לאחר דיאולוג ארוך (וקשה, מבחנתי) בפרטי עם א' מוותקי הפורום, ולאחר שהוא העמיד אותי על מקומי, הגעתי למס' תובנות. ובניניהם שעיקר בעייתי כאן זה "ריכוז עצמי גבוה במינון סרטני".

עשיתי אחורה פנה והסתכלתי לעצמי בראי. המראה שהשתקף מולי היה זוועתי. הגעתי למסקנות קשות ובלתי נעימות מבחינתי.

ואז התאבדתי. יריתי לעצמי ברגל. קפצתי מהגשר לנהר השוצף והקוצף.

נכנסתי לחדר האטום.

הגעתי לקבוצה. חשפתי את פני . נפגשתי עם מס' אנשים. הייתי בטוח ש"זהו זה" אך מה שקרה היה בדיוק ההיפך הגמור. הבנתי לעומק את מאמר חז"ל "הרוצה לחיות - ימית עצמו"

אשריך אחינו היקר

כל הכבוד לך על הגישה והאומץ להחלים בכל מחיר,
מניסיוני ממש לא קל לקבל ביקורת, במיוחד כשאני מרגיש שהיא נכונה ואמתית.

אני בטוח שאם תסתכל שוב במראה תראה גם הרבה דברים טובים ויפים על עצמך.
נקודה טובה ועוד נקודה טובה...
שנזכה לגאולה בקרוב. פרטית וכללית. אמן.

איזה יפה!
מקווה ממש שיהיה לי גם את האומץ להתאבד כמוך כדי לחיות.

אוהב

"כה אמר ה', לעצמות האלה, הנה אני מביא בכם רוח וחייתם. ונתתי עליכם גידים והעליתי עליכם בשר, וקרמתי עליכם עור, ונתתי בכם רוח, וחייתם, וידעתם, כי-אני ה'.."

לא מובן מאליו.
איך היה?

לא היה קל כלל וכלל. ישבתי באוטו ופזלתי לכל הכיוונים. והתפללתח בליבי שאיש לא יופיע.

אך הוא כן הגיע. ובכישורים (ניסיון?) שלו הוא הבחין בי סוקר את הנכנסים בחשש והזמין אותי פנימה.

ו-לא! לאף א' שם לא היו קרנים... כולם שם היו נורמטביים והעיקר - מבינים.

קבלת פנים חמה שממיסה כל מחסום.

ככל הנראה לא אזכה לחזות בזיו פניכם (אא"כ אשיג כרטיס טיסה)

לכולם יש קרניים רק הם החביאו אותם מתחת לכיפות. תבדוק בפעם הבאה.

וכעת ברצינות - כל הכבוד על הצעד הזה. ממש ממש לא מובן מאליו. הפעם הראשונה שלי היתה לא פשוטה ולא קלה, אבל היום אני הולך לקבוצות כי אני נהנה להשתתף. זה המקום בו אני מרגיש חיבור, כנות וקבלה.

שאלוקים יברך אותך וינחה אותך בדרך הנכונה.

יש לציין כי אותו א' שפגש אותי במכונית והזמין אותי להכנס פנימה היה לא אחר מאשר....

א' מהמתפללים....

ובמקום שזה יהווה מקום ל"תפתח הארץ את פיה" זה היה מקום לפתיחות ולשחרור.

אם כי מלכתחילה חשבתי לחפש מקום מרחק חצי שעה נסיעה (ואפילו בדקתי בגוגל את האפשרויות הללו) אך במחשבה שניה דחיתי זאת. שמני סיבות.

א) אם אסע חצי שעה לכל כיוון לא אסע יותר מדי פעמים. זה ימנע ממני אפשרויות עתידיות
ב) ומה אם אותו א' שאני חושש מפניו גם עשה את החשבון הזה ונסע חצי שעה?

מעל להכל אמרתי קופצים למים החמים והולכים על כל הקופה. ליד הבית.

בתחילת הקבוצה הסתרתי את ראשי בין זרועותי. והם שינו את תוכן המפגש לקבלת-פנים לבבית. לאט לאט הבנתי שכולם פה מקבלים את פני. לא את שערותי. אז  הרמתי ראש ואיש לא שאל איך הרב עושה מעשה זמרי. להיפך. אותו א' שהכיר אותי היה הכי מעודד בעבורי.

שחררתי והשתחררתי.

מוריד בפניך את הכובע, ואת הקרניים.
ולוואי ויגיעו מעשיי...

מעשיך יגיעו. רק תעשה את ההשתדלות. מעשיך יקרבוך (לתוכנית קבוצות וכו') ומעשיך ירחיקוך (מההתמכרות מחלה וכו')

אין מילים, תאמין לי אני שמח על המהלך שעשית,
אוהבים אותך, עכשיו הגיע הזמן להוציא את הצמר גפן מאזניים ולשים בפה, ולהתחיל להקשיב לחברים,
לפעמים זה קשה, אבל כדאי לתת צאנס לתכנית.

משמח מאוד

כל הכבוד על הקפיצה למים

לסתם עוד מישהו.
מרגש אותי לקרוא מה שכתבת.
רק הקפיצה למים שלי [בכנס שמור עיניך בר"ח ניסן השנה] הביאה אותי למצב שהיום אני עושה באמת מה שאני צריך. רק להיום. 
מעריך אותך מאד.
תתמיד בקבוצות - זה הכלי הכי יעיל "לעשות את העבודה"...
אוהבים.

ממש לא מובן מאליו!!
כל הכבוד על האומץ לשנות
מאוד מתרגש בשבילך
ת מ ש י ך ל ב ו א
זה כמו חמין לאט לאט מתבשל...ואם תתמיד הניסים יקרו גם לך
אוהב