שלום לכולכם צדיקים!
אין לי מה לכתוב, לשאול או לחדש. סתם רוצה לשטף. בתחילה דרכי באתר המבורך הייתי שטוף בהתלהבות של ההתחלה וממש הקל מעלי מעמסת ההתמודדות. עברו שמונה חודשים ובזמן האחרון נהיה קצת יותר קשה. לפעמים התאווה מגביהה את ראשה, הדחף מתגבר (אומנם בחסד ה' לא כמו בעבר שהוא היה ממש משתולל).
מה שמרגיע אותי הוא להיכנס לפורום ולקרוא. לרוב אני לא מגיב כי אין לי מה להגיד. רק עצם הקריאה מזכירה לי מאיפה הגעתי ולאן אני לא רוצה לחזור. אני רוצה להרגיש כמה אני חלק מהמשפחה הגדולה של "שמור עינך", זה עוזר לי כשאני מרגיש שאני לא לבד. גם היום פשוט הרגשתי שאני צריך להיות מחובר. זה ממש מקל עלי!
תודה לכולכם צדיקים ויקרים מכול! תודה לאבא שבשמיים על כל יום נקי שעובר עלי. על כל גל תאווה שעובר בלי ליפול! אוהב את כולכם ורוצה לזכור תמיד שאני שייך וקשור!
