אוי כמה שנים שאני כבר לא פה! הוותיקים בטח ממתינים לשמוע מה שלומי החדשים לא כ"כ מכירים.
אז הבה נערוך הכירות קצרה ונזכיר נשכחות.הסתובבתי כאן למשך מספר שנים וכתבתי המון.  בהתחלה קראתי לעצמי "צדיק גמור" כשהמוטו היה "כשאני עולה אני צדיק, כשאני נופל אני גמור".  קיבלתי הרבה הבנה על מצבי. הבנתי שזה לא קשור לצידקות אלא למחלה ועליתי על דרך המלך. לאט לאט הפנמתי עוד ועוד דברים.

בשלב מסויים החלטתי לפרוש מסיבות אישיות. חשתי מאוד לחוץ ומודחק. כל הזמן פחד מתמיד. כשתחושת הלחץ גרמה לי להתחיל שלב מחמיר יותר במחלה. פניתי לטיפול פסיכולוגי שייצב אותי והלכתי על זה כשמכאן יצאתי. קיבלתי הזהרות שלא לעשות זאת. ושאם אני עוזב אני יגיע  למחוזות שלא היכרתי. ויעשה מעשים שמעולם  לא התנסתי בם. לאשתי נתנו "מקסימום שנה וחצי".

לא מינן ולא מיקצתן.

כיום, כשלוש וחצי שנים אחרי (למיטב זכרוני, לא בטוח במאה אחוז כמה זמן בדיוק אבל גם לא כ"כ משנה) אני במקום שונה לחלוטין. אני לא "סופר ימים" כך שאין לי מושג כמה זמן כבר אני לא צופה בפורנו ולא משז"ל אבל זאת תקופת נקיון ארוכה והעיקר - רוגע, שלווה. מנוחת-הנפש.

בהזדמנות זו עלי להודות לכל חברי הבית הגדול והקדוש הזה על כל הזמן והסבלנות שהיה להם בעבורי. על כל מה שהקדישו וחלקו מזמנם ומנסיונם. בלעדיכם לא הייתי מגיע להיכן שהגעתי. כשם שמעולם לא עלה על דעתי לחפש פתרון פסיכולוגי לבעייתי. וכשמישהו, מכר לא מכאן, הציע לי ללכת על זה דחיתי זאת בשני ידים. וג כשהגעתי לראשונה התווכחתי ויכוחים מרים כשגולת הכותרת הייתה שאם אני מדבר לשה"ר עלי לפנות לח"ח ולא לד"ר סטיבן (סתם שמות שעלו כרגע במוחי) ורק דרככם הפנמתי ופניתי לאפיקים הנכונים.

יישר כחם.

כיף להכיר ולראות שוב חברים וותיקים.

נשמח מאוד לשמוע מה עבד לך לטובת אותם שעוד מחפשים פתרון ללא הצלחה.  

וכמו כן נודה לך אם תוכל להרחיב על הטיפול הפסיכולוגי - מהו, ואיך היה ועבד?

תודה רבה.

אוהב!

אלו שמחפשים פתרונות ועוד לא מצאו?  למיטב הבנתי רובם המוחלט של אלו שמסתובבים כאן כבר מצאו את התפרון בדרך זו או אחרת ולאלו שלא כאן אין טעם לכתוב פה. אולי נצטרך להשחיל את זה במקומות האסורים אך לא אשוב לשם שוב גם לא במענה מגוחך של נתינת דרכים.

במילה אחת אוכל להגיד כי זכיתי ל"מתנת-הנקיון".

ולא נראה לי שאשוב לכאן בהקדם. אין לי שום סיבה. לכם יש את דרככים שהוכיחה את עצמה. אני מצאתי את עצמי במקום קצת שונה שגם הוכיח את עצמו. אני לא רואה שום סיבה בעולם לבא לשם ולפרסם את המקום הזה או לבא לכאן ולפרסם את המקום ההוא. בעיני כולם אהובים כולם ברורים כולם קדושים וכולם פותחים את פיהם. מה לי הכא מה לי התם. השיטה היא קצת שונה אך בכללי הקווים אפה שהוא מקבילים. תבין שאתה נגוע. שיש תקווה ליציאה מזה. יש דרך. יש כיוון. ושיש דברים שאני קצת יותר אלרגי להם יותר מאדם אחר.

אין לי כלום נגד המקום הזה או הדרך הזאת. האנשים פה נפלאים. ואני חב להם את חיי. הם נתנו לי המון. רק בזכותם זכיתי להכיר בבעיה ולגשת לפתרון. רק בזכותכם הגעתי לאיפה שהגעתי. יישר כוחכם.

אני מאמין, שכל אחד והדרך שלו,
שמח על המקום שלך, אין מילים.
והתקווה הוא שכל אחד יכול, רק צריכים להתאמץ לחפש את הפתרון.