יאא איזה כיף יום של נפילות.
אתם בטח חושבים שהשתגעתי, שאיבדתי את זה לגמרי.
האמת שאתם צודקים, עברתי 20 יום ו11 שעות מופלאות של נקיות. למה שאני אשמח על נפילה (אחת ארוכה במשך כל היום)?!
אז ככה, אני בתוכנית בערך 140 יום ולאט לאט אני לומד על עצמי יותר ויותר ומגלה פגמי אופי (או שמא צריך לומר: דברים הזקוקים לתיקון באופי) שהובילו אותי להתמכר לתאווה ולתת לה שליטה על חיי (בעבר).
היה לי רצף מדהים אני עובר תקופה מדהימה עכשיו, המון שינויים חיוביים קורים לי ולסביבה שלי. ממש מרגיש שהקב"ה איתי יד ביד עושה בשבילי דברים שכבר מזמן חלמתי לצפות להם.
אבל כמו כל עליה מהירה אין דבר כזה לא ליפול. במיוחד כשעדיין אני לא שלם ושלו אין סיכוי להגיע להחלמה ככה.
הדבר דומה לאדם שהולך ושרוכי הנעליים שלו פרומים. הסיכוי שלו ליפול ברגע שהוא יעשה ספרינט מטורף רק יגדלו במשך הזמן.מה עוד שאני בפתח של תקופה מאוד עמוסה וכשהסתכלתי קדימה במקום לנשוך שפתיים ולהאבק ברחתי למקום הישן והטוב (לא באמת..) של התאווה.
מה שיכול להפיל אותנו-יכול גם להרים ולבנות אותנו חזק חזק. אם אפיק לקחים מהיום הזה, אז אין ספק שאף על פי שהייתה נפילה. יצאתי מרווח כי למדתי על עצמי עוד דברים שזקוקים לחיזוק אצלי.

אז עבר לו יום עמוס וגדוש במחשבות וחששות והחלטתי שאני לא מוותר על עצמי בשביל התאווה ואני נותן עוד צ'אנס בשבילי ובשביל אבא שבשמים.
סה"כ יהיה טוב נכון?
אוהב אתכם חברים יקרים
בתקווה להחלמה לי ולכל מי שזקוק לה- אוהב ה'

היי חבר.  אוהבים מכל הלב.
 כ''כ אהבתי את שכתבת "מה שיכול להפיל אותנו-יכול גם להרים ולבנות אותנו חזק חזק" אני חושב שכל מי שעושה את התכנית הזאת יגיד לך שמה שהפיל אותו זה מה שהרים אותו.
שאלוהים יהיה איתך. 

נכון.. הנפילה הכי כואבת שאני זוכר היא גם זו שהביאה אותי לכאן..

אוהבים, מתפלל בעבורך שהנפילה הזאת תקפיץ אותך גבוה גבוה, אבל זה תהליך כמו שכתבת.

מצטער לשמוע, 
שמח שאתה מרים ראש....

אני אישית חושב שחשוב להצטער על הנפילה, כי עצם המעשה הוא רע, כך על פי תורה, 
לא ליפול לעצבות, אבל כן להצטער על הנפילה, עם כל הגלויים המרעישים שלנו בהחלמה, אסור לשכוח שנפילה סוף כל סוף זה מעשה רע כשלעצמו, גם בלי הנגזרות שלו

לי עובד לעשות את התוכנית בכנות ורצינות. כשאני עושה את זה כל השאר מסתדר לי. 
בהחלמה. 

כיף שנפלתי זה אולי הגזמה קצת,    אבל גם אני התחלתי את התהליך פה לפני שבועיים ובמשך 8 יום הייתי נקי די בקלות עם הרבה התלהבות,   הכול נעלם ברגע אחד של כעס שהוציא אותי מאיזון ונפלתי בלי ניסיון להתמודד בלי לראות בעין כי ככה אני כשאני תופס קריזה.                          אז עכשיו התחלתי שוב הרבה יותר בזהירות ואני מזכיר לעצמי אלף פעם ביום ( וגם עכשיו בכתיבה פה) שאסור לי לכעוס כי זה יהרוג אותי, וזה עובד, זה נותן לי רצון וכוח לא לכעוס שזה דבר שמפריע לי כבר שנים.
        אז מי אמר שאין מתנות בהתמכרות?
בלי זה הייתי עובד ככה על העצבים שלי?  על השתלטנות?
 כנראה שלא.                                                              אז תודה לה' על שהאיר את עיני על ידי הנפילה.
     תודה לך אוהב ה'   

יש מתנות. יש הרבה. אני רק צריך לצאת
מעצמי... 

יאלה, קדימה להחלמה, תמשיך, ואל יאוש, ונשמח בדרך שלך בהחלמה.

אני יגיד משהו שישמע קצת קלישאתי,

אני התחלתי לעבוד רק אחרי שנפלתי פעם ראשונה משהגעתי לאתר..

למה קלישאתי?

קלישאתי כי לא ברור לי כמה יבינו את המשמעות של התזוזה בנפש שעשתה לי אותה נפילה....

זה לא אומר שזה קלישאה, אולי זה אומר שיש אנשים ׳קלושים׳...

דברים סובקייטיבים אינם אשמת אחרים....

לעומת זאת, מחשבות של אחרים אינם מלמדים עליי דבר...