זה קורה לי הרבה שאני מזלזל בתאווה (בואו נדלג הפעם על שאלת המליון דולר שנוגע בהתמכרות). זה הזמן שבו מופיעה ההכחשה הקבועה שבה אני נגעל מהפורנו ובכלל "לא מבין מה לעזאזל חיפשתי שם". כן, כל יום נקי נוסף שעובר אני ממשיך עמוק יותר בכיוון הזה שמציג את עצמי כצדיק גמור, ואת הפורנו כשטות וטירוף לא הגיוני. סתם איזו רוח רעה שעברה עליי וברוך ה' נפטרתי ממנה.

אבל זאת טעות איומה, וזה עלה לי ביוקר כל פעם שהשתכנעתי בגישה הזאת. לפני כמה ימים דיברתי עם חבר שאמר לי "נפלתי רחמנא ליצלן", ובקול שלו היה נשמע שהוא נגעל מעצמו. שאלתי אותו מה כל כך מזעזע בנפילה והוא לא הבין מה אני לא מבין. שאלתי אותו האם כאשר יילך לבקר אדם שנפגע בתאונת דרכים הוא ייגעל ויגיד לו שהוא "פצוע רחמנא ליצלן", או שיכאב לו עליו והוא ישתתף בכאבו. תכל'ס, הגישה של ה"רחמנא ליצלן" מגיעה מהונאה עצמית. אני משכנע את עצמי שאני בכלל צדיק שלא שייך לתאוות העולם הזה, ואז כשאני נופל אני שבור לחתיכות כי זה לא מסתדר עם הדימוי העצמי שלי. במקום זה אני צריך להבין שה' ברא אותי עם תאווה, והתפקיד שלי הוא רק לא ליפול, אבל אין לי מה להיבהל מכך שיש לי תאווה, כי בדיוק כך נבראתי.

אין ברירה, הגיע הזמן שאתחיל להעריך נכון את התאווה, את המקום החשוב שהיא תופסת בחיים שלי. כן, אני נהנה מפורנו. אם יש מישהו שלא נהנה מכך - שירים יד. או אולי נאמר זאת אחרת: אם יש מישהו שלא נהנה מפורנו הוא בטח לא חבר בפורום ולא מנוי על האימייל היומי. (הייתי הולך אפילו עוד שלב ובזהירות אומר שמי שלא נהנה מפורנו צריך לראות רופא טוב). שיהיה ברור: זה שיש לי תאווה כזאת לא אומר שהדבר הוא נכון ולא אומר שזה טוב. התאווה היא תאווה שה' ברא, אלא שהוא גם רוצה שלא נשתמש בה, בודאי שלא בצורה מוגזמת ומטורפת, והוא גם ברא אותנו כך שאם אנחנו נותנים לתאווה להתשלט לנו על החיים - זה כואב נורא. אבל עדיין התאווה היא אני. לא היצר הרע ולא השטן. אז אכתוב שוב: אני נהנה מפורנו.

זה לא סתם שאני נהנה מכך. יש לי סיבות מאוד טובות ליהנות מהפורנו, חוץ מהעובדה שה' ברא אותי עם תאווה לנשים. מה אעשה כאשר יש לי יום רע ואני בודד? מה אעשה כאשר אני מבואס ואין לי חשק לאף אחד בעולם? מי עוד יקבל אותי בלי לשאול שאלות, בלי להעיר הערות, בלי לדרוש דבר? זה אפילו יותר טוב מאלכוהול ומסמים. זה (כמעט תמיד) חינם, זה (כמעט) בלי תופעות לוואי, זה (כמעט תמיד) זמין, זה (כמעט תמיד) אישי, ובקיצור זה פתרון (כמעט) מושלם לכל בעיה שיש לי בחיים. מה הפלא שהתמכרתי לכך?

אז כעת בהחלמה, אני פתאום מנסה לשכנע את עצמי שזה בכלל פויה... בא נאמר שהצלחתי לשכנע את עצמי, אבל מה יקרה כאשר אצטרך שוב את הסם הזה? ברור שאחזור שוב לאותו מקום בדיוק כי זה עובד. אז אין לי ברירה אלא להבין שזה לא לא רע, לא פויה ולא איכסה. זה כיף, זה מדהים, זה פתרון מצוין. אבל זה לא עובד. כי אחרי שנים שהשתמשתי בפתרון הזה לכל הבעיות שלי, אני יכול להגיד ברור שבמבחן התוצאה - זה רק הרס לי את כל החיים. ולכן אין לי ברירה אלא לעזוב את זה, למרות הכאב ולמרות שאני כבר ממש חייב לצרוך את הפורנו, האוננות ושאר צורות התאווה על בסיס יומיומי.

