שלום חברים אהובים, שמי חוזר לחיים ואני סקסוהוליסט. כשאני מתחיל לכתוב פה בפורום ומצהיר מי אני באמת? (סקסוהוליסט בהחלמה), אני מרגיש משוחרר, מרגיש שאיני צריך לחיות עוד לבד בתוך הראש שלי, יש לי פה משפחה שלמה שאוהבת ותומכת והכי חשוב מקבלת אותי בדיוק כמו שאני. רק מלקרוא את הפוסט ניתן לראות כמה פעמים השתמשתי במילה " אני ", מה שמעיד על ריכוז עצמי ללא ספק, מבקש מבורא עולם שחרור מהאגו ומהרצון לרצות פה מישהו בכתיבה. אני אדם שהגיע לשפל שבשפל, ההתמכרות הרסה כל חלקה טובה בחיי, אם לא חסד אלוהים אוהב שעשה לי נס והביאני לתוכנית, סביר להניח שהייתי כעת בבית משוגעים מרוב שימושים או במקרה הפחות טוב בבית קברות. לאורך השנים למדתי מספר דברים, פעם אחרי פעם בצורה קשה וכואבת יותר:
1. אני מכור למין בצורה קשה והרסנית, המחלה הזאת איתי עד סוף חיי.
2. אין עוד מלבד אלוהים אוהב, דרכי ביניים לא העלו דבר, רק אלוהים יכול לעזור לנו במקום שכל שאר הדברים לא עובדים.
3. ההתמכרות למין היא הקשה שבהתמכרויות!!! מאחר ואיננו נמנעים בהחלמה ממין לגמרי, אלא לומדים להשתמש בו עם נשותינו בצורה מושכלת וטהורה.
4. אני לבדי איני יכול מול המחלה, אני צריך להגיע לקבוצות, לחלוק עם החברים, לצעוד ללא פחד את 12 הצעדים ולקחת ספונסר.
5.ההחלמה קשה היא, אך פירותיה מתוקים, אם אשווה את הרווח והפסד,שיש לי בהחלמה מול המחלה,ללא ספק ההחלמה עדיפה. נכון לבוא ולהודות שנכשלנו לחלוטין מול ההתמכרות זה דבר כואב וקשה מאוד, פגיעה באגו ובגאווה העצמית שלי, אך אין ברירה אחרת.
אם אני רוצה לחיות חיים אמיתיים של שלווה ומפוכחות מינית, עלי להכנע, עלי לקבל את עצמי כמו שאני באמת. בכל רגע ורגע פנוי שיש לי אני מזכיר לעצמי מי אני בתוכי? אני אדם שכאשר רק מרגיש מעט תאווה , הכל מתפרק בתוכי, תאווה היא התשוקה המטורפת והחייתית שיש בראשי בלי שום היגיון או פרופורציה למציאות. המחלה שלי חזקה הרבה יותר בראש ,מאשר במובן הפיזי. אני אחד שאוננות,פורנוגרפיה וזונות הם חלק בלתי נפרד מחייו בשלושים שנה האחרונות. למדתי תמיד לברוח למקום הזה, לשקר וכזב, לעולם של פנטזיות שרק בראש שלנו דברים קורים. כאשר אני עושה מאמץ לצאת מתוך עצמי ע"י שיתוף אחרים, אלוהים עוזר לי ועצם השיתוף משחרר אותו. נכון לעכשיו,למדתי לא להשאר לבד,לא לשמור סודות(סודות יכולים להרוג תאמינו לי),לעשות הכל בכדי להמנע מלקיחת הכוסית הראשונה. כאשר נכנסתי לקריז של תאווה, יהיה לי מאוד קשה, אם בכלל להשתחרר ולהשאר נקי. החלטתי שלא לחשוב על העתיד, לא אכפת לי מה יהיה היום או בעוד שבוע, אני חי "רק להיום" , מיום ליום. הדבר החשוב ביותר מבחינתי הרגע הוא להשאר נקי ומפוכח. ברגע שאין לי ניקיון ומפוכחות מינית, אין לי כלום. ואם רק לחיות כמו בהמה, אז עדיף לי לא לחיות.
אלי, תן בי שלווה לעשות את רצונך, תן בי נכונות לעשות צעדים, קח ממני את פחדיי, את אזיקי העבדות שכובלים אותי להתמכרות, מתחנן אליך לסיים את היום בניקיון ומפוכחות.