טוב!
דע לך שקמתי דקה אחרי שנפלתי!
הסתכלתי על עצמי במראה ואמרתי לעצמי:
אתה גדול!
איך הצלחת עד עכשיו?
יש לך כוחות!
שלא תעז אפילו להיכנס למסלול המחשבות המדכא:
"זהו נפלתי, אין לי סיכוי ,זה תמיד יקרה לי"...
הדקה הזו היא הדקה הראשונה הנקייה במסע החדש שלי , אז בהצלחה!!!
בהצלחה לכל הנופלים וקמים!

שלום אחי היקר
אם קמת אחרי דקה אז אתה באמת גדול
אולי יכול להיכנס לשיא הגינס .  אצלי אני לא זוכר התאוששות מהירה כזאת.

נ.ב. דרך אגב. כמה זמן אתה בתוכנית ?

כחודש.
אני ממש מתעודד ממה שכתבת.
ואני מקווה שאני לא משלה את עצמי.
אבל תמיד כשהסתכלתי בתגובות של חברים שנפלו אמרתי לעצמי:
"אתה לא תהיה כזה שבור, אתה תקום מיד ותמשיך להלחם!"
אני מאוד מקווה להצליח!
בעצם, אני בטוח שאני אצליח!
תודה על העידוד!

בעזרת ה' תצליח אין סיבה שלא .
מה שגם יש פה חברים נפלאים שתומכים ומעודדים 
בהצלחה .
אשמח לשמור על קשר

גם אני.
שוב תודה!
ושבוע נפלא!

אני גם מצטרף, ומאחל שמהיום תתחיל את הניקיון הנצחי שלך.

לי מציעים במצבים מעין אלו- לכתוב את מה שהיה מאז שהתחלת להתקדם לכוון הנפילה,
אני חושב שיכולה להיות לך תועלת מכך.

זה נכון מאוד!
הנפילה לא מגיעה פתאום!
יש לה מנגנוני אזהרה משלה!
יש לה נורות בקרה!
ואנו צריכים לעמוד על המשמר ולהיות דרוכים.
לשמוע את האזעקה בזמן אמת!
לראות את הנורות המהבהבות!
ולהפעיל את מנועי הרזרבה ,והמטענים - שאנו צוברים בימים הנקיים!
אז יאללה, שרק נצליח אינשאללה!

אני לא רוצה לכתוב נגד דעת כולם, אבל ההרגשה שלי היא הפוכה. אני חושב שאם אני קם מהר ומספר לעצמי שהכי חשוב זה לא להתייאש - אני נשאר בדיוק איפה שהייתי לפני כן. רק כאשר באמת כואב לי ואני הרוס לגמרי, אז אני מוכן לעשות את השינוי האמיתי.

זלמן יקירי,

כנופלים מהצוק, לא חייבים לעצור ולהתחיל לטפס כלפי מעלה רק בתחתית.
אפשר גם לנסות להאחז בצוק עוד לפני התחתית ולעלות למעלה.

כוונתי היא שאדם לא חייב לחכות עד שיגיע לתחתית, אלא הוא יכול עוד לפני כן לשים לב שהוא מכור ולהגיע למסקנה שזה לא טוב עבורו ולהתחיל לעשות עם זה משהו.
ישנם חברים שהגיעו לכאן מתוך החלטה לעשות שינוי, רק כשהגיעו לתחתית, וישנם כאלו שהגיעו לכזו החלטה עוד הרבה לפני שהגיעו לתחתית.

אני מודה כל יום לקב"ה שפקח את עיני עוד לפני שהדרדרתי לדברים הרבה יותר גרועים מאוננות.

זלמן היקר,
לדעתי אתה מסתכל על זה במבט סובייקטיבי.
אני באופן אישי,
במידה ולא הייתי קם ומסתכל לעצמי בעיניים ואומר:
"קום מיד"!
הייתי כבר נשאר באותו מצב ע"מ "לנצל" את הרגע.
ומי יודע כמה זמן זה היה לוקח...
כרגע אני נקי כבר יומיים!!!
ואני מאושר מכל רגע שהצלחתי!
חוץ מזה שאחרי שעברתי המון בחיים (תודה לה' הטוב והמטיב)
וזכיתי לקרוא את הספר "שעריו בתודה" ולהמשיך לעיין בו בכל הזדמנות,
אני לא "מצליח" להישאר מרוסק הרבה זמן...
שמואל,
התחברתי לכל מילה!
תודה לכל התומכים! אתם פשוט מדהימים!!!

בס"ד
קודם כל יש להסתכל על ה23 ימים ה"נקיים" כמשהו חשוב מאוד גדול מאוד (לא יודע מה היה לפני כן)
שנית, זה גם חשוב לקום מהר כדי לא ליפול לזרועות היאוש...
ודבר שלישי וחשוב מאוד מקבל ומחזק כאן את דברי רבינו זלמן שחייבים לחפש את השינוי האמיתי... 

אני מסכים, אבל לא חושב שאם קמתי מיד  זה  אומר שלא שמתי לב לדברים החשובים...

בס"ד
בהחלט!!! בהחלט!!! בהחלט!!!
לא אמרתי דבר כזה!