אני אישית שמתי לב שספורט וכושר גופני מאוד מאוד ממלאים אותי, כשאני עושה את זה או חושב על זה או רוצה את זה, התאווה בכלל לא מעניינת אותי, אני יכול לראות בטעות אישה מאוד מאוד לא צנועה ולא לרצות להסתכל אפילו, כי כשאני מפוקח ומרגיש טוב ועוסק במה שאני אוהב - כל התאווה הזאת שהיא כל כולה מילוי מזויף וזול לריקנות גדולה שאנחנו מרגישים - מתבטלת לחלוטין. כשאני מפוקח ומתעסק במה שאני אוהב - אין לי התקפי תאווה, אין לי "נסיונות" אין לי עליות וירידות - כי התאווה פשוט לא מעניינת אותי! מה שכל כך מדהים זה כשאתה מפוקח וטוב לך - נקודת המבט שלך על התאווה משתנה מהקצה אל הקצה - אני אסביר:
כשאתה לא מפוקח, מרגיש ריק, בודד ומשועמם - התאווה נראית כמו הדבר הכי מדהים שקיים בעולם הזה, התאווה נראית כמו השיא של השיא של העונג והמילוי והשמחה והריגוש.
כשאתה מפוקח, מרגיש מחובר ומלא - התאווה נראית לך כמו מכשול בדרך שרק יפריע לך לקיים חיים מאושרים ושמחים, אתה תראה אותה בתמונה המלאה שלה - זאת אומרת שמעבר לתענוג ולתחושת הריגוש שכביכול היא מספקת, אתה תראה את כל החסרונות שלה וכמה היא רעה ונוראית והורסת לנו את החיים ואת השמחה האמיתית.
בקיצור, אחי, תשקיע במה שעושה לך טוב - תקח פרויקטים רציניים בחיים שלך! למשל אם תגלה שאתה מאוד אוהב לנגן בגיטרה/פסנתר/כל כלי אחר - תתחיל ממש ללכת לשיעורים אצל מורה שמלמד אותך איך לנגן, תקנה לעצמך אחד איכותי - תשקיע בזה! או אם תגלה שאתה מאוד אוהב ללמוד תורה - תיקח על עצמך פרויקט רציני של לימוד יומי, תציב לעצמך מטרה, זה יכול להיות סיום ש"ס משנה, זה יכול להיות סיום ש"ס גמרא, זה יכול להיות כל דבר, העיקר שתציב מטרה ותעבוד יום יום להגיע אליה, תאמין לי אתה תרגיש מאושר ושמח ולא תרצה בכלל את התאווה. זה לפחות מהחוויה האישית שלי.
מאחל לך בהצלחה רבה, אוהב אותך מאוד, ושנזכה לעשות נחת רוח ליוצרנו ולעשות רצון בוראנו.. שבוע טוב