אגב, מי שחושב שזה המצאה שלי, כדאי שייזכר במאמר חז"ל: "אל תאמר 'אי אפשי בבשר חזיר', אלא אפשי ואפשי, אך מה אעשה והקב"ה אסר על כך?"

ועוד לא דיברנו על ההכחשה בדבר עוצמת התאווה, וזה נושא לפוסט נפרד.

רבי זלמן אתה ענק חזקתה אותי מאוד כרגיל כמו בכל מאמר שלך במיוחד על הקטע של הדימוי העצמי שכתבתה:
"תכל'ס, הגישה של ה"רחמנא ליצלן" מגיעה מהונאה עצמית. אני משכנע את עצמי שאני בכלל צדיק שלא שייך לתאוות העולם הזה, ואז כשאני נופל אני שבור לחתיכות כי זה לא מסתדר עם הדימוי העצמי שלי. במקום זה אני צריך להבין שה' ברא אותי עם תאווה, והתפקיד שלי הוא רק לא ליפול, אבל אין לי מה להיבהל מכך שיש לי תאווה, כי בדיוק כך נבראתי."

אין לך מושג כמה אני מתחבר לזה ככה עבדתי על עצמי כל החיים ועד היום אני נופל בזה

תודה תודה ואל תפסיק לכתוב לנו פה בפורם , מצטער שככה אני נלהב פשוט קראתי גם את הפוסט הזה
וגם את המייל היומי שפורסם מאמר שלך "השיטה הזאת לא יכולה לעבוד"
אחחח מים קרים על נפש עייפה

שלום לך זלמן,
קראתי את שכתבת בעיון רב, ברצוני להציג בפניך צורת הסתכלות נוספת.
לקח לי זמן, אבל היום אני יודע בוודאות שאינני אוהב או נהנה מפורנו, אני אוהב את מה שאני חש כשאני רואה פורנו, למדתי שאני, זו הנשמה שלי, נשמה שחווה חוויות גשמיות, לאהוב זה להתחבר, זה לתת, לאונן, לראות פורנו זה לקחת, להתנתק.
אם נפרק לגורמים ובהילוך איטי את מה שקורה לנו, את מה שמתרחש בנפשנו כשאנחנו רואים  תאווה (רק להיום ב"ה לא!) נראה שכל מה שחיפשנו זה להיות שייכים, לדוגמא, אצלי, אני נמצא מול המסך ורואה... טוב, זה לא 'זה', צריך יותר, לא כדאי 'להתלכלך על זה'... אמרתי לעצמי, הלאה, לאתר הבא, לתמונה הבאה, יש לי כבר הררי תמונות, סרטונים, נשים ממש, לא משנה, רגע, הנה, או, זה כבר מתקרב... וכן הלאה לכל אחד עם 'התאווה' הפרטית שלו.
רגע לפני הסוף - שאני מנסה לדחות ככל האפשר הן בגלל נקיפות המצפון והן בגלל שאני לא רוצה שהעסק יגמר ואשקע בחדלון לתוך עצמי שוב... אני עוצם את העיניים, מדמיין שהנה הפעם יתרחש ה...
רגע, עצור, מה?! מה אני מחפש? חיבור, שייכות! שההיא שנמצאת שם ואינה יודעת מי אני ומה שמי, תהיה ה... זה חיבור?!  זו פטאליות לשמה! ילד בן 4 היה אומר עלי מסכן, נדפק לו השכל, והאמת היא שזה נכון! זה בדיוק הרגע שתהליך יצור הדופאמין והאדרנלין בגופי מגיע לשיאו, ואני נרגע!
הצרה היא שהצורך שלי בהם גובר, מה שהספיק אתמול לא מועיל היום ומכאן החובה שלי להקצין את התנהגותי ההרסנית.
קראתי על אדם שאמר שהוא הכי נהנה לאונן כי - זה לעשות 'אהבה' עם מי שהוא הכי אוהב... אולי הוא נורמלי ואולי הוא לא, אני כבר לא נהניתי מיזה כי זו לא אהבה ואף את עצמי לא אהבתי...

