שלום חברים אוהבים ואהובים,
אתמול תוך כדי מעידה רצינית שנוצרה בגלל חלון זמן שנותר לי במהלך היום (לא מתוכנן לגמרי..) 
קלטתי שאני במעידה וידעתי שאני צריך לעשות פעולות ולהתקשר לחברים.. אבל לא הצלחתי..
בחסד אלוקים כשאני כבר בבנארים של וואלה..
חברים התקשרו מיוזמתם(רוח הקודש..) ופשוט קמתי מהספה ועברתי את זה.. תודה לחברים ולאלוקים ששלח אותם בזמן!

חשבתי על הצעד הראשון הרבה ולמה אני לא נכנע?? למה?! הרי אני כבר יודע שאני לא לבד ולא יכול לבד למען השם!!!

צפה לי תובנה כמה אני מתוכנת לאגו וריכוז עצמי ושאני מסתדר לבד..

התכנות אצלי נראה לי בעיקר מהרבה סרטים וסדרות של הוליווד ותרבות המערב..

ששם הגיבור תמיד מסתדר לבד ומציל את היום או המצב בפרט נזכרתי בברוס ויליס במת לחיות..(כמה אהבתי והזדהתי איתו..)

היום אני קולט כמה ההזדהויות האלה לאורך השנים דפקו את מבנה הנפש  שלי להיות חולה אגו ולא לבקש את העזרה שאני צריך

חשבתי גם על המילה הזדהות שהיא מלשון זהות וכך בעצם גובשו הרבה מרכיבים בזהותי..

ברוך השם מאז שאני פה  אני מזדהה יותר ויותר עם המכורים שרוצים להחלים ועושים פעולות ונכנעים לרצון הבורא בצורה הנכונה הלוואי עליי 
אוהב

איזה יופי. מזדהה איתך לגמרי. עדיין קשה לי תמיד להתקשר, אני עדיין נאחז בשטות הזאת שאני יצליח לבד... אני תמיד מזכיר לעצמי שאני חסר אונים ולא יכול לבד, אף פעם! 
הספונסר שלי אמר לי אפילו מאה טלפונים ביום... ולא הבנתי למה, והיום אני מבין. כל פעם (!) שיש לי גירוד הכי קטן... טלפון לחבר. 
בהחלמה.