ברגעי החסד, זה חשוב להתאמן, לעבוד על דרכי פעולה, נכון שהם נדירים בהתחלה,
אבל בעזרת ה', ה' יראה שאתה משקיע שהכל שקט.... הוא יתן לך יותר זמן לאט לאט,
גם נפשית ופסיכולוגית זה עוזר, שאתה עובד ומשקיע בזמן שקל.... לאט לאט אתה יכול לשנות את ההרגלים,
בדידי הוה עובדה,
בהתחלה לא הצלחתי להחזיק יותר משבוע רצוף.... השנה שלוש שבעות רצוף זה כבר לא זר לי ואני יכול להגיע לזה ללא מלחמה ומאמץ, בכיף, ביחד עם ה' ית' וחברים שמלווים
היו תקופות בין לבין שלא הצלחתי להחזיק שעתיים.... אבל בזמן שאני כן הייתי טיפה מפוקח, גם אם זה שעתיים, למדתי שצריך להשקיע בהחלמה, אז השתדלתי לבוא לפורם ולקרוא פוסטים, לאט לאט זה נתן לי יותר אוויר לנשימה, ושעתיים הפכו לימים, ואז הגברתי פעילות והתחלתי להתקשר לחברים,
הנקודה שאני רוצה להעביר היא,
שבמצבים שקשה אנחנו לא מסוגלים להתקדם, אלו זמנים בהם צריך לשמור על מה שהתקדמנו ( בהחלמה ולא בספירת הימים) ובזמנים המפוכחים, זה זמן טוב להתקדם,
ובכל מקרה, לא להתייאש, עקשנות ועקשנות וכנות וכנות ועוד עקשנות וכו'.
בעזרת ה' ביחד נצליח