עמוק מאוד ואני מסכים מאוד עם התיאור המדוייק של תהליך ההרס העצמי ובדיוק מה שאני מחפש כשאני הולך לפורנו ולתאווה.

יחד עם זה, אני באופן אישי כן אוהב פורנו. לא רק בגלל התוצאה אלא גם בגלל הפורנו עצמו.

אולי אני מוזר, אבל אני חושב שה' נטע בי תאווה לנשים, ולמרות דברי הגמרא ש"אישה חמת מלא צואה", עדיין התאווה יותר חזקה מכל ההסברים האלו, ואני אוהב נשים. ברמה הבסיסית של התאווה, אין הבדל בין אשתי לבין נשים אחרות, אין הבדל בין לקחת לבין לקבל.

הרי יכולתי להתמכר להרבה דברים שונים, אבל התמכרתי לתאווה למין. נראה לי שהסיבה היא פשוט כי זה כיף לי. העובדה שאחר כך נהיה לי רע - לא משנית את העובדה שבשעת מעשה זה כיף. גם העובדה שבתוך ליבי אני מחפש חיבור (וכל מה שהסברת כל כך מוצלח), לא מורידה מהסיבה הראשונית שבגללה הגעתי לכאן בכלל. אני אוהב פורנו...

אני חושב שצריך להמשיך את המשפט שכתבו חז"ל שכתבת: "אישה חמת מלא צואה, וכולם רצים אחריה".
אז, צר לי להוריד אותך מהעץ בו אתה נתלה, אך רובנו כאן אוהבים יופי של אשה, ואין אחד שיכול להגיד בפה מלא "אני לא אוהב נשים ורק אוהב את ההרגשה שזה עושה", לדעתי זהו שקר עצמי וחבל... (אלא אם כן יש נטייה הפוכה, אז אפשר להגיד זאת הפוך).

זלמן היקר,
מאוד נהניתי מהמודעות עצמית - חסרת המסיכות שלך!
הלואי על כולם להיות כ"כ אמיתיים עם עצמם!
פשוט , רק כאשר אתה אומר לעצמך את האמת בפנים, משם מתחילה הצמיחה האמיתית!
לא פעם התבוננתי בבעלי תשובה בתחילת דרכם,
וראיתי את ההתלהבות המיוחדת בעיניהם,
את הרצון לבלוע את כל התורה ביום אחד!
את הדחף לגדל זקן ,ולזרוק את הג'ינסים ביום אחד לפח!
במשך הזמן הבנתי שזה אולי הבור הכי גדול שהם חופרים לעצמם!
הם בעצם מרמים את עצמם שאוחזים כבר בדרגות נשגבות בעוד שהם בסך הכל בתחילת המלחמה עם ים של נסיונות שמחכות בסיבוב...

חיזקת אותי מאוד!
תמשיך להיות אמיתי ללא פשרות!

פוסט חשוב מאד. קשה לקריאה וחשוב. צריך זמן לעכל ולהפנים.

נ.ב.
מי שאמר את המשפט "אוננות היא עשיית אהבה עם אדם שאתה מאד אוהב" הוא יוצר הסרטים וודי אלן.
נורמלי או לא? קטונתי מלחוות דעה.

