אז פעם ראשונה שאני מגיע לראש השנה עם ההבנה שאני מכור.
אז הפעם זה שונה.
תמיד לפני ראש השנה, בתקופת הימים הנוראים, הייתי עושה הסכמים עם הקדוש ברוך הוא.
לא בגלל שהוא הבוס שלי, אלא בגלל שאני מת מפחד ממה שהוא הולך לעשות לי.
אלה לא יחסים נורמלים, אלה יחסים של פחד.
הייתי מגיע שפוף מפוחד ומבוהל, תקשיב אבא שבשמים אני יודע שנפלתי ככה וככה פעמים (ובראש עושה חשבון כמה מדובר).
אבל תקשיב אבא היקר, בגלל שאני הבטחתי לך שלא אחטא עוד! בוא נעשה הסכם ותמחל לי.
ואאוץ' הבושה אח"כ שאני נופל. "איך אתה לא מתבייש להפר הסכמים?!
זה אכל אותי, וכשזה עובד ככה, מסתבר שזה גם מאכיל את המפלצת.
אז איך אני מתכונן לראש השנה השנה?
אבא שלי חוזר הביתה, המלך בשדה.
מכיוון שאני אוהב אותו ויודע שהוא רק רוצה בטובתי אני פשוט אקבל אותו בשמחה.
אדבר איתו כמו בכל יום אולי אפילו אזכה להרגיש קרוב אליו מתמיד.
אבקש ממנו שרצונו יעשה ולא רצוני.
כי שבעתי מהאגו שלי, מהדחפים המעוותים שלי, שרק הרחיקו אותי מעצמי ומהקרבה אליו יתברך.
מקווה שנזכה לראות את האור.
בברכת שנה טובה מתוקה מלאה בהחלמה ובקרבת ה' עלינו.
אוהב ה'

חזק ביותר