רבי זלמן! איני מתווכח עמך כלל, ואין לי היכולת לומר עליך מאומה, אני מתאר את המסע האישי שלי (כפי שנתבקשתי על ידך) הייתי משוכנע  כמוך, אך לימדוני שלא סתם פתיחות הדעת היא מהעקרונות הראשוניים ההכרחיים, זה קריטי למי שרוצה להשתנות.
רבים שאלו, מדוע האישה אינה מצילתו מן החטא, או כיצד זה שיש לו 'פת בסלו' לא נושע, או לחילופין לא הופחת ניסיונו, התשובה עבורי היא שאין כל קשר בין תאוות הנורמטיבי לבין זו של המכור, מדובר באינסטינקט שחרג לחלוטין ממסלולו, זה לא אותו הדבר רק ש... מדובר בפעולה שונה!
ולמען הסר ספק: ישבו להם 2 אנשים בבר והזמינו 'כוסית' (גם בשורוק על הוו...) הנורמטיבי שתה משקה אלכוהלי גרידא, האלכוהוליסט שתה את אנרגיית חייו! - תנו שיכר לאובד ויין למרי נפש, ומצד אחר, של אותו משקה אלכוהולי, יין ישמח לבב אנוש, הנה לנו אותו נוזל שמתפקד בצורה קוטבית כל כך!
אותו הדבר לגבי מחלתינו, העובדה שאני מכור, הופכת את המעשה עצמו לאחר, לשונה, זה לא פורקן מיני נורמטיבי, הצורה שאני מביט ומה שאני מקבל מפורנו שונה במהות מאדם אחר! זה מה שמבדיל אותי מאנשים אחרים! זה עובד עלי אחרת, אני רואה שם דברים אחרים! 'אהבתי לנשים' (או לגברים זה לא כל כך משנה) קשורה מן הסתם לחויה הראשונית אותה חוייתי, סביר מאוד להניח שאם הגוף שלי היה מגיב באופן דומה להימורים, אוכל, סמים, אלכוהול, הייתי גם שם (זו הסיבה שעלי להיות עם 'יד על הדופק' גם בדברים אלו, המחלה שלי לא נעלמה, 'מימיה' ילכו למקום הנמוך ביותר ומשם ינסו לזלוג לחוץ) אינני מזלזל בתאוה, ההפך יש לי הערכה אדירה לעוצמה שלה - לקחה משיכה טבעית שהבורא טמן בי על מנת ליישב את העולם, והפכה אותה לקולר על צאוורי,
חשוב לי להבהיר נקודה זו לעצמי כי היא היתה משמעותית בהחלמתי.
נ.ב: משוש תודה על דבריך. אהבתיהמגןלנו - אכן הבמאי וודי אלן, לא ראיתי צורך לומר דבר בשם אומרו... לא נראה שמשם תבוא הגאולה

כמובן אתה כותב דברים שנכונים לא רק לגביך אלא גם לגביי ואני מסכים עם כל מילה. לא נראה לי שיש כאן איזה מחלוקת בינינו, בודאי לא מהצד שלי...

הדברים שכתבתי היו בעיקר על עצם התאווה לנשים, שהיא תאווה הגיונית, ורק שהיא עברה מוטציה קטלנית. לכן, כדאי לי לזכור שאסור לי לזלזל בתאווה (ובודאי שלא לזלזל בעוצמה של ההתמכרות).

לזלמן, אכתוב על המשפט הבא שכתבת
דברים שקראתי מהספר הלבן.

בספר טוענים, שאנחנו מכורים לתאווה לא מכורים למין. משמע, שהמין כשלעצמו הוא צורך טבעי לגוף, כמו אכילה שחיונית מאוד לאדם לגדול ולהתפתח.
אך אנחנו המכורים, הפכנו את הצורך הטבעי למין, לאל טבעי, נגד הטבע שלנו והפכנו אותו בעצם למסוכן עבורנו.
מכיוון שכך, רובנו בזמן הפעולה על התאווה לא נהנים מעצם הפעולה, אלא עושים זאת בעל כורחנו, כדי לברוח מהמציאות בה אנו חיים.
לכן, הוסיפו וכתבו בספר שרוב הבעיות של קרירות מינית או אי אונות, נגרמות כתוצאה מהפעולה של התאווה.

המסקנה שעלתה היא: שהפכנו את הצורך החיוני במין, לדבר הרסני עבורנו עד אשר איבדנו את חוש הסיפוק והעונג, ונשארנו אומללים בתוך מעגל ללא שום כיוון ומטרה.

מסכים.

ועדיין אני טוען שאסור לזלזל בעצם התאווה למין. כי בזמן הנקיות אני (באופן אישי) משכנע את עצמי שזה בכלל "מעשה מתועב" ושאר דימויים לא נכונים.

המעשה עצמו כאשר הוא לידי ביטוי בצורה האמיתית והנכונה אותה התכוון להנחיל בנו בוראנו, אמור להעצים את הקשר עם נשותינו.
כאשר אנחנו בחרנו בו לשימושים אחרים, נפלנו אל התאווה.
לכן, יהיה זה לא נכון לזלזל ולתעב את פעולת המין, אלא לדעת לשלוט בה ולהשתמש בה בצורה בא בורא עולם בחר בשבילנו לטובתינו...

לדעת לשלוט בה ולהשתמש בה בצורה בה בורא עולם בחר בשבילנו לטובתינו...
ומי שאיבד השליטה?! יכנע! ימסור רצונו - מחשבותיו, וחייו - פעולותיו להשגחת הבורא יתברך שמו!

עכשיו ההודעה שלי מושלמת. תודה לך אחי היקר!

אסירותודה כתב on 19 יוני 2012 14:51:

וואו. כתבת אותי, תודה